אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 11542-08-13 זהבי נ' א.ס. אורי השקעות ונכסים (2000) בע"מ ואח'

ת"א 11542-08-13 זהבי נ' א.ס. אורי השקעות ונכסים (2000) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 27/12/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
11542-08-13
22/12/2015
בפני השופט:
רחמים כהן

- נגד -
תובע:
יהודה זהבי
עו"ד ממשרד זהבי
נתבעים:
1. א.ס. אורי השקעות ונכסים (2000) בע"מ
2. גד פרופר

עו"ד אלי כהן ודניאל לסרי
פסק דין
 

 

תובענה בסך של 6,896,784 ₪ שעילתה תשלום שכר טרחת עורך דין.

התובע, עו"ד יהודה זהבי, שותף במשרד עורכי הדין זהבי בלאו ושות' (להלן – עו"ד זהבי או התובע). נתבעת 1 היא חברת א.ס. אורי השקעות ונכסים (2000) בע"מ (להלן – הנתבעת). הנתבעת עוסקת בפיתוח מקרקעין הידועים כגוש: 6338, חלקה: 60 ברחוב ראול ולנברג, ברמת החייל בתל אביב (להלן – המקרקעין). נתבע 2, מר גד פרופר, הוא דירקטור בנתבעת ובעקיפין נמנה על בעלי מניותיה (להלן - מר פרופר).

תמצית טענות הצדדים

כעולה מכתב התביעה, עו"ד זהבי העניק לנתבעת שירותים משפטיים שונים, שתחילתם ב"עסקת עץ הזית" (להלן - עסקת עץ הזית) והמשכם בייעוץ משפטי לעסקאות שונות שנערכו לגבי המקרקעין, זאת בהמשך לשירותים משפטיים, שניתנו על ידו שנים קודם לכן לקבוצת חברות עליהן נמנית הנתבעת. עסקת רכישת 50% מהון המניות הנפרע של חב' עץ הזית בע"מ (להלן – עץ הזית) מחב' שמן תעשיות בע"מ (להלן – שמן), על ידי הנתבעת היתה בהיקף כספי של 19,300,000 דולר ובגינה השקיעו התובע ומשרדו עבודה רבה. מכיוון שדובר בעסקה אשר במהותה היא עסקה במקרקעין, הוסכם באותה עת בין התובע לבין המשמשים מטעמה של הנתבעת, כמקובל במקרים אלה ועל פי ההסדר הנוהג בין הצדדים, כי שכרו של התובע לא ייפרע עם סיום העסקה אלא מתוך עסקאות עתידיות. כך, שהתובע יזכה לתשלום בשיעור של 1.5% במימוש מקרקעין בפתח תקווה. בסוף שנת 2004 החליטו הנתבעת ושמן להביא את פעילותן המשותפת בעץ הזית לידי סיום: שמן רכשה מהנתבעת את מניותיה בעץ הזית ואילו הנתבעת רכשה, עם אחרים, את המקרקעין שברמת החייל. הנתבעת יסדה שותפות תוך כוונה ליזום ולהקים בנין לדיור מוגן במקרקעין והשותפות התקשרה עם חברה קבלנית בהסכם בניה. ההסכמים נערכו על ידי התובע ומשרדו. בגין טיפול במערכת ההסכמים המפורטת והמורכבת, שהובילה למימוש חלקי של המקרקעין, זכאי תובע לשכר טרחה בסך של 3,564,826 ₪ בתוספת מע"מ. התובע בא בדברים עם נציג הנתבעת להסדרת שכר טרחתו, אך מר פרופר סיכל כל הסדר ופרט לתשלום ראשון "על חשבון" בסך של 100,000 דולר לא שילמה הנתבעת סכום נוסף. לטענת התובע, לאחר דין ודברים נוקב, לרבות איום בהליכים משפטיים, הושגה פשרה, בסיוע מר עמוס שמיע ז"ל (להלן- מר שמיע ז"ל) לפיה, התחייבה הנתבעת לפרוע באופן חלקי את שכרו של התובע כך שתשלם לו סך של 906,000 ₪ (הכוללים את מאה אלף דולר הנ"ל) וכן התחייבה להמשיך ולהעסיק את עו"ד זהבי בכל טיפול משפטי שידרש מאותה עת ואילך בגין יתרת זכויותיה במקרקעין ולשלם לו את שכר טרחתו בעת מימוש זכויותיה במקרקעין (להלן- הסכם הפשרה). לטענת עו"ד זהבי, לאחר הסכם הפשרה הועסק משרדו על ידי הנתבעת בכל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בפיתוח זכויות הנתבעת במקרקעין (להלן – פרויקט דבורה הנביאה) לרבות בהליכים משפטיים שונים כמפורט בכתב התביעה ובטיפול שנדרש מול שלטונות המס, אולם התובע לא קיבל את שכר עמלו. באשר לעילת התביעה בנוגע למר פרופר מציין עו"ד זהבי, שהלה סיכל את העסקתו "מתוך רדיפה אישית של התובע, משיקולים נסתרים ומבלי שתהיה בידו סיבה עניינית, שתמנע את העסקת התובע... תוך חריגה בוטה מתפקידו כדירקטור בחברה, גרם הנתבע להפרת ההסכם שבין התובע לנתבעת וזאת בנסיבות המתוארות בסעיף 62א' לפקודת הנזיקין" (סעיף 25 לכתב התביעה).

כעולה מכתב ההגנה, התובע תוגמל על ידי הנתבעת תגמול מלא, סופי ומוחלט בגין השירותים המשפטיים שהעניק לנתבעת ביחס לעסקאות שונות הנוגעות לפרויקט דבורה הנביאה. תימוכין לטענה באחת החשבוניות שהתובע הפיק עבור הנתבעת המתוארת כ"גמ"ח שכ"ט רכישת מגרש דבורה הנביאה". עוד נטען, שלא הוסכם בין הצדדים, כי שכר טרחתו של התובע ישולם לו "כאחוזים מהתוצאה" או "כאחוזים ממימוש נכסים בבעלות הנתבעת". לא הוסכם בין הצדדים, כי שכר טרחתו יעמוד על 1.5% משווי פרויקט דבורה הנביאה ואף אין נוהג כזה בין הצדדים. ניסיון הנתבעת לתת לתובע חלק מהטיפול בפרויקט דבורה הנביאה לתובע נעשה לנוכח קשרי הידידות ארוכי השנים בין הצדדים. התובע חדל מלהציג ראיות תומכות בטענותיו באשר להסכם ובאשר לסכומים שנטען על ידו כי שולמו לו. התובענה נגד הנתבע היא ניסיון פסול ומכוונת כלפי מי שכל "חטאו" במילוי תפקידו בנתבעת. לפיכך, יש להורות על סילוק התובענה על הסף בעניינו מחמת העדר יריבות או עילה.

דיון

 

עילת התובענה מבוססת על הסכם למתן שירותים משפטיים אשר נכרת לכאורה בין התובע לבין הנתבעת. תחילתה בעסקה לרכישת מניות "עץ הזית" (סעיף 7 לכתב התביעה, נספח 3 לתצהיר התובע) והמשכה, בין היתר, בהקמת שותפות, רכישת מקרקעין ברמת החייל ותכנון בניין לדיור מוגן על המקרקעין (סעיפים 11, 12 לכתב התביעה). לגרסת התובע, הוא זכאי לשכר טרחה בגובה של 1.5% משווי מימוש המקרקעין אם במכר ואם בדרך אחרת, כגון העברת זכויות לשותפות. בין הצדדים התגלעו חילוקי דעות לגבי שכר הטרחה המגיע לתובע. בהמשך, הגיעו הצדדים לפשרה לפיה, הנתבעת תשלם לתובע סך של 906,000 ₪ לצד התחייבות להמשיך ולהעסיקו "בכל הטיפול המשפטי שיידרש מאותה עת ואילך בגין יתרת זכויותיה במקרקעין ולשלם לו את שכר טרחתו בעת מימוש זכויותיה אלו במקרקעין" (סעיף 18 לכתב התביעה, סעיף 33 לתצהיר התובע). לטענת התובע, ההסכמים עם הנתבעת, לרבות הסכם הפשרה, נעשו בעל-פה.

יודגש, שעו"ד זהבי אינו עותר לשכר טרחה ראוי בגין עבודתו אלא לשכר טרחה מוסכם. משכך, עיקר הדיון ייוחד לסוגיית ההסכמות הנטענות. 

סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 קובע, כי "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתוקפו על פי חוק...". לפיכך, אין חובה, שהסכם למתן שירותים משפטיים ושכר טרחת עורך-דין יעלו על הכתב. אמנם, עורך הדין אינו חייב לערוך הסכם בכתב עם לקוחו, אך עקב ניגוד עניינים הטבוע בין השניים, מציע פרופ' דניאל פרידמן לקבוע בחקיקה כלל המחייב עורך דין לערוך הסכם בכתב עם לקוחו בדבר שכר טרחתו (ד' פרידמן, "שכר טרחה ראוי לעורך-דין", המשפט ב', 105, 112). חקיקה אין, אך בית המשפט העליון קבע, כי "... האחריות לעריכת הסכם שכר טרחה מוטלת, בראש ובראשונה, על שכמו של עורך הדין, ומחדלו בעניין זה אף כי איננו שולל ממנו את עצם הזכאות לשכר ראוי, הרי עשוי הוא לבוא בחשבון גובה השכר" (ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל, פ"ד נח(5) 20, 32).

 

במקום אחר נאמר, "... ככל שנותן שירותים, המצפה לקבל לטיפולו עניין מסויים, נמנע מלהסדיר זאת בהסכם משפטי בשל כך שהוא מניח שדי ביחסי ידידות או בקשרי משפחה בינו לבין הלקוח הפוטנציאלי כדי להבטיח לו את העבודה, הרי שאל לו לגלגל עיניו לבתי המשפט, כאשר נכזבו תקוותיו שהעניין יסתדר על בסיס לבר-משפטי. כך ביחס לנותן שירותים שאינו בקיא בכללי המשפט, ומקל וחומר בן בנו של קל וחומר, כשמדובר בעורך דין" (ת"א 19701-11-10 מנדל נ' לוזון ואח', פסקה 41, הדגשה הוספה).

 

הכלל הוא "המוציא מחברו עליו הראיה". התובע נושא בנטל השכנוע לגבי יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו ואילו הנתבע נושא בנטל השכנוע לגבי היסודות העובדתיים של טענות ההגנה (ע"א 78/04 המגן חב' לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פסקאות 11 ו-13 לפסק הדין). כן ראו, החלטת כבוד השופט ח. מלצר בע"א 9178/12 המכללה האקדמית הערבית לחינוך חיפהנ' ג'מאל ח'יר:

"צד המעוניין להוכיח את טענתו במסגרת המשפט אזרחי נדרש לעמוד בחובת ההוכחה המורכבת משני יסודות: נטל השכנוע וחובת הבאת הראיה. נטל השכנוע נוגע לחובה המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי הצד השני על פי מאזן ההסתברויות. בדרך כלל, נטל השכנוע נותר קבוע מתחילת ההליך ועד תומו. בשונה מכך, חובת הבאת הראיה הינה חובה נלווית לנטל השכנוע, ולפיה נדרש בעל הדין להביא ראיות מספיקות על מנת לעמוד בנטל השכנוע. מדובר בחובה דינאמית, שעשויה לעבור מבעל דין אחד למשנהו...השאלה על מי רובץ נטל השכנוע מוכרעת בהתאם לדין המהותי. נטל השכנוע להוכחת טענה מסוימת מוטל על הצד שהטענה מקדמת את עניינו במשפט, כאשר הכלל הבסיסי הינו "המוציא מחברועליו הראיה"...על התובע מוטל איפוא הנטל להוכיח את הטענות שבבסיס עילת תביעתו, ועל הנתבע להוכיח את העובדות שבבסיס טענות הגנתו..." (פס' 23 , ההדגשה הוספה).

 

לו התובע, עו"ד זהבי, היה דואג להעלות על הכתב את ההסכמות הנטענות על ידו, ניתן היה להסתייע בכתוב, לפרשו ולהתחקות אחר אומד דעת הצדדים. בהעדר הסכם בכתב, עשויה הוכחתו לעורר קשיים רבים (ג' שלו, דיני החוזים –החלק הכללי, 2005, עמ' 377 – 378; להלן - שלו).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ