אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 11488-02-09 סבית נ' מדינת ישראל

ת"א 11488-02-09 סבית נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 06/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
11488-02-09
02/02/2015
בפני השופט:
אלכס קיסרי

- נגד -
התובע:
שאהין סבית
הנתבעת:
מדינת ישראל
פסק דין
 

 

רקע והשתלשלות העניינים

 

  1. התובע הוא אחד מארבעת יורשיו של המנוח כליל יוסף סבית' ("המנוח"), שהיה בעל זכויות במספר חלקות מקרקעין בכפר איקרית, והחלקות הועברו לקניין המדינה בהתאם לחוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים) תשי"ג-1953 ("חוק רכישת מקרקעים"). בתחילה הוגשה תובענה על דרך של המרצת פתיחה (ה"פ 196/05) שבה עתר התובע לפיצוי במתכונת דומה לזו שהציעה המדינה לעותרים בבג"ץ 840/97 עאוני סבית נ' ממשלת ישראל (26.3.03) ("בג"ץ איקרית"). העותרים בבג"ץ איקרית דחו את ההצעה, ועל רקע זה טענה הנתבעת בהליך הנוכחי שההצעה אינה תקפה עוד ויש לדחות את התביעה על הסף. בהמשך תוקנה התביעה והפיצוי נתבע על פי שווי הקרקעות שהופקעו, וכיוון שהתגלעה מחלוקת עובדתית בנוגע לגודל השטחים, פוצל הדיון כך שתחילה תתברר שאלת גודלם של השטחים שהופקעו ובשלב השני ייקבעו סכומי הפיצויים בהתאם לגודלם ולסיווגם של השטחים.

     

  2. בהחלטה מיום 11.12.11 קבעתי שהמנוח היה בעל זכויות ב-340 מ"ר אדמות בנייה ו-49,825 מ"ר אדמה חקלאית לסוגיה. בהחלטה קיבלתי כמהימן את האמור בטבלאות, שנערכו בשנת 1963 בידי משרד האוצר וששיקפו את הנתונים בספר משלמי המסים ("ספר משלמי המסים"). ספר משלמי המסים נוהל בתקופת המנדט הבריטי מכוחה של פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942 ("הפקודה") שהייתה בתוקף בעת ההיא (הטבלאות צורפו לתצהירה של פטריסיה פרץ שהעידה מטעם הנתבעת). בהתאם לכך דחיתי את טענת התובע כי בבעלות המנוח היו 11.015 דונם אדמת בנייה; 2 דונם אדמה בסיווג מטעים; ו-37.15 דונם אדמה בסיווג מזרע ("אדמת זריעה") וקבעתי, על יסוד האמור בספר משלמי המסים, כי גודל השטחים בבעלותו של המנוח וסיווגם היו כדלקמן: 340 מ"ר אדמת בנייה (סיווג 4); 3125 מ"ר אדמה בסיווג מטעים (סיווג 7); 29,450 מ"ר אדמה בסיווג אדמת זריעה (בסיווג 12, 13 ו-14) ו-17,250 מ"ר אדמה בסיווג טרשים (סיווג 16). בשולי אותה החלטה ציינתי את הקשיים הצפויים לתובע, כמו גם לנתבעת, בהוכחת שוויים של המקרקעין, וזאת על רקע העובדה שמדובר בפעולת הפקעה שאירעה לפני למעלה מיובל שנים.

     

  3. ואכן, בדיון שהתקיים ביום 22.4.12 ואשר נועד לקבוע את אופן הוכחת שווי המקרקעין, הסתבר כי מינהל מקרקעי ישראל ("ממ"י") גיבש הנחיות פנימיות, הכוללות עקרונות לחישוב פיצויים לתושבי הכפרים בירעם ואיקרית. אלא שהנתבעת טענה שהנחיות פנימיות אלה לא נועדו לשמש בסיס למשא ומתן, כי אם לאפשר מתן פיצוי לתובע אם יסכים לעקרונות שנקבעו בהן. על רקע זה, ולבקשת התובע, נתתי בידו אפשרות לשקול את עמדתו בנוגע לעקרונות אלה, וקבעתי שאם הדבר לא יהיה מקובל על התובע – יהיה על הצדדים להגיש את ראיותיהם בנוגע לשווי המקרקעין. בעקבות כך הגישו הצדדים, ביום 13.9.12, הודעה שהושג ביניהם הסכם פשרה ("הסכם הפשרה") בנוגע לחלק מן התביעה, וביקשו לתת לו תוקף של פסק דין חלקי. בהסכם הפשרה הסכימה הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת על פי הפירוט כדלהלן:

    א. סך של 42,955 ₪ בגין 0.781 דונם קרקע בסיווג מטעים (קרקע בסיווג 7) לפי שווי של 55,000 ₪ לדונם;

    ב. סך של 386,715 ₪ בגין 11.049 דונם בסיווג אדמת זריעה לפי שווי של 35,000 ₪. רכיב זה כולל פיצוי בגין 5.787 דונם קרקע בסיווג 14 ו-16 ובגין 5.262 דונם קרקע בסיווג 12 ו-13, אשר התובע טוען לסיווגם כמטעים.

    ג. סך של 60,000 ₪ בגין 0.055 דונם שטח בנוי;

    ד. לסכומים אלה נוסף רבע מסכום המענק לפי החלטה 3309 (כהגדרתה להלן) וכן סך של 58,169 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין בצירוף מע"מ.

     

    בהסכם הפשרה נקבע שהפיצוי בגין השטח של 5.262 דונם נותר במחלוקת, מכיוון שהנתבעת הסכימה לשלם עבורו פיצוי בסכום של 35,000 ₪ לדונם (על בסיס סיווג 14 ו-16 – אדמת זריעה), ואילו התובע טען שהפיצוי הראוי הוא לפי סכום של 55,000 ₪ לדונם (על בסיס סיווג מטעים).

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ