אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 11481-01-12 סגל נ' שריד

ת"א 11481-01-12 סגל נ' שריד

תאריך פרסום : 13/05/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נתניה
11481-01-12
10/05/2016
בפני השופטת:
גלית אוסי שרעבי

- נגד -
תובע:
מאיר סגל
נתבע:
משה שריד
פסק דין

התובע הגיש תביעה לפינוי הנתבע, שהינו דייר מוגן בבית עסק, מהמושכר, חנות בשטח 13.70 מ"ר המצויה ברחוב הרצל 38 נתניה (להלן: "המושכר"), לפי העילות הקבועות בסעיפים 131 (1) ו – (2) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב – 1972 (להלן: "החוק"), לחייבו בתשלום שכר דירה ראוי בסך 2,200 ₪ לחודש עבור שנת 2011, בסך כולל של 26,400 ₪ בתוספת מע"מ, ולחילופין, לקבוע את דמי השכירות בסכום האמור, כשכר דירה ראוי ולחייב את הנתבע בתשלומו ממועד הגשת התביעה ועד לפינוי המושכר.

א. רקע וטענות הצדדים:

1.ביום 01/08/1973 נחתם בין חברת "פסג' הרצל 38 בע"מ" לבין הנתבע ואחיו, מר עזרא שריד ז"ל, הסכם שכירות מוגנת של המושכר. החברה העבירה לתובע את זכויותיה במושכר וביום 24/12/1975 נרשם התובע כבעליו בלשכת רישום המקרקעין (ראה נסח הטאבו, נספח א' לתצהיר התובע).

2.לטענת התובע, מלכתחילה היו בידי הנתבע רק מחצית הזכות המוגנת במושכר, ועם מותו של אחיו, חזרה זכותו המוגנת של האח לידי התובע. התובע טען כי בשנת 2004 נטש הנתבע את המושכר לתקופה העולה על 180 יום, באופן המקנה לתובע את הזכות לדרוש את קבלת החזקה במושכר כולו, אך הנתבע ניצל את מצבו הרפואי של התובע אותה עת ולא דיווח לתובע על הנטישה.

3.ביום 23/12/05, ולאחר שהנתבע הודיע לתובע כי אין באפשרותו להמשיך ולנהל את המושכר, נחתם בין הצדדים ובין צד ג' הסכם לשכירות משנה בלתי מוגנת, לפיו צד ג' ישלם לתובע בלבד דמי שכירות חודשיים כפי שנקבעו בהסכם (סך 1,300 ₪ לחודש החל מיום 01/01/06) וכי הנתבע ימשיך לשלם לתובע את דמי השכירות המוגנים בסך 457 ₪ לחודש, כדי לשמור על זכויותיו כדייר מוגן. לצד ג' ניתנה האופציה להאריך את תקופת השכירות למשך 36 חודשים נוספים, וכך עשה. ביום 01/01/10, הוארכה תקופת השכירות בהסכמה בתשעה חודשים נוספים, עד ליום 30/09/10, כשדמי השכירות ששילם צד ג' לתובע עמדו ע"ס 2,000 ₪ בתוספת מע"מ, נוסף על דמי השכירות המוגנים שהיה על הנתבע לשלם לתובע. לבקשת הנתבע, הסכים התובע להעניק לנתבע הנחה בדמי השכירות בשל מצבו הקשה.

התובע טוען כי למעשה הצדדים הסכימו לשינוי דמי השכירות, כך שיעמדו על הסכום ששילם צד ג' בתוספת הסכום ששילם הנתבע.

בתום תקופת השכירות המוארכת הגיש הנתבע תביעה לפינוי המושכר כנגד צד ג' וכנגד התובע כאן. התובע וצד ג' הגיעו להסכם לפינוי המושכר ע"י צד ג'. התובע טען כי תביעת הפינוי האמורה הוגשה ללא ידיעתו, ללא הסכמתו וכאשר נמנע ממנו להמשיך ולקבל את דמי השכירות הראויים מצד ג'. התובע טען כי הנתבע לא שילם את דמי השכירות הראויים לשנת 2011 וביקש לשלם דמי שכירות בסך 530 ₪ לחודש בלבד. השיקים ששלח הנתבע לתובע הושבו לידיו מבלי לפורעם.

4.התובע טען בנוסף כי הנתבע ביקש להעביר את זכויותיו במושכר לבנו ללא תמורה, אך התובע סירב אלא לביצוע העברה בהתאם לחוק. הנתבע הפר את הסכם השכירות בכך שהעביר את זכויותיו ואת ניהול העסק לבנו, ללא הסכמת התובע, ולפיכך זכאי התובע לדרוש את פינוי הנתבע מהמושכר. כן טען התובע כי הנתבע החליף את ויטרינות הפלדה במושכר לאלומיניום, שינה ריצוף, התקין מזגן וביצע שינויי פנים, ללא אישור התובע, ואף בכך יש כדי להקנות לתובע עילת פינוי כנגד הנתבע.

5.הנתבע טען בכתב הגנתו כי הוא היה הדייר המוגן היחידי במושכר והוא שילם את מלוא דמי המפתח. שמו של אחיו הוסף להסכם השכירות לבקשת הנתבע, שכן הוא היה במקצועו מורה לספורט ואמור היה להביא לקוחות לחנות. בפועל עזב האח את המושכר עוד בשנת 1976 והנתבע הוא ששילם את דמי השכירות ואת הוצאות אחזקת המושכר. הזכויות במחצית החנות לא חזרו לידי התובע והדבר מנוגד למסמכים שהוציא תחת ידו. התובע אף מושתק מלטעון טענות הסותרות אותם מסמכים.

הנתבע הכחיש כי החנות היתה סגורה למעלה מ- 180 יום והתובע אף מנוע מלטעון זאת ביחס לשנת 2004. מכל מקום, הנתבע לא נטש את הנכס ללא כוונה לשוב אליו.

הנתבע שילם את דמי השכירות כסידרם אלא שהתובע שלח בחזרה את ההמחאות בגין דמי השכירות לנתבע, על מנת לאלצו לשלם דמי שכירות גבוהים יותר. תביעת הפינוי נולדה לאחר פינוי צד ג' ומשהיה על התובע להסתפק בתשלום דמי השכירות המוגנים מאת הנתבע. דמי השכירות המוגנים נקבעו בהסכם השכירות, הם מוגנים בתקרת מקסימום והם כפופים לשיעור ההעלאה שנקבע בתקנות ולא ניתן להתנות עליו. הנתבע מנהל את עסקו במושכר ובנו עובד בו כשכיר. המיזוג הותקן בחנות לפני 20 שנה, הויטרינה הוחלפה לפני 15 שנים, כאשר הנתבע הודיע על כך לתובע. הנתבע תיקן על חשבונו ריצוף שנשבר כדי לתקן צינור ביוב. לסיכום טען הנתבע כי לא קמה לתובע כל עילה לפינויו מהמושכר.

6.כל אחד מבעלי הדין הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. בעלי הדין נחקרו בפני בחקירה נגדית ובאי כוחם סיכמו טענותיהם בכתב.

ב. דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי בעלי הדין על נספחיהם, בחקירתם בפני ובסיכומי ב"כ הצדדים, להלן החלטתי:

הטענה לזכויות הנתבע במחצית המושכר:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ