אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 11346-09-11 גבאי נ' כהן ואח'

ת"א 11346-09-11 גבאי נ' כהן ואח'

תאריך פרסום : 07/08/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
11346-09-11
03/08/2016
בפני השופטת:
רות רונן

- נגד -
התובע:
עזרא גבאי
עו"ד ז'אן
עו"ד גרוס וגליק
הנתבעים:
1.זיוה כהן 2.מיכל בר 3.קדמת עדן בע"מ 4.מאיר אילדרשתי 5. ארי את בר בע"מ 6.ארי את בר חברה ליזום ופיתוח (1993) בע"מ
עו"ד סולומונוב
פסק דין
 

 

1. התובע (להלן: "מר גבאי") והנתבעת 1 (להלן: "גב' כהן") היו שותפים עסקיים שעסקו יחד בייזום והקמה של פרויקטים בתחום הנדל"ן, וזאת באמצעות שתי חברות פרטיות - הנתבעות 5 ו-6 (להלן יחדיו: "החברות").

 

2.הנתבעת 5 הוקמה בשנת 1993, ואין מחלוקת כי בעלי המניות בה הם מר גבאי וגב' כהן בחלקים שווים. זאת למרות שעל-פי נתוני רשם החברות, מניותיה של הגב' כהן רשומות על-שם בתה, הגב' מיכל בר (להלן: "מיכל", ר' נספח 1 לתצהיר מר גבאי, וכן בעמ' 159 לפרוטוקול, שו' 11-8). הנתבעת 6 הוקמה גם היא בשנת 1993, והאחזקות בה הן כדלקמן: הנתבעת 5 - מחזיקה בכ-56% מהמניות; הנתבע 4 - מר מאיר אילדרשתי (להלן: "מר אילדרשתי") מחזיק בכ-33% מהמניות; והנתבעת 3 - קדמת עדן בע"מ (להלן: "קדמת עדן") מחזיקה בכ-10% מהמניות. קדמת עדן היא חברה פרטית בבעלותה של הגב' כהן בנאמנות (כך על-פי נתוני רשם החברות, בנספח 3 לתצהירו של מר גבאי, וכן ר' בעמ' 121-120 לפרוטוקול).

 

3.השותפות העסקית בין הצדדים הגיעה לסיומה הלכה למעשה בשנת 1997 בערך, כשבאותו מועד הגיעו הצדדים להסכמות בנוגע למכירת נכסיהם המשותפים וחלוקתם. בניסיון לאכוף הסכמות אלה, מונה עו"ד שיפעל כנאמן מטעם הצדדים ובמידת הצורך כבורר, ומאוחר יותר הוגשה בקשת פירוק לבית המשפט. ואולם הליכים אלה לא הניבו פרי, כאשר כל אחד מהצדדים להליך דנן טוען כי האחר הוא שסיכל אותם.

 

4.עניינה של התביעה דנן הוא בשני הנכסים היחידים שנותרו בבעלות החברות: נכס בחיפה בבעלות הנתבעת 6 המכונה "בית הקשתות" (גוש 10829 חלקה 28, להלן: "בית הקשתות"); ונכס בבעלות הנתבעת 5 ברחוב קרן היסוד 2 בהרצליה (גוש 6667 חלקה 754, להלן: "הנכס בהרצליה"). מר גבאי טען לעילות קיפוח ולעילות אחרות בנוגע לשני הנכסים הללו, וביקש להורות על מכירת הנכסים תוך חלוקת התמורה לצורך היפרדות בין הצדדים, וכן על פסיקת סעדים כספיים לזכותו.

 

5.בתמצית טען מר גבאי כי הגב' כהן עשתה בנכסים אלה כבשלה. כך נטען כי בבית הקשתות נחתם הסכם למראית עין שעל גביו זויפה חתימתו של מר גבאי, ומכוחו הושכר בית הקשתות בשכירות משנה לצדדים שלישיים, תוך הסטת רווחים בסך מיליוני שקלים מהנתבעת 5. בנוגע לנכס בהרצליה נטען כי חברות הקשורות לגב' כהן עשו בו שימוש במשך שנים רבות מבלי ששילמו דמי שכירות. מנגד, הכחישו גב' כהן ויתר הנתבעים את הטענות לזיוף, וטענו כי השכרת בית הקשתות והשימוש בנכס בהרצליה נעשו בידיעתו של מר גבאי ובהסכמתו. עוד נטען כי מההתחשבנות הכוללת בין הצדדים בנוגע לפרויקטים שביניהם, עולה כי מר גבאי הוא שחייב כספים לחברות ולא להיפך.

 

טענות הצדדים

תמצית טענותיו של גבאי בסיכומים

6.מר גבאי טען כי הוכח שהגב' כהן היא זו השולטת בפועל בחברות, וכי באמצעות שליטה זו היא עושה במשך שנים כרצונה בנכסיהן. באשר לטענותיה של גב' כהן בנוגע לכספים המגיעים ממנו לחברות, טען מר גבאי כי מדובר בטענות בנוגע לעסקאות מלפני 20 שנה שהתיישנו זה מכבר, ושלא עלה בידיו לאתר את המסמכים הרלוונטיים לגביהן.

 

7.מר גבאי התייחס בסיכומיו לעדויות הצדדים ולחוות הדעת מטעמם. מר גבאי הפנה לחוות דעת שהוגשו ביחס לנכסי החברות על ידי השמאי מטעמו, מר אורי עזריאל (להלן: "השמאי עזריאל"). הוא ציין כי ב"כ הנתבעים ויתר על חקירה נגדית של השמאי עזריאל, ולכן יש לקבל את שתי חוות הדעת שלו כמות שהן. עוד נטען כי גב' כהן הגישה תצהיר מאת רו"ח בהגאון (להלן: "רו"ח בהגאון"), שלא התייצב לעדות ולא נחקר על תצהירו. לכן תצהיר זה אינו יכול לשמש כראיה. מר גבאי התייחס גם לחוות הדעת של השמאי צפריר אנדלווט (להלן: "השמאי אנדלווט") שצורפה לתצהיר גב' כהן בנוגע לנכס בהרצליה. לטענתו, גם לחוות דעת זאת אין ערך ראייתי מאחר שהיא הוגשה ללא תצהיר מטעמו של השמאי אנדלווט, שאף הוא לא התייצב לעדות. מר גבאי ציין כי מטעם הנתבעים הוגש תצהירה של הגב' כהן בלבד. מדובר בעדות יחידה של בעל דין שמלכתחילה יש לנהוג בה בזהירות, ומעבר לכך - הוכח כי אין לתת אמון בדבריה של הגב' כהן. בהקשר זה הפנה מר גבאי לממצאי מהימנות שנקבעו בהליכים נוספים בהם העידה גב' כהן.

 

8.מר גבאי התייחס לחוות דעתו של רו"ח בכר שמונה בהסכמת הצדדים כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "רו"ח בכר" ו-"חוו"ד בכר" בהתאמה). מר גבאי טען כי יש לפסול את חוו"ד בכר כולה, ולמצער את חלקה השני, וזאת בשל חריגה מהותית מסמכות ולאור פגמים נוספים שפורטו בסיכומיו של מר גבאי (ס' 66-53) וכן בבקשה מיום 27.4.2015 לפסילת חוו"ד בכר.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ