אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 11171-06-12 ליאלין ואח' נ' נסר אלדין ואח'

ת"א 11171-06-12 ליאלין ואח' נ' נסר אלדין ואח'

תאריך פרסום : 24/08/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי
11171-06-12
18/08/2016
בפני השופטת:
אסתר שטמר

- נגד -
התובעת:
אלינה ליאלין
עו"ד מיטל עמית ו שלום סביון
הנתבעים:
1. יונס יוסף נסר אלדין
2. מדינת ישראל- המשרד לביטחון פנים רונית חן

עו"ד רמי חלבי
עו"ד רונית חן
החלטה

בבקשה להוספת חוות דעת בתחום הראומטולוגיה

התובעת, ילידת 1977, חוותה ארוע אלים ביום 24.10.2007, שכתוצאה ממנו הגישה את תביעתה. בכתב התביעה טענה לנכות בתחום הפסיכיאטרי.

ביום 6.5.2016, לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם התובעת, הוגשה הבקשה שלפניי, להתיר לתובעת להגיש חוות דעת רפואית נוספת, בתחום הראומטולוגי, בשל מחלת הפיברומיאלגיה שממנה היא סובלת. לבקשה צורף תצהיר של התובעת ומסמכים רפואיים שונים, המלמדים לטענת התובעת על האבחנה המאוחרת, שנעשתה רק בחודש ינואר 2015. יצוין כי ב"כ התובעת הודיע כבר ביום 18.1.2015 כי יבקש להוסיף חוות דעת בתחום הראומטולוגי.

הנתבעים טוענים בעיקר כי אין להתיר הוספת חוות דעת לאחר תקופת ההתיישנות, ומסתמכים על רע"א 1527/09 מדינת ישראל נ' אחמד אבו עודה (14.10.09), שם קבע כב' השופט (כתארו אז) גרוניס, כי חוות דעת רפואית אינה אלא ראיה בגדר הראיות. עם זאת, כאשר האמור בה חורג מגדר כתבי הטענות, יש להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. ועוד הוסיף, כי: "היה ותיקון כתב התביעה, הנדרש עקב הרחבת החזית בחוות הדעת הרפואית, יפגע בנתבע על ידי כך שתישלל ממנו טענת ההתיישנות, אין לאשרו. במקרה כזה לא תאושר גם הגשת חוות הדעת, שכן האמור בה יחרוג מגדר המחלוקת המותווית על ידי כתבי הטענות". (שם, בפסקה 6).

התובעת בחרה שלא לבקש את תיקון כתב התביעה. בתצהיר שצירפה לבקשה להוספת חוות הדעת לא האריכה בתאור הנסיבות שהביאו להגשת הבקשה, ובאשר למועד הגשת הבקשה כתבה רק כי אובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה במהלך חודש ינואר 2015, וכי "בשל הנסיבות ולאור המצב הכלכלי שבו אני שרויה בעקבות האירוע לא היה באפשרותי לממן חוות דעת מטעמי בתחום הראומטולוגיה" (סעיפים 3 ו-21 בתצהירה).

לא ברור מתי החלה התובעת להתלונן על מחושים שיכולים להצביע על פיברומיאלגיה. יתרה מזו, כלל לא ברור כי אובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה: אמנם בתיעוד הרפואי המתיחס למעקב הרפואי נאמר כי אובחנה כך, אך בהתיחסות היחידה של המומחה לנושא, פרופ' דן בוסקילה, מיום 8.1.2015, נאמר רק כי התמונה היא של פיברומיאלגיה, אך יש לשלול תסמונת אחרת, ועל כן יש לבצע בדיקות שונות ולהתיעץ עם מומחים שונים.

על אף האמור, אני סבורה שיש לאפשר לתובעת לתקן את כתב התביעה על ידי הוספת הטענה כי לקתה בפיברומיאלגיה עקב הארוע, ולהתיר לה להגיש חוות דעת רפואית בתחום הראומטולוגי להוכחת טענה זו. אלו נימוקי:

צודקים ב"כ הנתבעים, כי הבקשה להוספת חוות דעת הוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות ה"רגילה". רק בתשובה לתגובת הנתבעים לבקשה להוספת חוות דעת התיחס ב"כ התובעת לטענה זו, שבודאי ניתן היה לצפות מראש, בצרפו מאמר רפואי שממנו ניתן ללמוד כי ברגיל מתמשך אבחון פיברומיאלגיה שנים ארוכות, ואפילו 6 שנים בממוצע, לטענתו. טענה זו ראוי היה לבדוק לעמקה, והדבר רק ממחיש עד כמה ראוי היה בתביעה זו לילך בעקבות הנחיות השופט גרוניס (כתארו אז) בענין אחמד אבו עודה.

אלא שלדעתי אין מדובר בעילת תביעה חדשה. עילת התביעה היא הארוע האלים הנטען, ונזקי התובעת בגינו. טענתה כי לקתה בפיברומיאלגיה בנוסף לאבחנות האחרות אינה אלא הרחבה של טענתה בענין הנזק. אין בה תיקון לעילת התביעה (ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' יצחק בן הרוש, פ"ד מד(1)160, 166 (1989)). ראה גם רע"א 3938/10 F.HOFFMANN LA ROCHE נ' טום וילוזני (6.9.2010)).

גם בענין אבו עודה נאמר (פסקה 6):

"כאמור, חוות דעת רפואית אינה מגדירה את עילת התביעה, אלא מיועדת לתמוך בה מבחינה ראייתית. על כן, הוספה של חוות דעת רפואית בעניין שנכללה לגביו התייחסות בכתב התביעה אינה יוצרת עילה חדשה (עניין התעשייה הצבאית, פיסקה 5). בעניין התעשייה הצבאית ציינתי, כי אפשר ש"במקרים מסוימים ניתן לראות בחוות הדעת הרפואית מסמך המקים את עילת התביעה עצמה" (פיסקה 5). זאת, כאשר נכלל בה מידע חדש, המאפשר לתובע להעלות טענות שקודם לכן לא היה באפשרותו להעלותן. מן הראוי להבהיר ולחדד את האמירה הנזכרת. חוות דעת רפואית נחשבת לראיה, ועל כן היא בפני עצמה אינה מגדירה את עילת התביעה. על חוות הדעת להתייחס למערכת העובדתית הנלמדת מכתבי הטענות. כאשר מבוקש להוסיף חוות דעת רפואית המכילה מידע אשר ניתן ללמוד ממנו על עובדות שאינן נכללות בכתב הטענות, אין להתיר את הגשתה של חוות הדעת אלא אם יתוקן כתב הטענות במקביל. היה ותיקון כתב התביעה, הנדרש עקב הרחבת החזית בחוות הדעת הרפואית, יפגע בנתבע על ידי כך שתישלל ממנו טענת התיישנות, אין לאשרו. במקרה כזה לא תאושר גם הגשת חוות הדעת, שכן האמור בה יחרוג מגדר המחלוקת המותווית על ידי כתבי הטענות. כלומר, הגשת חוות דעת רפואית המתייחסת לעילת תביעה חדשה כאשר חלפה תקופת ההתיישנות לא תוּתר. אולם, זאת לא בשל כך שחוות הדעת מקימה עילת תביעה חדשה, אלא משום שלא ניתן להגיש את חוות הדעת ללא שיתוקנו כתבי הטענות באופן המקים עילת תביעה חדשה."

על כן, איני מקבלת את טענת הנתבעים כי חלה התיישנות על הטענה בדבר פיברומיאלגיה.

אם כן, הנזק הדיוני שייגרם לנתבעים מכך שהתביעה תימשך והנזקים הנטענים יועצמו קיים כמובן, אך אינו אלא נזק דיוני, שבעל דין צריך לעמוד בו. אל מול נזק זה עומד הנזק העלול להיגרם לתובעת אם לא תוכל להציג את מלוא טענותיה הרפואיות בהליך.

אכן, התובעת שלפניי נוהגת בהליך באופן מכביד ביותר, שגרם כבר לעיכובים משמעותיים בשמיעת התביעה: לכתחילה הגישה חוות דעת של מי שאינו מומחה ברפואה, ורק לאחר ישיבת קדם המשפט ובקשת הנתבעים למחוק את חוות הדעת, הודיעה כי תצרף חוות דעת אחרת תחתיה. הדבר גרם לעיכוב בשמיעת התביעה. בהמשך התמהמהה בהגשת תצהירי עדות ראשית (ראה החלטה מיום 1.4.2016). עם זאת, אני סבורה שבשקילת הנזק העלול להיגרם לה, אל מול הנזק שבודאי נגרם לנתבעים – יש להקל עם התובעת פעם נוספת.

משהונחה התשתית הראייתית הראשונית לארוע, אין לראות בהגשת חוות דעת משום עילה חדשה ואסורה. חוות הדעת הרפואית אינה בבחינת עילה חדשה כי אם בבחינת ראיה נוספת שבעל דין מבקש להגיש. אילו הקימה עילת תביעה חדשה, התיקון לא היה מותר, בשל התיישנות. אך כיוון שאינה מקימה עילת תביעה חדשה, אלא מתבססת על עובדות היסוד שהופיעו כבר בכתב התביעה – אין למנוע את תיקון כתב התביעה, ככל שנתבקש. כזכור, בעניננו לא נתבקש תיקון. על אף שהתובעת לא עמדה בהוכחת הצורך בהגשת חוות דעת לענין הפיברומיאלגיה עכשו, ולא במהלך השנים שחלפו מאז הגשת כתב התביעה, אני סבורה שדין הבקשה להתקבל, שאם לא כן עלול להגרם לתובעת נזק לאו בר תיקון.

התוצאה היא שאני מתירה לתובעת להגיש חוות דעת בתחום הפיברומיאלגיה, ובלבד שתוגש תוך 20 יום מהיום (וימי הפגרה יבואו במנין הימים).

התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בגין הדיון בבקשה זו, בסכום של 2,500 ₪ לכל אחד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ