אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 11123-06-11 פ. ואח' נ' מדינת ישראל משרד הבריאות

ת"א 11123-06-11 פ. ואח' נ' מדינת ישראל משרד הבריאות

תאריך פרסום : 31/05/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
11123-06-11
25/02/2017
בפני השופט בכיר:
ד''ר מנחם (מריו) קליין

- נגד -
תובעים/המשיבים:
1. מ. פ.
2. א. פ.
3. ש. פ.

נתבעת/המבקשת:
מדינת ישראל משרד הבריאות
החלטה

 

"רְבִי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרָֽשֶׁתמִכְּלָל וּפְרָט"""" "

פתיחה דספרא [ע"י ר' ישמעאל בן אלישע].

 

 

עסקינן בתביעת נזיקין טראגית, כתוצאה מהתאבדותו של מר פ.נ. ז"ל.

התביעה הוגשה על ידי הגב' מ. פ. בשמה ובשם עיזבון המנוח פ. נ. ז"ל (להלן: "המנוח") ועל ידי ילדי המנוח א. פ. וש. פ. (להלן: "התובעים").

המנוח, יליד שנת 1957, היה בן 52 במותו. הוא אובחן בשנת 2008 כמי שסובל מסרטן מסוג קרצינואיד ריאתי ובשל כך היה תחת טיפול ומעקב בבית החולים רמב"ם (להלן: "ביה"ח") שבבעלות הנתבעת.

ביום 25.10.09 בשעות הערב, הביאה התובעת את הדואר לביתם מתיבת הדואר שבכניסה לישוב. המנוח פתח את המעטפה שנשלחה מבית החולים וקרא את תוכנה שהכיל את פיענוח תוצאות המיפוי הנ"ל. במכתב הנדון נכתב בהאי לישנה: "קליטה פתולוגית בבלוטת לימפה במיצר, בולטת פחות-אחרי מחלה".

בבוקר שלמחרת, יום 26.10.09, יצאה אשתו של המנוח לחצר הבית ומצאה אותו כשהוא תלוי על עץ ללא רוח חיים. כל הניסיונות שנעשו להחיותו, לא הועילו. קבעתי בשני פסקי דין מיום 10.10.15 (להלן: "פסק הדין המקורי") ומיום 7.1.17 (להלן: "פסק הדין המתוקן") שהוכח קשר סיבתי בין התנהלות הנתבעת לתוצאה הטרגית הנ"ל.

בפסק דין שניתן ביום 10.10.15 נקבע כי היה על הצוות הרפואי להבחין כי מצבו של התובע מסוכן, ולצפות כי שליחת תוצאות הבדיקה בדואר, ובדרך שנעשתה, ללא השגחה או תיווך יכולה לגרום לתוצאה הטרגית בה עסקינן.

ערעור על קביעות פסק הדין המקורי הוגש לביהמ"ש המחוזי ביום 23.11.15. בדיון שהתקיים בפני הרכב ביום 14.11.16 הושג הסדר דיוני בין הצדדים בהמלצת בית המשפט המחוזי לפיו התיק יוחזר אלי בכדי להוציא פסק דין מתוקן ביתר פירוט והנמקה בקשר למספר סוגיות.

 

פעלתי במהירות כמצוות ביהמ"ש בתרא, וקבעתי בפסק הדין המתוקן כי השתכנעתי שלא נשלחו למנוח בדיקות קודמות בדואר (עמ' 8 לפסק הדין). הבהרתי כי מדובר הלכה למעשה בבשורה מרה (עמ' 9 לפסק הדין). ניתחתי את ההידרדרות במצבו הנפשי של התובע בסדר כרונולוגי, והגעתי למסקנה חד משמעית כי מצבו של התובע היה לא יציב כלל ועיקר (עמ' 10 לפסק הדין). בנוסף, כפי שציווה ביהמ"ש המחוזי, דנתי מחדש בשאלת תוחלת חייו של המנוח, תוך סטייה מקביעתי בפסק הדין המקורי וקבעתי כי תוחלת חייו צריכה להיות עד גיל 74 ולא רק 10 שנים מיום התאונה (עמ' 12 לפס"ד). לאור האמור השתנתה קביעתי באשר לשנים האבודות על פי חישוב אקטוארי, בהתבסס על תוחלת חיים. בנוסף ניתחתי את יישום הלכת אלסוחה על המקרה פעם נוספת תוך התייחסות לפסיקה והשוואה למקרה דנן, וקבעתי כי התובעת עומדת בתנאי הלכת אלסוחה (עמ' 12 לפסק הדין). בסיפא פסק הדין, קבעתי כי יתר הקביעות של פסק הדין המקורי, אותן ביהמ"ש המחוזי לא החזיר לעיון מחדש, נותרו על כנן.

 

ביום 13.2.17 ביקשה ב"כ הנתבעת המלומדת שאבהיר את פסק הדין המתוקן, שכן הצדדים לא תמימי דעים בקשר לסכום שיש לשלם בגינו.

ב"כ התובע הגיב לטענות המבקשת ביום 14.2.17 וטען כי אין לביהמ"ש מה להבהיר שכן ברור שלא היתה בכוונת בית המשפט לשלול מהתובעים הוצאות קבורה, כאב וסבל ויתר ראשי הנזק עליהן לא היתה מחלוקת. בתשובה לתגובה מיום 15.2.17 טענה ב"כ המבקשת כי ערכאת הערעור ביטלה את פסק הדין המקורי, משכך יש לפסוק לתובעת ולעיזבון רק את הסכומים שביהמ"ש כתב במפורש בפסק הדין המתוקן דהיינו סך כולל של 354,669 ₪ בלבד.

 

דיון והכרעה

 

סבורני שדין הבקשה להידחות ונימוקי תגובת המשיבים בדין יסודם. טענות ב"כ הנתבעת לא ברורות ונגועות בכשל לוגי שכן אם ביהמ"ש המחוזי פסל את כל האמור בפסק הדין המקורי, אזי לא מובן מדוע הפנה לרכיבים הקונקרטיים (והשווה למשפט העברי בקשר לי"ג המידות שניסח רבי ישמעאל [ספרא, ויקרא-ברייתא דרבי ישמעאל] שבהן נדרשת התורה- "מכלל ופרט , אין בכלל אלא מה שבפרט". – ראו ר"ן מסכת סנהדרין דף מ"ה, עמוד ב, ותוספות מסכת נזיר דף ל"ה, עמוד ב).

 

בסיפא פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מיום 14.11.16 נכתב בהי לישנה:

 

"לאור החוסרים בפסק דינו של בית משפט קמא, כפי שהם מקבלים ביטוי בפרוטוקול הדיון, אנו מבטלים את פסק דינו של בית משפט קמא ומחזירים את התיק לבית משפט קמא על מנת שיברר את השאלות הטעונות בירור כפי הסכמת הצדדים, יקבע ממצא לגביהן, יכריע בהן ויוציא מלפניו פסק דין מתוקן."

(ההדגשות שלי – מ.ק.)

 

השאלות הטענות בירור לפי הסכמת הצדדים צויינו בעמ' 8 בפרוטוקול הדיון:

 

"ב"כ הצדדים: מחמת הקשיים שהוצפו במהלך הדיון ולאור דברי בית משפט זה אנו מבקשים להחזיר את התיק לבית משפט קמא על מנת שייתן דעתו למחלוקות עובדתיות שלא הוכרעו, אף ייתן דעתו לנושאים נוספים שלא זכו לליבון בשאלת גובה הנזק, ואלו הם: "ניתוח תוצאת בדיקת המיפוי מיום 13.10.09 – האם היא מהווה "הודעה מרה" – כגרסת היורשים, או שמא הודעה מיטיבה בשים לב לבדיקות הקודמות – כגרסת המדינה; ממצא ביחס להבנת המנוח את מצבו הרפואי עובר לקבלת בדיקת המיפוי, האם האמין שהחלים; המועד בו קיבל המנוח את בדיקת המיפוי; האם בדיקות קודמות, לרבות בדיקת ה – CT, נשלחו למנוח באמצעות הדואר – כפי שטוענת המדינה, או שמא רק בדיקת המיפוי מיום 13.10.09 נשלחה בדואר – כפי שטוענים היורשים; ההסבר שנתנה ד"ר וולנר בביקור מיום 13.1.09 ביחס לצפי להתקדמות/ריפוי המחלה והטיפולים בעתיד; הקשר הסיבתי בשים לב, בין היתר, לרישום בקופת חולים מיום 10.7.09.

כן הסכמנו שבית המשפט קמא ייתן דעתו גם בשאלת גובה הנזק לגובה השתכרותו של המנוח, ויקבע ממצא לגביו; לחישוב הנזק לפי שיטת הידות, לתוחלת החיים; לניכוי תשלומי מל"ל, וליישום הלכת אלסוחה בשים לב לטענות שני הצדדים.

מבקשים לתת למוסכם תוקף של החלטה." (ההדגשות שלי – מ.ק.)

 

איני רואה בהסכמת הצדדים, או בהחלטה להחזיר את התיק לביהמ"ש זה, ולו מילה אחת על קביעות ביהמ"ש באשר לראשי הנזק האחרים, מהם לצערי המדינה מבקשת לחמוק. וכי מה רצתה נציגת המדינה, שאעשה "copy paste " של כל קטעי הפס"ד המקורי שעליהן לא היתה מחלוקת בין הצדדים, ללא הפנייה? סתם לבזבז משאבי מערכת לחינם?

 

לאור כל האמור, איני יודע מה נותר עוד להבהיר, אך למען תנוח דעתו של ב"כ הנתבעים (הטוענת ש"מי שמופקד על הקופה הציבורית אינו יכול לשלם פיצוי לפי הנחות מה היתה כוונת בית המשפט הנכבד אלא לפי קביעה שיפוטית ברורה ומנומקת") אציין שהסכומים שיש לשלם לתובעים הינם הסכומים שלהלן: הפסדי הכנסה לעבר:284,537 ₪ (יש להוסיף ריבית מאמצע תקופה), הפסדי הכנסה לעתיד ממועד פסה"ד: 445,060 ₪. כאב וסבל וקיצור תוחלת חייו של המנוח סך של 250,000 ₪, הוצאות קבורה ומצבה סך של 10,000 ₪, אבדן שירותי אב ובעל 100,000 ₪, כאב וסבל לתובעת 1- 200,000 ₪ , והוצאות הטיפולים לתובעת 1 סך של 20,000 ₪ בניכוי גמלאות מל"ל בסך 395,572 ₪.

 

 

הצעת הסדר לצדדים

 

בית המשפט סיים את תפקידו עם מתן פסק הדין בתיק, אך משנדרשתי לשוב ולעסוק בתיק זה, אוסיף מספר מילים משלי, שיכולות אולי לתרום לצדדים לסיים "סאגה" זו סופית.

 

נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי תיק עקרוני/תקדימי אחד שבו ערכאת הערעור לא פעלה כ"מגשרת" המנסה לבדוק את האינטרסים האמתיים של הצדדים שמאחורי הטענות הגלויות.

בדרך כלל, על אף טענות מלאות פאתוס על הכוונה למנוע הישנות מקרים שכאלו בעתיד, בדרך כלל האינטרס הראשוני של התביעה הוא לקבל פיצוי בגין המקרה הפרטיקולארי. מאידך, על אף טענות מנומקות היטב על שמירת הקופה הציבורית, בדרך כלל ההגנה מעוניינת יותר בהסרת הפסיקה המתייחסת למקרה תקדימי מסדר היום וביטול הקביעה הנורמטיבית שתוצאתה המעשית הרמת הרף הזהירות בתביעות רשלנות רפואית, ופחות מעניין אותה הפיצוי הקונקרטי בתיק הספציפי.

 

משכך לעיתים [ראו למשל רת"ק 59498-11-16 המועצה להסדר הימורים בספורט נ' אוני אדם, ע"א 40687-08-14 עריית תל אביב-יפו נ' עזבון המנוח שלומוביץ ז"ל, ע"א 45009-09-14 עיריית בת-ים נ' גיל וינפלד והשווה גם לערעורים על פסקי הדין שניתנו בתא (ת"א) 71908/06 לוק אלי נ' חב' חדשות 10 בע"מ ותא (ת"א) 48982/04 אלי לוק נ' עיתון ידיעות אחרונות בע"מ) מציעה ערכאת הערעור שהתשלום ששולם לתובע לא יוחזר לו אך מאידך כל הקביעות הנורמטיביות המשפטיות של הערכאה הדיונית, יהפכו לעפרא דארעא ופסק הדין יבוטל.

 

יתכן ומצב זה מתאים גם לתיק זה. כך התובעים יוכלו להישאר עם הפיצוי שקיבלו ויוכלו לשקם את חייהם ומצד שני המדינה תוכל להמשיך להתנהל בצורה שהתנהלה עד כה מבלי שיכביד עליה נטל תקציבי נוסף כתוצאה מהקביעות הנורמטיביות בתיק זה "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" [עד למקרה הטרגי הבא...].

 

על אף שתוצאה שכזו לעיתים גורמת לתחושת תסכול של הערכאה הדיונית ושל מניעת התפתחות ה- COMMON LAW הישראלי, אי אפשר להתעלם מהיתרונות הגלומים בפתרון זה לערכאת הערעור ולצדדים עצמם כאמור לעיל.

 

יתכן וכדאי לצדדים לשקול מתווה זה כבר עכשיו תחת לבזבז עוד זמן ומשאבים בערעורים נוספים (ואולי גם "מועד ג'" לבית משפט זה).

 

המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לצדדים בדואר רשום.

 

 

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ז, 25 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ