אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 1097-05 PROJECT BIO-ENGINEERING ISRAEL נ' אינטר-לאב בע"מ ואח',ת"א 1118-06 אינטר לאב בע"מ ואח' נ' ישראל ביו אינג'

ת"א 1097-05 PROJECT BIO-ENGINEERING ISRAEL נ' אינטר-לאב בע"מ ואח',ת"א 1118-06 אינטר לאב בע"מ ואח' נ' ישראל ביו אינג'

תאריך פרסום : 06/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1118-06, 1097-05
26/04/2015
בפני השופטת:
שרה דותן

- נגד -
תובעים:
PROJECT BIO-ENGINEERING ISRAEL
נתבעים:
1. אינטר-לאב בע"מ
2. S.A SERONO LABORATOIRES
3. .S.A INTERNATIONAL SERONO

החלטה
 

 

ביום 22.12.2014, בהמשך להסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים, ניתן פסק דין הדוחה את התביעות שבכותרת, ללא צו להוצאות.

במקביל להסדר הפשרה בתביעות שבכותרת (להלן: "תביעות העמלות"), הוגש ואושר הסדר פשרה בתביעות נוספות שהתנהלו בין הצדדים משנת 1993 (ת"א 946/93, ת"א 1079/93 ו- ת"א 1590/93; להלן: "התביעות העיקריות").

במסגרת הבקשה לאשר את הסדר הפשרה בתביעות העמלות וליתן לו תוקף של פסק דין, ביקשה המבקשת "להורות על השבת האגרה אשר שולמה על ידי התובעת וזאת בהתאם לתקנה 6(ב) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז-2007". יצוין, כי סכום האגרה שהיא מבקשת שיושב לה הוא כ- 2,000,000 ש"ח.

הסדר הפשרה, כאמור, אושר. הבקשה להשבת האגרה הועברה לתגובת המדינה, שהתנגדה, באמצעות הפרקליטות, להשבת האגרה. בקליפת אגוז, טענה הפרקליטות כי התקיימו למעלה משלוש ישיבות קדם משפט, וממילא מדובר בתיק מורכב ביותר שניהולו נמשך כעשר שנים. על כן, אין להשיב את האגרה.

 

סדר הדיון בבקשה להשבת האגרה שבנדון הוא כדלקמן: הבקשה המקורית להשבת האגרה התמצתה במשפט שצוטט לעיל, והיתה, הלכה למעשה, חלק מהבקשה לאישורו של הסדר הפשרה כפסק דין. בפועל, נימוקיה של המבקשת לבקשתה הועלו רק בתשובתה (מיום 12.02.2015) לתגובתה הראשונה של הפרקליטות (מיום 01.01.2015). לפיכך, ביקשו הפרקליטות והמבקשת להוסיף ולהתייחס זו לתשובתה של זו. הבקשה התקבלה. הפרקליטות השיבה לתשובת המבקשת ביום 19.02.2015, והמבקשת השיבה בשנית ביום 12.03.2015.

 

טענות המבקשת

 

המבקשת סמכה את בקשתה על סעיף 6(ב) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), שזוהי לשונו:

 

"(ב) הסתיים הליך לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית, ונתקיים אחד מאלה, ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב בפרט 34 או 35 בתוספת, לפי העניין, כערכו במועד התשלום ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17:

...

(2)ההליך הסתיים בפשרה; ... ".

 

בתשובתה הראשונה, פירטה המבקשת את גלגוליו של ההליך, והסבירה מדוע אלה אינם מהווים "קדם משפט" כמובנו של מונח זה בתקנות האגרות. בסיום הסקירה העובדתית הטעימה כי "השאלה של איחוד תיקים, המוסדרת בתקנה 520 לתקנות סד"א [תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ש.ד.], אינה נמנית עם העניינים הנדונים במסגרת קדם המשפט לפי תקנה 143 לתקנות סד"א. לפיכך, ככל שבית המשפט עסק בשאלה זו ... לא ניתן לומר כי מדובר בישיבת קדם משפט".

בהמשך לכך, העלתה המבקשת טענות בקשר למהותו של קדם המשפט, והבהירה ששלב זה נושא אופי פרוצדוראלי-טכני: לביצועם של בירורים ראשוניים שיקלו על ניהול הדיון בשלב הראיות, ולא לקיום הדיון לגופו. עוד נטען, כי "גם כאשר בית המשפט דן בנושאים אשר בסמכות השופט לידון בהם בקדם משפט לפי תקנה 143, אין בכך כדי להפוך את הישיבה בהכרח לישיבת קדם משפט", ואפשר שהדברים יתבצעו במסגרתם של "הליכי ביניים", ובדומה- "דיון בהליך ביניים אינו מעיד כשלעצמו על קיום קדם משפט". בהמשך לכך, טוענת המבקשת כי דיוני העדות המוקדמת אינם מהווים "קדם משפט", בהיותם "שלב ביניים שאינו נכנס לגדרי קדם המשפט, אך גם איננו נחשב (עדיין) לחלק משלב הראיות שייתכן כי טרם החל".

לבסוף, טוענת המבקשת כי אגרת בית המשפט נגבית בקשר לשירות שמסופק לתובע על ידי בית המשפט; החזר האגרה מהווה תמריץ לסיום ההליכים במטרה לחסוך במשאביו של בית המשפט; ולפי סעיף 6(ב) לתקנות האגרות נקבע שלעניין זה קובע מספרם של קדמי המשפט שהתקיימו. בענייננו, התקיימו בין הצדדים הליכים מקדמיים שייתרו את הצורך במעורבותו של בית המשפט. זו היתה מינימאלית, בפרט בהשוואה למידת המעורבות שהיתה נדרשת אלמלא הסדר הפשרה. לשיטת המבקשת, הלכה למעשה, לא התקיימו קדמי משפט, וסכום האגרה "אינו מידתי בשום קנה מידה לשירות המשפטי שניתן בפועל ... ואף ניתן לטעון שגבייתו דוחקת את גבולות ההגדרה של אגרה אם לא פורץ לעבר היותו מס".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ