אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

ב' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 09/10/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
10118-08-14
11/11/2016
בפני השופט:
ד"ר מנחם (מריו) קליין

- נגד -
התובע:
ר. ב.
הנתבעת:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ
החלטה

 

"חרב באה לעולם על עינוי הדין"

משנה אבות ח, ב

רקע

עסקינן בתביעת נזיקין ע"פ בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). התביעה הוגשה ביום 10.8.2014 ע"י מר ר.ב. (להלן: "התובע") יליד 1930 בגין תאונת דרכים שהתרחשה ביום 3.4.2014. התביעה הוגשה כנגד חברת הביטוח שביטחה את התובע במועד התאונה (להלן: "הנתבעת").

מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש מונה ביום 13.5.15 על מנת לקבוע את נכותו הצמיתה של התובע כתוצאה מהתאונה, והלה קבע כי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 14.5% בגין הגבלת תנועות בעמ"ש צווארי ומתני. הצדדים הגישו תחשיבי נזק וחוו דעתם כיצד ניתן לסיים את התיק בפשרה. התביעה הגישה תחשיביה ביום 27.6.16 וההגנה הגישה את תחשיביה ביום 21.9.16. ביום 14.10.16 הצעתי לצדדים הצעת פשרה בבחינת "אין הצר שווה בנזק המלך", לפיה תפצה הנתבעת את התובע בסך של 40,000 ₪.

התובע הסכים להצעה, אך הנתבעת סירבה להצעה והצהירה על כך שחיוני לחקור את מומחה בית המשפט.

ביום 3.11.16 פניתי לצדדים ושיתפתי אותם בהרהוריי במסגרת "החלטת ביניים" לפיה לאור העובדה שאין כפירה בחבות, לאור גילו של התובע ואחוזי הנכות שנקבעו לו, ואחרי שבית המשפט העריך כי התיק שווה כ 40,000 ₪ [סכום שמקובל על התביעה וההגנה סבורה שהתיק "שווה" אף פחות מכך], בית המשפט שוקל לנהל תיק זה לפי כללי "סדר הדין המהיר".

התובע הגיב ברצון להצעת ביהמ"ש לנהל את ההליך לפי כללי סדר דין מהיר, אולם ב"כ הנתבעת התנגד לכך.

דיון והכרעה 

כללי "סדר דין מהיר" קבועים בתקנות 214 א' - יב' לתקנות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. ההליך החל דרכו בארץ בתחילת המאה ה- 21 והוכיח עצמו כיעיל מאוד בהעניקו כלים לביהמ"ש לדון בתיק באופן פרופורציונלי לסכום הכספי שבמחלוקת, למורכבות הסוגיה ומלמצב הכספי של כל צד, תוך הבטחת טיפול מהיר והוגן במסגרת המשפט המתנהל בפניו.

לאחרונה אני ועמיתי ד"ר אביעד איגרא זכינו להוציא מהדורה שלישית לספר, "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" ונשאלתי רבות, על ידי עמיתיי השופטים האם לא ראוי שאף תיקי נזקי גוף פשוטים יתנהלו לפי עקרונות בסדר דין מהיר?

לדידי התשובה לשאלה זו חיובית כפי שאף ציינתי זאת בעבר (ראו ת.א. (ת"א) 34234-07-10 חיים פלח נ' אפרים משיח (החלטה מיום 19.3.13); ת.א. (ת"א) 22861-05-13 יצחק איליאדזנוב נ' אמיר יוסופוב (החלטה מיום 22.3.14)).

על אף שתקנות סדר דין מהיר לא חלות ישירות על תיקי פלת"ד (ראה תקנה 214ב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי), אני סבור שההיגיון הפנימי של תקנות 214 א' עד תקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, חלות על כל תביעה ששווים עד כ- 75,000 ₪.

תקנות אלו הותקנו בעקבות דו"ח הלורד וולף מאנגליה (Access To Justice,1996) והתקנות האנגליות בעקבותיו (Civil Procedures Rules – PART 28 ). מאחורי הדו"ח מסתמנת התובנה לפיה מערכת המשפט צריכה לחלק נכון את משאביה (ובין היתר המשאב של זמן שיפוטי) לפי גובה התביעה ומורכבות העניין המובא בפניה.

מטרת תקנות אלו להעניק כלים לבית המשפט לדון בתביעות באופן צודק עד כמה שאפשר, להבטיח שמעמד הצדדים יהיה שווה, לחסוך בהוצאות, לדון בתיק באופן פרופורציונלי לסכום הכספי שבמחלוקת, למורכבות הסוגיה, תוך הבטחת טיפול מהיר והוגן במסגרת המשפט המתנהל בפני השופט (ראה מנחם קליין ואביעד איגרא, "סדר דין מהיר בבית משפט השלום", מהדורה שלישית, הוצאת נבו, עמ' 16-19).

משכך, בוטל העיקרון ולפיו "דין פרוטה כדין מאה" (מסכת סנהדרין, דף ח' עמ' א') והתקבלה התובנה ולפיה כפי שתקציב הבריאות הוא מוגבל ולא ניתן להוסיף תרופות אין סוף לסל הבריאות וכפי שתקציב החינוך הוא מוגבל ולא ניתן ליתן מענה לכל הצרכים של כל ילד בביה"ס, וכפי שתקציב הביטחון הוא מוגבל, ולא ניתן לממן אימונים לחיילים ללא סוף, כך גם תקציב מערכת המשפט מוגבל וביהמ"ש אינו יכול לאפשר את אותן זכויות הדיוניות ואותו זמן שיפוטי שמושקע בתיקים של מליוני שקלים לתיקים של עשרות אלפי שקלים.

תיקי פלת"ד לא הוכללו בקטגוריה של תקנות סדר הדין המהיר, בין היתר בגלל סדרי דין מיוחדים בהליך זה (כגון תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986) כפי שעולה מדברי ההסבר לתיקון מס' 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, אך בעיקר מהסיבה הפשוטה שתביעות אלו מוגשות ללא סכום. אני סבור שלאחר מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, קביעת אחוזי הנכות, הגשת תחשיב נזק ומתן הצעה מטעם ביהמ"ש, ברור, פחות או יותר, מה "שווה התיק" ולכן מדיניות שיפוטית ראויה צריכה ליישם עקרונות תקנות אלו - לפחות בשלב ההוכחות בתיק - גם בתיקי הנזיקין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ