אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תת"ע 9658-02-16 מדינת ישראל נ' שולמית דנה פז מרגלית

תת"ע 9658-02-16 מדינת ישראל נ' שולמית דנה פז מרגלית

תאריך פרסום : 11/07/2016 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום תל אביב - יפו
9658-02-16
04/07/2016
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד נאווה עוז
נאשמים:
שולמית דנה פז מרגלית
הכרעת דין

נגד הנאשמת נרשמה הודעת תשלום קנס המייחסת לה עבירה של חניית רכב בכניסה לשטח המיועד לכלי רכב, שלא לצורך הורדת או העלאת נוסעים בניגוד לתקנה 72 לת"ת. על פי העובדות המפורטות בדוח, חנתה הנאשמת ברחוב רמת ים בהרצליה מול בית 103. הנאשמת כפרה מיוחס לה. היא הודתה כי חנתה ברחוב האמורה אך טענה כי החנייה הייתה בין בית 101 לבית 103 באופן שאינו מהווה כניסה לשטח המיועד לכלי רכב.

במסגרת פרשת התביעה העיד השוטר סלבה אירה ( להלן: "השוטר") ובאמצעותו הוגש הדוח שנרשם לנאשמת (ת/1) ודוח פעולה ( ת/2). מת'2 עולה כי השוטר הגיע למקום והבחין ברכבה של הנאשמת חונה מול בית 103 תוך שהוא חוסם כניסה לחנייה של בית פרטי. עוד ציין השוטר הבחין ברכב החוסם כניסה לחניה לבית 105 באותו רחוב וגם לבעליו של רכב זה נרשם דוח. בחקירה נגדית עומת השוטר, בין היתר, בשאלה אם ייתכן כי טעה לחשוב במיקומו המדויק של רכב הנאשמת השוטר שב וענה כי אילו היה מסופק בדבר חסימת הדרך לחנייה של בית 103 לא היה רושם את הדוח. כאשר טענה הנאשמת כי השכן המתגורר בכתובת רמת ים 101 כיוון אותה לחנות כפי שחנתה השיב השוטר כי "היית יכולה להביא לעדות את מי שלטענתך כיוון אותך לחנות בלי לחסום את החניה" (ע' 3 ש' 20-21).

הנאשמת הודתה כי הרכב שהדוח הודבק עליו בבעלות בעלה ובפועל הוא בחזקתה ( ע' 2 ש' 17-18). בעדותה ציינה הנאשמת כי "צילמה את המקרה" אך אין חולק כי התמונות שהוצגו לשוטר ולבית המשפט לא צולמו עובר לרישום הדוח לנאשמת. כאשר נשאלה הנאשמת מדוע עשוי השוטר לרשום לה דוח כפי שרשם אם לא עברה עבירה השיבה כי יתכן שהתבלבל או השפיעו עליו לרשום את הדוח. כאשר נשאלה לגבי מר אביבי שלטענתה כיוון אותה לחנות במקום בו חנתה ולגבי היעדרותו של אדון זה מפרשת ההגנה צינה הנאשמת כי לא דמיינה כי התמונות שבידיה לא יספיקו. הנאשמת הודתה כי עובר לעבירה, אסור היה לה לחנות מול רחוב רמת ים 103 אולם בחנייה מול רחוב רמת ים 101 מותר היה לה לחנות. עם זאת, לדבריה, לא חנתה מול 101 ואף לא מול 103 אלא "בין לבין"( ע' 5 ש' 3).

דיון והכרעה

אין חולק כי הרכב שהיה בחזקתה של הנאשמת חנה ברחוב רמת ים בהרצליה. גדר המחלוקת הוא בשאלה אם החנייה הייתה מול בית 103 – כפי שטוען השוטר – או בין בית 103 לבית 101 כפי שטוענת הנאשמת. זאת, כאשר אין חולק כי החנייה אסורה מול בית 103.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי עלה בידי המאשימה להוכיח את אשמת הנאשמת במקרה זה. להלן אפרט עמדתי.

אין חולק כי לא הוצגו לי תמונות שצולמו מן האירוע עובר לביצוע העבירה מהן ניתן להבחין במיקום רכבה של הנאשמת עובר לרישום הדוח. הנאשמת הפליאה לצלם את תמונות הרחוב אך תמוה כי לא מצאה לנכון להציג ולו תמונה אחת מן האירוע לביסוס טענתה כי לא חנתה במקום אסור לחנייה עובר לביצוע העבירה. יתרה מזו, הנאשמת ציינה כי שכן המתגורר בבית 101, מר אביבי, כיוון אותה לחנות היכן שחנתה. משמע, מר אביבי הוא עד להוכיח כי לכאורה הנאשמת לא עברה את העבירה המיוחסת לה. ברם, הנאשמת – שהתרשמתי כי טרחה רבות בתיק זה לצילום החומר ועיון בו כמו גם הגעה לזירת האירוע ועריכת צילומים – לא הביאה את מר אביבי להעיד מטעמה הגם שלשיטתה היה בכוחו של עד זה לחזק את גרסתה כי לא עברה את העבירה. כידוע, אי הבאת עד שעדותו הייתה אמורה לחזק את גרסת הנאשמת יוצרת הנחה כי אילו עד זה היה מובא לעדות היה בעדותו כדי להזיק לאינטרס של הנאשמת.

טענת הנאשמת כי ייתכן והשוטר שגה או טעה ברישום הדוח נותרה טענה בלתי מבוססת שלא ניתן לקבלה.

לגופם של דברים, גרסתו של עד התביעה לא נסתרה. השוטר שלל אפשרות כי שגה בציון העובדה כי רכבה של הנאשמת חנה מול בית 103 ושלל אפשרות כי היה רושם לנאשמת דוח אילו היה נוכח לראות כי לא נעברה עבירה. יצוין כי העובדה שהשוטר ציין הן בדוח (ת/1) והן בדוח הפעולה (ת/2) כי רכב הנאשמת חנה מול חניית בית 103 מקטינה הסבירות לטעות בהיסח הדעת מצדו בעניין זה.

נוכח מכלול הטעמים, מצאתי לקבוע כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בדוח ולאחר שהזהרתי את עצמי כי גרסת המאשימה נתמכת בעדות יחידה, מצאתי להרשיע את הנאשמת במיוחס לה בכתב האישום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ