אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תת"ע 7308-03-15 מדינת ישראל נ' נועם לוי

תת"ע 7308-03-15 מדינת ישראל נ' נועם לוי

תאריך פרסום : 09/07/2015 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום תל אביב - יפו לתעבורה
7308-03-15
01/07/2015
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
נועם לוי
הכרעת דין
 

 

הנאשם זכאי בדין.

 

נגד הנאשם נרשמה הודעת תשלום קנס המייחסת לו עבירה של העמדת רכב באופן המפריע לתנועה. גרסת הנאשם כפי שנרשמה בישיבת ההקראה הייתה כי עצר את רכבו בתמרור עצור וכי לא היה לשוטרת שרשמה לנאשם את הדוח שדה ראיה על מנת להבחין כראוי בביצוע העבירה. במסגרת פרשת התביעה העידו השוטרת שערכה את הדוח ובן זוגה למשמרת שלא ערך זיכרון דברים על דברים שראה או לא ראה בנוגע לאירוע. עובדה זו, כמו גם זכרונו החלקי של השוטר ביחס לאירוע לא מנע ממנו להעיד בביטחון על נסיבות ביצוע העבירה.

אפתח בחולשתה העיקרית של גרסת הנאשם. אין חולק כי הנאשם עצר את רכבו סמוך לקו העצירה. גרסתו של הנאשם בהליך ההקראה ובמסגרת הליך ההוכחות כי הפעיל שיקול דעת על מנת לאפשר לרכבים לחצות את הצומת היא בבחינת גרסה כבושה שההסבר לכבישתה אינו סביר בעיני. ודוק: הנאשם הסביר לשוטרים, לטענתו – אם כי לא עימת אותם עם טענה זו – כי עצר על מנת לציית לתמרור עצור אך ביקש מהשוטרת במפגיע בעת רישום הדוח שלא לרשום דברים אלה. התנהלות זו תמוהה לכל הפחות. אם הנאשם סבור כי ההסבר שניתן על ידו בבית המשפט לעצירה ועיכוב התנועה הוא הסבר לגיטימי של ציות לתמרור, לא ברור מדוע לא התעקש שהדברים ירשמו בגדר תגובתו לרישום הדוח אלא הגדיל לעשות וביקש במפגיע כי הדברים לא ירשמו.

 

יחד עם זאת, ראוי להזכיר כי חולשתה של גרסת הנאשם אינה פוטרת את המאשימה מלהוכיח את העבירה המיוחסת לנאשם ברמת ההוכחה של "מעבר לספק סביר". במקרה שלפני, מדובר בעבירה שלכאורה נצפתה על ידי 2 שוטרים כאשר רק אחת מהם רשמה דוח ואילו האחר לא רשם דבר. כאן המקום להזכיר את הוראת סעיף 77 (א) לחסד"פ ולפיה אין להגיש ראיה או להעיד עד אם לא ניתנה לנאשם או סנגורו הזדמנות סבירה לעיין בהודעת העד. כמו כן, לא מיותר לציין כי ההלכה המנחה שעה שאחד משני עדים לא רשם מזכר על דברים שראה או לא ראה בנוגע לביצוע עבירה היא, כי במצב כזה קיימת כמעט תמיד פגיעה בזכותו של הנאשם להתגונן בפני האישום ( עפ"ת 43875-12-10 שקופ נ' מדינת ישראל).

 

לאור האמור, וחרף חולשתה של גרסת הנאשם, מצאתי כי נוכח הפגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן בפני האישום המיוחס לו כמפורט לעיל, יש מקום לזיכויו של הנאשם מחמת הספק וכך אני מורה.

 

 

 

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ה , 01 יולי 2015, במעמד הצדדים

 

 

 

 

Picture 1

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ