אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תת"ע 5469-11-14 מדינת ישראל נ' ארליך פבל

תת"ע 5469-11-14 מדינת ישראל נ' ארליך פבל

תאריך פרסום : 23/11/2015 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום תל אביב - יפו לתעבורה
5469-11-14
17/11/2015
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד עידן שניר
נאשמים:
ארליך פבל
עו"ד כפיר דור
הכרעת דין
 

 

הנאשם זכאי בדין מחמת הספק.

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגת רכב בשכרות לאחר שבגופו נמדד ריכוז אלכוהול של 630 מ"ג בליטר אוויר נשוף. ביום 8.11.14 נצפה הנאשם כשהוא נוהג רכב ברחוב סעדיה גאון לכיוון רחוב לינקולן, ת"א. הוא נעצר לבדיקה על ידי השוטר מור סרויה ( להלן: "השוטר"). לנאשם בוצעה בדיקת נשיפון שתוצאתה הייתה "נכשל". בעקבות זאת עוכב הנאשם, בוצעה לו בדיקת מאפיינים שאת רובה – אם כי לא את כולה – עבר בהצלחה. לאחר מכן נבדק הנאשם במכשיר "ינשוף" ואז התגלה כי בגופו מצוי ריכוז אלכוהול כאמור לעיל. בהזמנה לדין, מציין השוטר בפרק "נסיבות המקרה" כי "דקה אחרי שעוכב הנ"ל ביקש לשאוף ממשאף האסטמה שלו, הוסבר לו שהוא יכול לעשות זאת ומעתה והלאה צריך 15 דקות סטריליות עד אשר נגיע לינשוף... לציין כי הייתי אתו בקשר עין רצוף ואכן אינו הכניס (!) כלום לפיו ולאפו. כשהגענו לרכבת ביצעתי לנ"ל בדיקת מאפיינים ולאחר מכן לקחת את הנ"ל לינשוף כאשר יש יותר מ- 15 דקות מרגע שאיפת המשאף עד שהגענו לינשוף" ( ההדגשה כאן ואילך אינה במקור). הנאשם ציין כי שתה 2 בירות לפני 5 שעות.

 

הנה כי כן, אין חולק כי הנאשם צרך אלכוהול פרק זמן מסוים לפני שנהג ברכב. השאלה העיקרית הטעונה הכרעה במקרה זה היא האם קוימה החובה להמתין פרק זמן של 15 דקות לפחות מבלי שהנאשם יאכל, ישתה או יביא דבר מה לפיו או לאפו עד ביצוע בדיקת הינשוף.

2.במסגרת פרשת התביעה הוצג לשוטר מזכר פרי עטו ( ת/7) בו נכתב – 11 יום לאחר מועד האירוע – כי הנאשם נעצר "בשעה 05.29 בצד הדרך ובאותה נשימה ביקש שאיפה ממכשיר האסטמה שלו, ממש באותה דקה והתרתי לו לעשות זאת תוך כדי שאני מסביר לו את עניין 15 הדקות הסטריליות.." כפי שניתן לראות, אין במידע הכלול בת/7 חידוש ממשי ביחס למה שציין השוטר עצמו בהזמנה לדין. מטעם זה לא הוברר – גם לאחר חקירת השוטר - מה הניע אותו לרשום את ת/7 בכלל וכיצד עלה בידו לזכור במדויק את פרטי האירוע לאחר שהשוטר עצמו הודה בהגינות כי בדרך כלל הוא איננו זוכר פרטי אירועים לאחר חלוף שבועיים (" זה לא שבועיים. במקרה הזה זכרתי" (ע' 11 ש' 16).

 

3.השוטר התייחס בעדותו לבדיקת המאפיינים שערך לנאשם; בדיקה שבעקבותיה העריך כי הנאשם מצוי תחת השפעת אלכוהול "כבדה". מבדיקת המאפיינים שבוצעה לנאשם עולה כי הנאשם עבר בהצלחה את כל מבחני המשנה להוציא צעד אחד מתוך 9 צעדים בהם היה על הנאשם ללכת עקב לצד אגודל. כמו כן, ציין השוטר כי הנאשם הדיף ריח אלכוהול חריף. כאשר נשאל לעניין זה השיב השוטר כי הערכת השכרות התבססה על כך ש" בשיחה ראשונית אמר דברים שהם סותרים ממה שאמר אח"כ. אמר מיץ ענבים ואח"כ שתי בירות" והוסיף : "הוא נכשל בצעד אחד. זו ההתרשמות שלי" ( ע' 12 ש' 32-41). השוטר ציין כי הערכתו התבססה על מכלול של פרמטרים ובהם: כישלון בבדיקת המאפיינים, דברים שאמר הנאשם וריח האלכוהול (ע' 13 ש' 4). השוטר עומת עם בדיקת מאפיינים שערך לחשוד אחר שם העריך השוטר כי החשוד מצוי בהשפעה "קלה" של אלכוהול הגם שכשל פעמיים בהצמדת עקב לאגודל במבחן הליכה על קו ( מוצג נ/1). בהערכת אותו חשוד הנזכר בנ/1 ציין השוטר כי התנהגות החשוד הייתה "עליזה" בשונה מהתנהגות הנאשם במקרה זה שהייתה "רדומה". השוטר ציין כי על פי המסמכים אינו יכול לומר מי מבין החשודים – בתיק זה או בנ/1 – הצליח לתקשר עמו טוב יותר הגם שציין כי הערכת השפעת האלכוהול מתגבשת לא רק על בסיס מבחן המאפיינים אלא גם על התקשורת עם החשוד ( ע' 13 ש' 30-31).

 

4.עד התביעה אפריים ספיר ערך זכ"ד בנוגע לאירוע. העד אישר כי השוטר נתן לנאשם לשאוף במשאף וזכר כי הדבר היה "אחרי מבחן המאפיינים ולפני הינשוף" ( ע' 15 ש' 25-26). עד התביעה שי ימין הפעיל את מכשיר הינשוף באירוע. הוא ציין כי מקום בו הנאשם שואף ממשאף המכיל אתנול – כפי שטענה ההגנה במקרה זה, מבלי להוכיח את הטענה – עשוי הדבר להכשיל את הבדיקה ( ע' 16 ש' 14-16).

 

דיון והכרעה

5.הדרך המדעית היא דרך חשובה להוכחת ביצועה של עבירת נהיגת רכב בשכרות. היא אינה הדרך היחידה. ניתן לקבוע ממצאים בדבר נהיגת רכב בשכרות בהתבסס על הערכה סובייקטיבית גם ללא ממצאים מדעיים. עם זאת, במקרים בהם מתגבשת התרשמות סובייקטיבית שאינה נתמכת בממצא מדעי, יש לנקוט משנה זהירות הואיל וייתכן וההתרשמות מבוססת על טעות או אי הבנה ( ר"ע 666/86 עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד מ (4) 463)) . במקרה שלפני, דומני כי הערכתו של השוטר בדבר היות הנאשם מצוי תחת השפעת אלכוהול "כבדה" אינה יכולה לעמוד ואפרט:

 

ראשית, לא צוין דבר באופן נהיגת הנאשם אשר עשוי היה לטעת בלב השוטר את החשד כי הנאשם נוהג בהשפעת אלכוהול.

 

שנית, השוטר ביסס את הערכתו בדבר השפעת אלכוהול "כבדה" על ריח שנדף מפי הנאשם, על אופן ההתקשרות בינו לנאשם ועל כישלון הנאשם בבדיקת מאפיינים. ריח חריף של אלכוהול אינו מצביע על מידת ההשפעה של האלכוהול על גופו של אדם. התקשורת בין השוטר לנאשם אינה מבססת בהכרח יכולת להעריך את מידת השפעת האלכוהול על גופו ותגובותיו של הנאשם, בפרט שהשוטר אינו יכול לומר דבר מה בעל משמעות על תקשורת זו שגרם לו להגיע למסקנה כי הנאשם מושפע באופן ניכר מן האלכוהול אותו צרך. הסתרת מידע מהשוטר, אם הייתה במקרה זה, אינה מעידה בהכרח כי הדבר נעשה בהשפעת אלכוהול ואין צורך להכביר מלים בעניין. אמת, יש מקרים בהם ניתן להסיק מאופי התקשורת בין חשוד לשוטר על השפעת אלכוהול על החשוד. עם זאת, חשוב להדגיש כי במקרים בהם למד השוטר מרכיב התנהגות זה על מידת השפעת האלכוהול, נכון יהיה לתעד בפרוט מרבי את אופן התנהגות הנאשם המבסס את הערכת השוטר בדבר השפעת האלכוהול. פרוט זה מתחייב הן על מנת לאפשר לנאשם להתגונן בפני הבסיס העובדתי להערכת השוטר והן על מנת לסייע לבית המשפט להתרשם מהערכת השוטר. במקרה זה, העיד השוטר כי אינו יכול לומר על פי המסמכים שערך עם מי מן החשודים – בתיק זה או בנ/1 – תקשר באופן טוב יותר. באין דרך לדעת מה באופן התקשורת בין החשוד לשוטר גם לשוטר להגיע למסקנתו, ספק אם מסקנה כזו יכולה לשמש כבסיס להרשעה בפלילים. אשר למבחן המאפיינים: אמת, הנאשם כשל בצעד אחד מבין 9 צעדים. עובדה זו – תוך הבאה בחשבון שהנאשם הצליח בכל יתר מבחני המשנה – אינה יכולה כשלעצמה לבסס הערכה בדבר השפעה "כבדה" של אלכוהול על הנאשם כפי שהעריך השוטר במקרה הנדון.

 

6.לאור כל האמור אינני יכול לקבל כמהימנה את הערכת השוטר בדבר השפעת האלכוהול על הנאשם. בכך נסתם הגולל על האפשרות להרשיע את הנאשם בשכרות מכוח התרשמותו הסובייקטיבית של השוטר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ