אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תת"ע 4597-11-15 מדינת ישראל נ' בטוניאשוילי

תת"ע 4597-11-15 מדינת ישראל נ' בטוניאשוילי

תאריך פרסום : 04/12/2016 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום פתח תקווה
4597-11-15
27/11/2016
בפני השופטת:
רות וקסמן

- נגד -
המבקש:
יעקב בטוניאשוילי
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה

לפני בקשה לביטול גזר דין אשר ניתן ביום 22.11.15 בהעדר התייצבות המבקש, ובו הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, ונגזרו עליו קנס בגובה 1,200 ₪, פסילה בפועל לתקופה של 30 ימים ופסילה לתקופה של חודש על תנאי למשך שנה.

טענות הצדדים

המבקש טען כי נבצר ממנו להתייצב לדיון שנקבע, מבלי לפרט טענה זו וביקש לבטל את רכיב הפסילה בגזר הדין, אשר לטענתו הושת בגין אי תשלום הקנס, וזאת כיוון ששילם את הקנס במועד שנקבע ע"י מערכת האכיפה. עוד טען כי הפנים את המשמעות, בפרט שפרנסתו תלויה בנהיגה.

המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם שהמבקש צירף אישור על תשלום הדו"ח ביום 11.4.16, היינו לאחר שכבר נשפט בהיעדרו ביום 22.11.15.

דיון והכרעה

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), קובע את אמות המידה המנחות את ביהמ"ש בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק דין. הסעיף קובע שני טעמים, שאינם מצטברים, המצדיקים ביטולו של פסק דין: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם למשפטו או לחילופין גרימת עיוות דין לנאשם כתוצאה מאי ביטול פסק הדין.

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל נקבע כי: "בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל אפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש".

א. בחינת סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש

המבקש לא פירט בבקשתו כל סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון והסתפק בטענה כי "נבצר ממנו להתייצב".

ב. בחינת גרימת עיוות דין

לא מצאתי כי ייגרם למבקש עיוות דין בענישה שהוטלה עליו, וזאת נוכח חומרת העבירה ועברו התעבורתי הכולל ארבע הרשעות זהות.

יצוין כי על פי עפ"ת 57890-12-13 מאהר יוסף נ' מדינת ישראל שניתן על ידי כב' השופטת הבכירה בדימוס אהד, פסילה בפועל הינו עונש ראוי למי שזו לו עבירה שניה, קל וחומר עת עסקינן בעבירה חמישית.

יתרה מכך, כבר נקבע לא אחת כי טענות כנגד חומרת העונש הינן עילות להגשת ערעור ולא לביטול פסק דין/ גז"ד.

יובהר כי רכיב הפסילה שהושת בגזר הדין אינו קשור לתשלום/אי תשלום הקנס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ