אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תת"ע 4039-01-16 מדינת ישראל נ' בשירוב יעקב

תת"ע 4039-01-16 מדינת ישראל נ' בשירוב יעקב

תאריך פרסום : 24/02/2016 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום פתח תקווה
4039-01-16
17/02/2016
בפני השופטת:
רות וקסמן

- נגד -
המבקש :
בשירוב יעקב
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן בהעדר התייצבות המבקש ביום 1.2.16, ובו הורשע המבקש בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות, ונגזר עליו קנס בגובה 2,200 ₪, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 25 חודשים וכן פסילה על תנאי של חמישה חודשים למשך שלוש שנים.

על פי כתב האישום, נהג המבקש ביום 24.10.15 בשעה 01:30 במקום ציבורי בהיותו שיכור, בכך שבדוגמא של אוויר נשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הינו 450 מיקרוגרם, העולה על המידה הקבועה, בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה ותקנה 169 ב לתקנות התעבורה.

טענות הצדדים

ב"כ המבקש טען כי המבקש טעה בתאריך הדיון ובמקום להתייצב בתאריך ה-1.2.16, התייצב ביום 3.2.16 בבית המשפט. המבקש פנה למזכירות בית המשפט, שם נמסר לו כי נשפט בהיעדרו, ולאחר מכן פנה לבא כוחו.

ב"כ המבקש הפנה לשלושה פסקי דין בהם עמדת בתי המשפט המחוזיים הינה להורות על ביטול פסק הדין בכפוף להוצאות.

עוד הוסיף ב"כ המבקש, כי המבקש פתח לאחרונה עסק חדש והוא זקוק לרישיון נהיגתו לצורך פרנסתו, שכן משמש כמפרנס יחיד לאשתו ושני ילדיו הקטנים.

לבקשה צורף תצהיר המבקש.

המשיבה טענה כי לא נראה כי היתה סיבה מוצדקת להיעדרותו של הנאשם מן הדיון שזומן אליו כדין. יחד עם זאת טענה, לאור סמיכות הזמנים וטעותו של הנאשם (באשמתו) ומהות כתב האישום, משאירה לשיקול דעת בית המשפט.

דיון והכרעה

בנוגע למתן פסק דין בהעדר בעבירה של נהיגה בשכרות, קבעה הפסיקה כי אין כל מניעה לעשות כן, כמפורט להלן:

ברע"פ 9183/11 הסנפרץ נגד מדינת ישראל, נקבע: "מסעיף 240 לחסד עולה, כי ניתן לדון נאשמים בעבירות של נהיגה בשכרות אף בלא נוכחותם. התכליות וההצדקות העומדות בהסדר הקבוע בסעיף 240 לחסד, והיקף סמכות בית המשפט לדון בעניינו של נאשם בהיעדרו, כבר נדונו בפסיקת בית משפט זה (ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם (טרם פורסם, 6.1.2009); רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז (6) 793, 799 (2003); רע"פ 3507/11 יעקב קובי ימין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 30.6.2011).

הלכה זו שבה ואושרה גם ברע"פ 85/14 קונקוב נגד מדינת ישראל וברע"פ 4340/12 איבגי נגד מדינת ישראל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ