אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תת"ע 3004-11-12 מדינת ישראל נ' בלושטיין

תת"ע 3004-11-12 מדינת ישראל נ' בלושטיין

תאריך פרסום : 12/07/2015 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו לתעבורה
3004-11-12
06/10/2014
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשם:
רפי בלושטיין
הכרעת דין
 

 

הנאשם עומד לדין בגין עבירה של אי ציות לתמרור 501 (כניסה לכביש או נתיב לתחבורה ציבורית) בניגוד לתקנה 22א לת"ת. הנאשם אינו חולק כי ביצע את יסודותיה העובדתיים של העבירה ואף אינו טוען לאי התקיימות היסוד הנפשי הנדרש ( אחריות קפידה). טענתו היא כי התמרור פוגע בזכויותיו החוקתיות ואף הוצב לאחר שלא נשקלו השיקולים הרלוונטיים לצורך הצבתו ומשום כך – הצבתו היא בלתי חוקית ולכן בטלה.

 

במסגרת פרשת התביעה הוגש בהסכמה הדוח שנרשם לנאשם. במסגרת פרשת ההגנה העידו הנאשם ושני עדי הגנה. האחד, מר מרק אפשטיין מהנדס תנועה בעיריית ת"א והשני מר יעקב פרלשטיין, המפקח על התעבורה במחוזות ת"א והמרכז. בתום שמיעת העדויות סיכמו הצדדים טענותיהם. המאשימה טענה כי הנטל להוכיח את אי חוקיות הצבת התמרור רובץ על הנאשם. הנאשם לא עמד בנטל והעדים מטעמו העידו, למעשה, בניגוד לתזה אותה ביקש הוא לבסס. הנאשם טען כי יש לזכותו ולקבוע כי התמרור שהוצב בטל מן הטעמים הבאים: ראשית, מחומר הראיות עולה כי כלל לא נשקלה אפשרות כל פתיחת נתיב התחבורה הציבורית גם לרכב דו גלגלי, דבר ההופך את ההחלטה בדבר אישור התוכנית – והתמרור שהוצב מכוחה – לבלתי סבירים ובלתי חוקיים. שנית, התמרור פוגע בזכויות חוקתיות של הנאשם. הוא פוגע בחופש התנועה שלו. הוא מפלה את הנאשם לרעה לעומת כלי רכב כבדים במשקל 7 טון ומעלה המורשים על פי הסדר תנועה זמני לנוע באותו נתיב האסור לתנועה על ידי הנאשם. הנאשם טוען כי הארכת הדרך הנגרמת בעקבות סגירת הנתיב האמור גוררת אחריה הגדלת הוצאותיו.

 

דיון והכרעה

כאמור הנאשם מסכים כי במקרה שלפני התקיימו יסודות העבירה על פי תקנה 22א לת"ת. סעיף 22א לת"ת קובע כי תהיה זו הגנה לנאשם אם יוכיח כי התמרור נקבע, הוצב או סומן במקום שלא כדין. במלים אחרות, הנטל לשכנע את בית המשפט באלמנטים ההופכים את הצבת התמרור בנתיב לבלתי חוקית רובצת לפתחו של הנאשם. נבחן אם הנאשם עמד בנטל זה. ראוי להקדים ולציין כי מחומר הראיות עולה – ואין על כך מחלוקת- כי הנתיב בו נסע הנאשם לא נסגר לכלי רכב שאינם כלי תחבורה ציבורית למשך כל שעות היממה אלא בין השעות 10.00 – 19.00 ( 9 שעות).

 

הנאשם טוען כי סגירת הנתיב הכבידה עליו בכך שהיא אילצה אותו "לעשות עיקופים כדי להגיע למשרד או לים או כל מקום בכיוון מערב" [ עמ. 4 ש' 28-29]. עם זאת, טיבה של ההכבדה לא הוסבר, וודאי שלא הוכח. לא הובהר מה היה משכם של אותם "עיקופים" שנדרש הנאשם לבצע; האם "עיקופים" אלה ארכו יותר זמן משארכה נסיעה על גבי הנתיב נשוא הדיון, לא נטען ולא הוכח כי אותם "עיקופים" גזלו – בשל התמשכות זמן הנסיעה או המרחק – יותר דלק. יתרה מזו, גם ביחס למועד העבירה נשוא דיון זה הסכים הנאשם כי הייתה דרך אחרת אל היעד אליו חפץ להגיע במועד העבירה אולם מדובר בדרך "ארוכה יותר" [ עמ. 5 ש' 24] ומדובר בנסיעה של "250מ' -300 מ'" [עמ. 5 ש' 29 ועמ' 6 ש' 4-5]. לאור האמור דין טענות הנאשם בעניין הארכת משך זמן או מרחק נסיעתו – וכפועל יוצא גם הוצאות הנסיעה – להידחות בשל היותן בלתי מבוססות.

 

טענה נוספת שהעלה הנאשם היא, כי גורמי התכנון השונים לא שקלו שום שלב את הצורך בשילוב כלי רכב דו גלגליים במסגרת נתיב התחבורה הציבורית. מדובר בטענה שלא רק שאינה מבוססת אלא שקיימת ראיה לסתור אותה בתוך חומר הראיות. ע"ה 2, מר פרלשטיין נשאל האם נשקל שילובם של כלי תחבורה דו גלגליים בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית. העד השיב " לגבי השאלה אם שקלו את הנושא או ביררו לגביו אני משיב כי דיברו, לא העלו את זה אפילו לרמה של החלטה" [ עמ. 16 ש' 28-29]. נמצא, כי יש לדחות את טענת הנאשם כי נושא שילוב כלי רכב דו גלגליים בנתיב תחבורה ציבורית במקרה הנדון לא נשקל. ודוק: העובדה שאין בנמצא – לא בידי הנאשם ולא בידי העדים – פרוטוקולים מסודרים המעידים על אופן קבלת ההחלטה, אינה נזקפת לזכותה של הרשות אולם מכאן ועד למסקנה כי לא נשקלו שיקולים רלוונטיים עובר לקבלת התוכנית – המרחק רב.

 

טוען הנאשם כי הוא – וציבור הנוהגים בכלי רכב דו גלגליים – הופלו לרעה על ידי התוכנית בהשוואה למשאיות במשקל 7 טון ומעלה שהותר להם על פי הסדר תנועה זמני לעבור בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית. דין הטענה להידחות. כידוע, הפלייה במהותה היא יחס שונה לשווים. במקרה שלפני, הנאשם הנוהג ברכב דו גלגלי והמשאיות אינם "שווים". כפי שציין ע"ה 1, הסדר התנועה הזמני אושר לאחר שהתברר כי למשאיות האמורות לא הייתה כל דרך חלופית להגיע ליעדן. אין קביעה דומה ביחס לנאשם שהודה במו פיו כי עומדות לרשותו דרכים חלופיות על מנת להגיע ליעדיו. באין שוויון רלוונטי בין הנאשם לבין נהגי המשאיות– נשמט היסוד לטענת ההפליה.

 

נפנה עתה לדון בטענת הנאשם בדבר פגיעה בזכויות חוקתיות. אין ספק כי סגירת הנתיב למשך 9 שעות ביממה לכלי רכב דו גלגליים ורכבים פרטיים יצרה עבור הנאשם לכל הפחות מצב לא נוח. עם זאת, לא כל פגיעה מצדיקה קביעה לפיה מדובר בפגיעה בלתי מידתית שבכוחה להביא לביטול דבר החקיקה. לצורך קביעה כזו יש לחלוף על פני 3 מבחני משנה שגובשו בפסיקה (ראו בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא (4) 367, 385 (1997)): המבחן הראשון בוחן את הקשר בין האמצעי החקיקתי למטרה החקיקתית המוגשמת באמצעותו. הנאשם בסיכומיו לא חלק על כך כי התכלית של הגברת השימוש בתחבורה ציבורית במרכז העיר ת"א – והתכליות הנגזרות ממנה – היא בגדר תכלית ראויה. כמו כן, דומה כי לא יהיה מי שיחלוק כי הפיכת הנתיב בו נסע הנאשם לנתיב תחבורה ציבורית מגשים מטרה חקיקתית זו. המבחן השני, בוחן אם ניתן היה להשיג את המטרה החקיקתית באמצעי שפגיעתו בזכות אדם היא פחותה. לא הונחה תשתית לקבוע כי הייתה בפני מקבלי ההחלטות אפשרות חלופית להגשים את המטרה של עיבוי השימוש בתחבורה ציבורית בת"א מבלי להפוך אחד מנתיבי הנסיעה לנתיב תחבורה ציבורית. העובדה שכניסת כל כלי הרכב לנתיב מוגבלת רק לשעות מסוימות ביממה ( 10.00 עד 19.00) רק מחזקת את מידתיות האמצעי שננקט שלצורך הגשמת המטרה. נזכיר כי בפני המתכננים עמדה אפשרות גורפת יותר לאסור כניסת כל כלי הרכב משך כל שעות היממה לנתיב זולת תחבורה ציבורית. פתרון גורף כזה לא נבחר ומעיד, כפי שהעיד ע"ה 2, כי במסגרת התוכנית נשקלו השיקולים הצריכים לעניין והאמצעי שנבחר השתדל לפגוע באופן מינימאלי ביתר המשתמשים בדרך לצורך הגשת תכלית התוכנית. לא נעלמה מעיני טענת הנאשם כי ניתן היה לצרף לזכאים לנסוע בנתיב גם כלי רכב דו גלגליים. טענה זו מניחה את המבוקש. היא מניחה כי מתן אפשרות לכלי רכב דו גלגליים לנסוע בנתיב התחבורה הציבורית לא יפגע באופיו של הנתיב כנתיב תחבורה ציבורית להבדיל מנתיב לכלל כלי הרכב. טענה זו לא הוכחה. אדרבא, מעדויות עדי תביעה 1-2 שהם גורמים בכירים במערך התעבורה העירוני והמחוזי עולה כי לטעמם התרת נסיעה לכלי רכב דו גלגלי חותרת תחת התכלית האמורה. המבחן השלישי בוחן את היחס בין התועלת הציבורית הצומחת מן הפגיעה שנגרמה לנאשם לבין היקף הפגיעה בנאשם. לא הובאו לפני כל נתונים אודות התועלת שצמחה מן התוכנית כך שלא להגיע למסקנות בעניין קיומו של יחס הולם בין הפגיעה לבין התועלת שאותה פגיעה אפשרה. עם זאת וכאמור, קשה שלא להתרשם כי הפגיעה בנאשם היא מינורית. מדובר בנתיב שנסגר לכלל כלי הרכב – זולת תחבורה ציבורית – רק מספר שעות ביום ( 010.00 עד 19.00). מן הראיות שהובאו עולה כי לנאשם יש דרכים חלופיות להגיע ליעדים השונים בעיר ולא הוכח כי שימוש בדרכים אלה פוגע בו בצורה כלשהי בהשוואה לשימוש בנתיב נשוא דיון זה. לסיכום, לא הונחה תשתית על ידי הנאשם לטענה כי אין כל יחס הולם בין הפגיעה שנגרמה לו לבין התועלת שצמחה מהצבת התמרור בנתיב.

מסקנתו של הניתוח האמור היא, כי לא הוכח על ידי הנאשם כי הצבת התמרור הסבה לנאשם פגיעה "העולה על הנדרש" באופן המצדיק את ביטולו של דבר החקיקה.

 

סיכומם של דברים: בהליך זה הסכים הנאשם כי ביצע את יסודות העבירה המיוחסת לו אך טען לאי חוקיותו  או חוקתיותו של הליך הצבת התמרור. הנטל להוכיח טענה זו רובץ על הנאשם אך הנאשם לא עמד בנטל. כיוון שכך, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ