אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תת"ע 1982-02-15 מדינת ישראל נ' בר און שרון

תת"ע 1982-02-15 מדינת ישראל נ' בר און שרון

תאריך פרסום : 18/06/2015 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום תל אביב - יפו לתעבורה
1982-02-15
11/06/2015
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
שרון מנחם בר און
הכרעת דין
 

 

הנאשם זכאי בדין.

 

1.נגד הנאשם נרשמה ביום 29.12.14 הזמנה לדין שעניינה אי ציות לתמרור "עצור" ( 302) במובן זה שהגם שהנאשם עצר את רכבו לפני קו העצירה, לא נתן זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת. הנאשם כפר במיוחס לו וטען בישיבת המענה כי הרכב שנכנס אל הצומת (להלן: "הרכב החוצה") אפשר לו בסימון בתנועת יד, להיכנס לצומת לפניו. הנאשם גם אמר דברים ברוח זו לעד התביעה 1, בן אל הר ("אני עצרתי והוא נתן לי זכות קדימה..."). מכיוון שאין חולק כי הנאשם עצר את רכבו לפני קו העצירה בצומת, הרי שגדר המחלוקת הטעון הכרעה בהליך זה הוא האם אכן "ויתר" הרכב החוצה על זכותו להמשיך בדרך ללא הפרעה, כפי שטוען הנאשם, או שמא נאלץ לבלום ולעצור את רכבו מחשש פן תקרה תאונה.

 

2.במסגרת פרשת התביעה העיד עד התביעה 1, בן אל הר, כי הבחין ממקום עמידתו ברכב שהרכב החוצה עצר את נסיעתו. עד זה לא התייחס כלל במסגרת פירוט נסיבות המקרה לדברים שעשה או לא עשה נהג הרכב החוצה. בחקירה נגדית נשאל העד אם יש לו הסבר לעצירת הרכב ואמר כי אינו יכול לדעת מדוע עצר וכי אם הדבר נבע מוויתור מצד נהג הרכב החוצה או שמא מפחד לקרות תאונה. העד גם השיב כי "אינו זוכר" מדוע עצר הרכב החוצה בצומת. העד אישר עם זאת כי הוא עצר את רכב הנאשם שכן הוא שהבחין בביצוע העבירה. יצוין כי בעוד שעד התביעה ציין כי הנאשם פנה שמאלה עם רכבו בצומת הרי שאין חולק כי הנאשם ביצע פנייה ימינה. העד התייחס לעניין זה וציין כי מדובר ב"טעות עובדתית".

 

3.עדת תביעה 2 טל אהרונוב אכפה יחד עם עד תביעה 1 במקום האירוע. לדבריה, לא ראתה את ביצוע העבירה ואינה יכולה לומר דבר בעניין זה. העדה ציינה כי אינה זוכרת היכן עמדה בצומת. כאן המקום להעיר כי באמצעות עדה זו הוגש מזכר פרי עטה ( ת/3). במזכר זה – בהתייחס לאירועים שלאחר ביצוע העבירה – כותבת העדה כי התנהגותם של הנאשם ועורכת דין שהייתה עמו ברכב הייתה "מתלעמת" ( צ"ל – מתלהמת). כמו כן, ציין גם עד תביעה 1 בת/1 כי " הנ"ל ( הנאשם –ד.ס.) התלעם, הרים את קולו עלי בצעקות...". העדה נשאלה לפשר השימוש הזהה באותו מטבע לשון בשני מסמכים שנערכו לכאורה בנפרד זה מזה ויתרה מזו – תוך עשיית אותה שגיאת כתיב בשני המסמכים. לטענתה, מדובר בצירוף מקרים. לטענת הנאשם, ראה בצומת את עדת תביעה 2 אך לא את עד תביעה 1. כאן המקום לציין כי עדת ההגנה מטעם הנאשם שנסעה עימו ברכב לא הבחינה כלל בעדת תביעה 2 אלא רק בעד תביעה 1 לאחר שעצר את רכב הנאשם. כמו כן, ובהקשר לסוגיית הוויתור על זכות הקדימה בצומת על ידי הרכב החוצה ציינה עדת ההגנה כי " הייתה לי ראות טובה לכיוון צד שמאל, ראיתי את הרכב. הנאשם אמר לי לאחר האירוע שאותו רכב נתן לו להיכנס לצומת אך אני לא ראיתי זאת. לא הבחנתי בשום תנועת יד. ראיתי אותו גולש לצומת ועוצר. הנאשם פנה ימינה ונעצר ע"י השוטר. כשהנאשם פנה ימינה הבחנתי בשוטרים רק אחרי ביצוע הפנייה ימינה, השוטר עמד וסימן לו לעצור. זה היה שוטר. לא הבחנתי בשוטרת במהלך האירוע. רק לאחר מכן בדיעבד הבנתי שהיא עמדה בצד השני של הצומת. אני לא ראיתי את עת/2 בשום שלב. קשה לי לדעת היכן השוטר עת/1 עמד. להערכתי זה היה 20, 25 מטרים.". גם הנאשם העיד דברים דומים ביחס למרחקו של עד התביעה 1 מן הצומת.

 

דיון והכרעה

4.כאמור, גדר המחלוקת בעניין זה מצומצם לשאלה האם ויתר נהג הרכב החוצה לנאשם על זכות הקדימה בצומת. בעניין זה, מצאתי לאמץ – מחמת הספק שבדבר – את גרסת הנאשם לעניין זה ואפרט: ראשית, תגובתו הספונטנית של הנאשם לעד התביעה 1 בעת רישום ההזמנה הייתה כי נהג הרכב החוצה ויתר על זכותו. שנית, הנאשם עמד על גרסה זו בחקירה נגדית ודבריו לא נסתרו.

שלישית, העובדה שעדת ההגנה לא הבחינה בתנועת יד מצד נהג הרכב החוצה אינה מעידה בהכרח כי זו לא הייתה שכן יש לזכור כי בעוד שעדת ההגנה ישבה ברכב וצפתה בסביבתה כנוסעת, הנאשם ישב ברכב כנהג וככזה – דרוך ומודע יותר לסביבתו ולניואנסים באופן נהיגתם של נהגים אחרים סביבו לרבות איתותים כאלה ואחרים. רביעית, עד תביעה 1 ציין בהזמנה לדין כי עמד "על מדרכה מערבית במספר 18" מבלי לציין את המרחק – ולו גם המשוער – מן הצומת. לעומת זאת, הן הנאשם והן עדת ההגנה מטעמו ציינו כי בין מקום עמידת עד התביעה לצומת היה מרחק של לפחות 20 מ'. הגם שאני מאמין לעד התביעה 1 כי אכף את ביצוע העבירה המיוחסת לנאשם בהזמנה זו והיה דרוך לשם כך, ספק אם היה בידו להבחין מן המרחק בו עמד בתנועת יד זו או אחרת שביצע נהג הרכב החוצה כלפי רכב הנאשם.

מכל הטעמים האמורים מצאתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

 

מעבר לנדרש אציין כי נותר בליבי, ספק אם אכן מקרה הוא ששני עדי התביעה השתמשו במסמכים שנערכו בנפרד, לכאורה, באותו ביטוי ("מתלהם") ואף טעו טעות כתיב זהה בכתיבת הביטוי ("מתלעם"). ברם, נוכח קיומו של ספק סביר בעניין אשמתו של הנאשם כמפורט לעיל, אינני נדרש לחוות דעת בנוגע למהימנות עד התביעה שהעידו לפני.

 

כאמור, הנאשם זכאי מחמת הספק.

 

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ה , 11 יוני 2015, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ