אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תת"ע 1406-12-15 מדינת ישראל נ' סינואני ירון

תת"ע 1406-12-15 מדינת ישראל נ' סינואני ירון

תאריך פרסום : 01/03/2016 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום פתח תקווה
1406-12-15
01/01/0001
בפני השופט:
יוסף ריבלין

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
ירון סינואני
החלטה

בפני טענת הנאשם "אין להשיב לאשמה".

רקע וכללי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של נהיגה בשכרות, על פי תוצאת מדידת מכשיר הינשוף אשר הראה תוצאה של 295 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום והמאשימה העידה את עד התביעה. לאחר תום פרשת התביעה והכרזה "אלה עדיי" על ידי התובע, טען הסניגור "אין להשיב לאשמה", את טענתו השתית על ארבעה אדנים: (1) לא עברו 15 דקות משעת עיכוב הנאשם (1:51) ועד לשעת ביצוע הבדיקה (2:02); (2) בהתאם להוראת תקנה 169ז' לתקנות התעבורה, יש לבצע לפחות שתי בדיקות ושבין התוצאות שהוגשו מקדם השונות לא יעלה על 10% והפלטים, ככלל, ובפרט במקרה דנן, אינם כוללים את מקדם השונות; (3) שר התחבורה לא אישר לשימוש את מכשיר הינשוף בגרסתו החדשה; (4) אין בתעודת עובד הציבור, אשר הוגשה להוכחת תקינותו של הבלון, כדי להוכיח זאת מאחר שאינה חוות דעת מומחה.

המאשימה התנגדה למבוקש וטענה כי טענת ההגנה הראשונה, מקורה בטעות מאחר שבין עיכובו של הנאשם (שעה 1:40) לבדיקתו חלפו יותר מ-15 דקות.

באשר למכשיר "הינשוף", טענה המאשימה כי האחרון נדון רבות בפסיקת בתי המשפט ועקרון פעולתו, אופן הפעלתו וטיבו נותחו בהרחבה והמכשיר הוכר כאמין, חוקי וככזה שיש בממצאיו כדי לבסס כדבעי הרשעה בפלילים. לעניין זה, הפנתה המאשימה לעפ"ת (ירושלים) 25457-04-10 עוזרי נ' מדינת ישראל.

המאשימה ציינה כי אכן מכשיר ה"ינשוף" עבר מעת לעת עדכוני תוכנה אך אין המדובר בפעולות מהותיות המשנות את מהות פעולתו ולפיכך אינם טעונים אישור שר התחבורה. המאשימה הוסיפה כי במכשיר לא הוחלפו רכיבי חומרה כלשהם.

באשר לתעודת הבלון, צירפה המאשימה בסיכומיה אישורים של רשם החברות של אנגליה ושל ויילס כי החברה אשר הנפיקה את התעודות עודה קיימת וכן כי שינתה את שמה. לאישורים צורפו תרגומים אשר בוצעו ואומתו על ידי נוטריון.

דיון והכרעה

כבר כעת אומר כי נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

על מנת שבית המשפט ישעה לבקשה מעין זו, על ראיות התביעה להיות מזעריות ביותר ולעניין זה, קבע בית המשפט העליון בע"פ 732/76 מדינת ישראל נ' רפאל כחלון:

"בית-המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב-האישום. ראיות בסיסיות לענין זה אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא כדברי בית-המשפט העליון ב-ע"פ 28/49, [1], הנ"ל, ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן התביעה לנאשם. לענין משקלן של הראיות ובחינת אמינותן מן הראוי להוסיף, למען שלמות התמונה, כי ייתכנו נסיבות קיצוניות שבהן תעלה שאלה זו כבר בשלב הדיוני האמור: כך נקבע בשעתו, באנגליה, בגדר כלל של פרקטיקה (Practice Note), כי את הטענה אשר לפיה אין להשיב לאשמה ניתן להעלות, בעיקר, בהתקיים אחד משניים אלה: א. כאשר לא הובאה עדות כלשהי כדי להוכיח יסוד חיוני ומרכזי של האשמה, או ב. כאשר הסתבר בעליל, על פניו, כי כל הראיות שהובאו על-ידי התביעה הן כה בלתי אמינות עד כי אף ערכאה שיפוטית בת-דעת לא היתה מסתמכת עליהן ((1962) 1 All E.R. 448). אך מובן הוא כי נסיבות מן הסוג השני, שבהן ייזקק בית-המשפט בשלב של תום פרשת-התביעה לענין האמינות, הן חריגות ומכאן גם שההזדמנויות אשר בהן ייעשה יישום מעשי של כלל הפרקטיקה הזה, יהיו נדירות. אין לדקדק בשלב דיוני זה כחוט השערה ולערוך בדיקה מסועפת כדי להסיק אם אכן הוכח לכאורה כל פרט שולי וכל יסוד מישני מאלה שהוזכרו באישום. די בכך שיהיו ראיות לכאורה לגבי היסודות המרכזיים של האישום (ראה ע"פ 48/42, [5], הנ"ל).(ההדגשות אינן במקור, י.ר.)"

וכן דברי בית המשפט המחוזי בע"פ 70643/01 מדינת ישראל נ' אביגדור בן משה קהלני:

"על-פי השקפתי, ההלכה המשפטית הקובעת מתי ניתן לפטור נאשם ממתן תשובה לאשמה, אינה ענין טכני בלבד אלא הכרעה ערכית. קביעה כי על הנאשם להשיב לאשמה, פירושה כי על חזקת החפות שלו ישנה לפחות עננה שהנאשם צריך לסייע בפיזורה. בדיעבד, השאלה שבפנינו היא, אם אכן הראיות עצמן משקפות מצב ברור וחד משמעי, שמצביע על כך "שאין פה כלום" (כדברי הסניגורים), או שמא כטענת התביעה, "הסיפור" שמספרות הראיות - מחייב לפחות שמיעת גירסתו של המשיב כדי להסיר את העננה."

עיון בבקשת ההגנה מעלה כי לא התקיימו היסודות שבעניין כחלון (לא הובאה עדות כלשהי או הסתבר בעליל, על פניו, כי כל הראיות שהובאו על-ידי התביעה הן כה בלתי אמינות עד כי אף ערכאה שיפוטית בת-דעת לא היתה מסתמכת עליהן) אך לעומת זאת, מצאתי כי בראיות, אשר הוגשו ונשמעו יש, לכל הפחות, כדי להגשים עננה על חפותו של הנאשם ועליו לסייע בפיזורה.

אשיב על ראשון ראשון:

לא עברו 15 דקות משעת עיכוב הנאשם ועד לשעת ביצוע הבדיקה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ