אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' תמיר

מדינת ישראל נ' תמיר

תאריך פרסום : 16/01/2020 | גרסת הדפסה
תתע"א
בית המשפט לתעבורה באר שבע
9981-01-18
23/12/2019
בפני סגן הנשיאה:
אלון אופיר

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשם:
תמיר אלירון
עו"ד אלמוג אזולאי
הכרעת דין
 

 

בפתח החלטתי אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם בתיק זה.

 

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בו יוחסה לו עבירה של נהיגת רכב במקום ציבורי בהיותו שיכור בכך שבדגימת אוויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף, הינו 250 מיקרוגרם העולה על ריכוז מכסימאלי של 50 מיקרוגרם הקבוע בחוק ביחס לגילו של הנאשם, זאת בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א)(3א) וסעיף 39א בפקודת התעבורה.

 

בתשובתו לכתב האישום, הודה הנאשם ברכיב הנהיגה אך כפר בעבירה של נהיגה במצב שכרות לרבות תקינות המכשיר, אמינות התוצאה ומיומנות המפעיל.

 

טרם החל דיון ההוכחות, טען ב"כ הנאשם כי אין בידי המדינה כל ראייה באשר לזהות עורך מסמך בדיקת הכיול היומית ולכן ההגנה תתנגד להגשת מסמך זה כראיה אם יתנהלו הוכחות.

נוכח הודעה זו של ההגנה, ביקשה התביעה לשקול עמדתה ולאחר התייעצות הודיעה המדינה כי היא תנהל התיק.

 

בשלב הבאת הראיות העידו עדי התביעה הבאים: אפי בר אל – סיירת אופנועים ארצית דרום את"ן (ע.ת/1); רס"מ יריב כהן – שוטר תנועה בסיירת דרום ארצית (ע.ת/2); רס"ר לנדה אלכסנדר –סיירת אופנועים ארצית דרום את"ן (ע.ת/3).

 

במסגרת פרשת התביעה הוגשו הראיות הבאות:

ע.ת/1 - מזכר שערך (ת/1);

ע.ת/2 - דו"ח על נסיבותיו (ת/2); דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות (ת/3); דו"ח עיכוב שערך (ת/4);

ע.ת/3 - טופס בדיקת מפעיל לינשוף, תחילת משמרת, (ת/5); פלט בדיקה עצמית (ת/6); דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף (ת/7); פלט ינשוף, מס' בדיקה 201 (ת/8); טופס בדיקת מפעיל לינשוף, סיום משמרת (ת/9); בדיקה עצמית סיום משמרת (ת/10); צילום תעודת בלון (ת/11) וצילום יומן מפעיל (ת/12).

 

במסגרת עדותו של ע.ת/3 ביום 14.07.19, ביקשה המדינה באמצעות עד זה להגיש 3 מסמכים אשר שודכו ביחד על דף אחד כ"מסמך אחד" : טופס בדיקות מפעיל לינשוף תחילת משמרת עליו חתום העד ומופיעים פרטיו המלאים כולל מספר אישי; פלט בדיקה עצמאית עליו מופיע שמו וחתימתו של העד ופלט בקרת כיול יומית עליו לא מופיע כל שם או חתימה של עורך המסמך או מי שהפיק אותו.

 

ב"כ הנאשם הביע התנגדותו להגשת פלט בקרת כיול יומית, מהטעם שהוא לא חתום על ידי עורכו , אין כל פרט מזהה באשר לאדם שביצע בדיקה זו ולא ניתן להגיש מסמך אלא באמצעות עורכו.

התנגדות ההגנה התקבלה מנימוקיה כך שמסמך כיול יומי של מכשיר הינשוף לא הפך לחלק מחומר הראיות בתיק זה.

 

בסיכומים שהגיש ב"כ הנאשם, העלה הוא מספר טענות:

  • נטען כי בחומר החקירה שצילם, לא נמצא תע"צ או מסמך תקינות תקופתית ביחס למכשיר ה"ינשוף" איתו נמדד הנאשם. עוד הוסיף ב"כ הנאשם כי המאשימה פעלה בניגוד לסעיף 85 (6) לחסד"פ ובניגוד להנחיית פרקליט המדינה "הכנה וניסוח כתב אישום" עת לא ציינה את שם עורך "תע"צ תקינות חצי". בהתאם לאמור ולאור ההלכה בע"פ 5345/90 אברהם בראונשטיין נגד מדינת ישראל ובהמשך ברע"פ 7093/10 מדינת ישראל נגד אורנה דריזין, כדי לקיים הרשעה בעבירה המבוססת על מכשיר אלקטרוני, חובה על המדינה להוכיח בין היתר כי המכשיר המודד עבר בדיקה תקופתית חצי שנתית באמצעות תעודת עובד ציבור.

    לטענת ב"כ הנאשם, העובדה כי המאשימה בתיק זה, לא הגישה תעודת עובד ציבור כראיה מטעמה לבית המשפט, אין בה אלא להוביל לקביעה כי המאשימה לא הוכיחה את תקינות המכשיר.

  • עוד נטען על ידי ב"כ הנאשם כי אמינות התוצאה לא הוכחה. לטענתו לא הוכח בפני בית המשפט כי המכשיר הספציפי עמד בתנאים של סעיף 169ז בתקנות התעבורה, לאמור "בדיקת כיול יומית" תחילת וסיום משמרת. לשיטת ב"כ הנאשם המסמך ת/12 הוא מסמך חלקי ולפיכך נעדר כל משקל ראייתי. לשיטתו אין במסמך זה כל פרט הקושר אותו למכשיר הספציפי אתו בוצעה המדידה ולכן לא ניתן להניח ממנו (ברמת וודאות נדרשת) כי כיולו היומי של המכשיר הספציפי בוצע.

     

    מנגד טענה ב"כ המאשימה, כי אומנם דו"ח הכיול לא היה חתום, אבל קיימות ראיות נוספות אשר מצביעות על כך שהמכשיר תקין והוא הופעל בהתאם לנהלים ועל ידי מפעיל מיומן. ע.ת/3 אשר מוסמך להפעיל את מכשיר הינשוף, העיד כי בשעה שהוא מגיע למשמרת, הוא מוודא באמצעות בדיקות למכשיר הדרגר ש"הכל תקין". עוד נטען ע"י המאשימה, כי בהתאם לקביעה המנחה בפרשת עוזרי, עפ"ת (י"ם) 25457-04-10 מדינת ישראל נגד עינת מלכה עוזרי, נקבע כי התוצאות המופקות ע"י מכשיר הינשוף, הינן אמינות ומכשיר הינשוף עומד בדרישות החוק.

     

    דיון –

     

    ברע"פ 7093/10 מדינת ישראל נגד אורנה דריזין (להלן – פרשת דריזין) עסקו שלושה שופטים של בית המשפט העליון בשאלת הנטלים בהם צריכה לעמוד התביעה כאשר כופר נאשם ביכולתו של מכשיר מדידה אלקטרוני לספק תוצאת מדידה מדויקת המספיקה כהוכחה מעבר לספק סביר בהליך תעבורה שהוא הליך פלילי.

     

    הלכה זו של בית המשפט העליון הינה בבחינת המשך לפסיקה קודמת של בית המשפט העליון בפרשת בראונשטיין (ע"פ 5345/90) אשר קיבעה בהלכה את הדרישות הבסיסיות מהמדינה לצורך הוכחת אמינות תוצאה המתקבלת באמצעות ממא"ל (מד מדידה אלקטרוני).

     

     

    וכך קבע כבוד השופט סלים ג'ובראן בפרשת דריזין בפסקה 27 של החלטתו:

     

    "יש לטעמי מקום להוסיף ולקבוע, בהמשך לפסק הדין בעניין בראונשטיין, ועל אף שבית המשפט באותה פרשה לא מצא לנכון לראות בכך תנאי הכרחי, כי על התביעה להוכיח שהבדיקה התקופתית כפי שתוארה לעיל וכפי שמפורטת בנוהל המשטרתי, בוצעה למכשיר אחת לחצי שנה. ההוכחה תיעשה באמצעות תעודת עובד ציבור, כפי שהוכחה במקרים הנדונים וכפי שנהוג על פי דברי המדינה, להוכיחה. ככל שלא הובאה תעודה כזו במסגרת הליך התלוי ועומד כעת, הרי שיש לאפשר למדינה להביאה. מסקנתי זו מתחזקת, גם לאור דברי בית המשפט בעניין קז, שעליו מבוסס הנוהל המשטרתי בנוגע לממא"ל, שם ציין בית המשפט כי יש לבצע בדיקה תקופתית אחת לשנה (ראו עניין קז בעמוד 208, עניין בראונשטיין בעמוד 50). "

     

    וכך ביסס בית המשפט העליון עמדה זו של כבוד השופט ג'ובראן כהלכה, על ידי עמדתו של כבוד השופט רובינשטיין עת הצטרף להחלטה זו:

     

    "זה המקום להטעים את עמדת חברי (פסקה 27), כי הבדיקה התקופתית החצי-שנתית תוכח באמצעות תעודת עובד ציבור, כחלק מפסק דיננו."

     

    הלכה ותיקה זו שינתה למעשה את דרך פעולת המשטרה מיום שנקבעה "הילכת דריזין" .

    כל מכשיר אלקטרוני אותו מפעילה משטרת ישראל לצורך אכיפת עבירת תעבורה (בין אם מדידת מהירות, בין אם תיעוד מעבר צומת באור אדום ובין אם מדידת אלכוהול) עובר בדיקת תקינות תקופתית אחת לחצי שנה במעבדה, ובדיקה זו מתועדת ברישומי המשטרה.

     

     

    כעניין שבשגרה, כאשר נאשם כופר בתקינותו של המכשיר המודד, מבקשת המדינה לצרף לראיותיה תע"צ תקינות כפי שנקבע בהלכת דריזין, שכן בהתאם לקביעת בית המשפט העליון (הלכת דריזין) חובה על המדינה לצורך הוכחת תקינות המכשיר, הצגת תע"צ תקינות המוכיח כי מכשיר נתון נבדק בחצי השנה שקדמה להפעלתו והוא נמצא תקין.

    ללא מסמך תע"צ שהוגש להוכחת תקינות המכשיר, לא תוכל המדינה להישען על תוצאה שהפיק מכשיר זה בהליך פלילי, כתוצאה המשקפת ראייה במשקל המספיק לבסס הרשעה.

     

    הלכה זו של בית המשפט העליון תקפה גם היום, ולא מצאתי כל פסיקה אחרת של בית המשפט העליון המבטלת אותה או המשנה אותה.

     

    עובדתית בפרשה זו כפר ב"כ הנאשם ספציפית בתקינות המכשיר המודד ובכיולו.

    ב"כ הנאשם לא טען כנגד אמינותו הכללית של מכשיר ה"ינשוף" כפי שנקבעה בפרשת עוזרי, אך טען כי ספציפית הנאשם כופר בתקינותו וכיולו של המכשיר הספציפי אשר מדד אותו.

    "אופי הכפירה" בפרשה זו חייב את המדינה להציג במסגרת ראיותיה הן תעודת כיול יומי והן תע"צ תקינות חצי שנתי למכשיר ה"ינשוף" הספציפי שמדד את הנאשם, וזאת בהתאם להלכות בעניין בראונשטין ודריזין לעיל.

    בסופו של יום, לא הגישה המדינה ולא ביקשה להגיש תע"צ תקינות חצי שנתי למכשיר המודד.

    תעודת כיול יומי לא הוגשה שכן לא היה בידי המדינה להראות מי ערך תעודה זו.

    בהתאם להלכה הנוהגת לא עמדה המדינה בנטל הראייתי להוכחת תקינותו התקופתית של המכשיר הספציפי שמדד את הנאשם, וביחס לשאלת כיולו היומי, למעט ת/12 אין בידי המדינה כל אינדיקציה ראייתית לכיולו היומי של המכשיר.

     

    ת/12 אמנם מתייחס לבדיקה כזו או אחרת שביצע ע.ת 3 למכשיר, אך אין במסמך זה כל אינדיקציה באשר לסוג או אופי הבדיקה שבוצעה, או לאיזה מכשיר בוצעה בדיקה כזו.

     

     

     

    אין לבית המשפט כל ידיעה שיפוטית באשר לנתונים שאינם מצויים בת/12 ואין זה נכון בעיני ליחס לתוכנו של מסמך זה נתונים נוספים מתוך הנחה נסיבתית כי הרשום שייך בהכרח למכשיר אתו נבדק הנאשם.

    אני קובע כי ב"סל הראיות" שהציגה המדינה בפרשה זו אין ראיות ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך פלילי לתקינותו התקופתית של הינשוף הרלוונטי או לכיולו היומי טרם בדיקת הנאשם.

    אדגיש כי די בחסרונו של אחד הנתונים לעיל כדי לפסול את הנתון המדיד שהציגה המדינה בהישען על בדיקת הינשוף בפרשה זו.

     

    לנאשם בוצע בפרשה זו דוח מאפיינים מיד שעוכב על ידי המשטרה.

    כל בדיקות המאפיינים שבוצעו לנאשם נמצאו תקינות באופן מלא ולא נמצאה כל אינדיקציה שהוא תחת השפעת אלכוהול עת נהג ברכב (זולת בדיקת הינשוף שנפסלה על ידי מלשמש כראייה בעלת משקל בתיק זה).

     

    הנאשם אכן הודה בחקירתו כי מספר שעות לפני שנהג שתה כוס וודקה, אך עובדתית אין כל אינדיקציה ראייתית כי עת נהג ברכב היה הוא תחת השפעת אלכוהול אסורה כתוצאה מאותה שתייה שעות לפני נהיגתו.

     

    מכל האמור לעיל אני קובע כי איכות הראיות שהציגה המדינה בתיק זה ומשקלן אינו מבסס את הנטען כלפי הנאשם בכתב האישום מעבר לכל ספק סביר ולכן אני מחליט לזכות את הנאשם בתיק זה.

     

    זכות ערעור לצדדים תוך 45 יום מהיום.

    ניתנה היום, כ"ה כסלו תש"פ, 23 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים, עותק יועבר לצדדים

     

     

     

    Picture 1

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ