אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תפ"ח 4319-03-15 מדינת ישראל נ' בן חמו(פורמלי) ואח'

תפ"ח 4319-03-15 מדינת ישראל נ' בן חמו(פורמלי) ואח'

תאריך פרסום : 12/01/2016 | גרסת הדפסה
תפ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
4319-03-15
06/01/2016
בפני השופטים:
1. חני סלוטקי
2. אלון אינפלד
3. אריאל חזק


- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
1. ציון בן חמו (פורמלי)
2. פולירן פרופילים בע"מ

החלטה
 

השופט א. אינפלד:

למי נתונה הסמכות לדון בעבירת "סיוע לאויב במלחמה", שעונשה המרבי יכול להיות עונש מוות אם "העבירה נעברה בתקופה בה מתנהלות פעולות איבה צבאיות". זאת, כאשר כתב האישום אינו מיחס לנאשם ביצוע המעשה בנסיבות אלה? האם הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי בהרכב רגיל, או לבית המשפט המיוחד הדן בעבירות שעונשן עונש מוות?

 

רקע

  1. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום מתוקן, המייחס לנאשם שלשה אישומים ולנאשמת אישום אחד. האישום הראשון, המשותף לנאשם ולנאשמת, מייחס להם עבירות קשירת קשר, וכן עבירות קבלת דבר במרמה, מגע עם סוכן חוץ, איסור פעולה ברכוש טרור, והעיקר לענייננו - סיוע לאויב במלחמה, לפי סעיף 99 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"). זאת, ב- 21 הזדמנויות. האישומים האחרים מייחסים לנאשם עבירות הלבנת הון ושיבוש מהלכי משפט.

  2. עיקר טענתה העובדתית של המדינה לגבי האישום הראשון, נוגע לכך שהנאשם הוא המנהל של הנאשמת שהיא חברה ליצור צינורות ופרופילים, אשר מייצאת סחורה לרצועת עזה. על פי הטענה, היועץ המשפטי של משרד הביטחון אסר על הנאשם לסחור עם סוחר עזתי מסוים בשם אוסמה. זאת, נוכח מידע מודיעיני לפיו הברזל הנמכר לאוסמה מועבר לחמאס ומשמש למטרות טרור. נטען כי, למרות איסור זה, הנאשם המשיך למכור סחורות לאוסמה וזאת באמצעות סוחרים עזתים אחרים. סחורה זו הועברה לאוסמה באמצעות הסוחרים האחרים, ב-21 עסקאות מסוימות, אשר יוחסו באופן פיקטיבי לסוחרים האחרים. מכיוון שתעודות המשלוח והחשבוניות היו על שמם של הסוחרים האחרים, הצליחה הסחורה לעבור את הבדיקות הביטחוניות במעבר כרם שלום, ולהגיע אל רצועת עזה. נטען, כי הנאשם הסכים למכור את הסחורות לאוסמה, למרות אזהרת היועץ המשפטי של משרד הביטחון, ולמרות שידע "בוודאות קרובה לוודאי" (כלשון כתב האישום), כי הסחורה תועבר לארגון החמאס, וכי החמאס משתמש במוצרי הברזל להכנת אמצעים אשר ישמשו את ארגון החמאס במלחמתו נגד ישראל.

  3. הנאשמים הודיעו כי הם כופרים בכתב האישום, והתיק נקבע להוכחות.

  4. לקראת מועד ההוכחות הראשון, העלתה ההגנה על הכתב טענה מקדמית, לפיה אין סמכות לבית משפט זה, בהרכב זה, לדון בכתב האישום. זאת, מכיוון שמדובר באישום בגין עבירה שעונשה המרבי הוא עונש מוות, והסמכות נתונה להרכב מיוחד, לפי חוק בתי המשפט (עבירות שעונשן מוות), התשכ"א- 1961 (להלן: "חוק עבירות שעונשן מוות"). לאחר שהמדינה הגיבה בשתי תגובות בכתב, ההגנה השיבה בכתב, ונשמעו טענות הצדדים בדיון על פה, ניתנת החלטה זו בשאלת הסמכות.

     

    עיקר טענות הצדדים

  5. הסניגורים מפנים לכך כי אחד מסעיפי האישום המיוחסים לנאשם, סעיף 99 לחוק העונשין, היא עבירה שהעונש הקבוע לצידה הוא "מיתה או מאסר עולם". כן מפנים הסניגורים להוראות חוק עבירות שעונשן מוות, הקובע הרכב מיוחד לדיון בעבירות שעונשן מוות, הרכב שלושה ובו שופט אחד שהוא שופט בית המשפט העליון, אשר ישמש גם כאב בית הדין. הוראה זו חלה על כל עבירות שעונשן מוות "בין שנקבע עונש זה כעונש חובה ובין שלא נקבע כך, בין שבכתב האישום נכללו עבירות כאלה בלבד ובין שנכללו בו גם עבירות אחרות". נוכח הוראה זו, טוענים הסניגורים המלומדים, כי אין סמכות להרכב פלילי "רגיל" זה, הדן בפשעים חמורים אך המורכב משלושה שופטים של בית המשפט המחוזי.

  6. המדינה השיבה תחילה כי אין בכוונתה לבקש מבית המשפט להטיל עונש מוות ולפיכך קיימת סמכות. למותר לציין, כי אין בטענה זו תשובה של ממש, שהרי הסמכות אינה נגזרת מהענישה המבוקשת על ידי המדינה, אלא מהעונש המרבי הקבוע בחוק. בהמשך, הגישה המדינה תשובה משלימה ובה טענה מהותית יותר. המדינה מסבירה כי על העניין דנן חל סעיף 96 לחוק העונשין, הקובע כי: "על אף האמור בפרק זה לא יטיל בית המשפט עונש מוות אלא אם העבירה נעברה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה". המדינה מבהירה, כי כתב האישום אינו כולל טענה לפיה העבירה בוצעה בתקופה בה מתנהלות פעולות איבה. ממילא, אין העונש המרבי הצפוי לנאשם עונש מוות, אלא מאסר עולם בלבד. מכאן, טוענת המדינה כי העניין נתון לסמכות בית המשפט המחוזי, בהרכב רגיל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ