אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תפ"ח 20827-06-13 מדינת ישראל נ' מחמד שוויקי

תפ"ח 20827-06-13 מדינת ישראל נ' מחמד שוויקי

תאריך פרסום : 05/05/2016 | גרסת הדפסה
תפ"ח
בית המשפט המחוזי ירושלים
20827-06-13
19/04/2016
בפני השופטים:
1. יעקב צבן - סגן הנשיא
2. רפי כרמל
3. רבקה פרידמן-פלדמן


- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד יעל שניידר
עו"ד שלומית בן יצחק
הנאשם:
מחמד שוויקי
עו"ד יעקב קמר
עו"ד מירב זמיר
הכרעת דין
 

 

השופט י' צבן:

1.העבירות המיוחסות לנאשם הן רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין; שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק; השמדת ראיה לפי סעיף 242 לחוק; הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(ב) לחוק (4 עבירות). על-פי כתב האישום הנאשם ומינאס קאסם (להלן – מינאס או המנוחה) קיימו מערכת יחסים רומנטית, תכננו להתארס ביום 23.3.2013, אך האירוסין בוטלו בשל תקופת מאסר תלויה ועומדת כנגד הנאשם (בתקופה רלוונטית זו היה הנאשם נתון במעצר בית חלקי בביתו בראס אל-עמוד והיה רשאי לצאת לעבודה בחנות הירקות המשפחתית בראס אל-עמוד בלבד בליווי אמו – מ"ת 11509-07-12 (מחוזי תל אביב)). מאז נשארו הנאשם והמנוחה בקשר טלפוני. לאחר ביטול האירוסין החליטה המנוחה להתארס לאדם אחר בשם מחמוד רג'בי והדבר העלה את חמתו של הנאשם. חמתו עלתה עוד יותר כאשר הסתבר לו כי למנוחה מערכת יחסים רומנטית עם אדם נוסף, שאז קיננה בלבו מחשבה לרצוח את המנוחה.

בתאריך 4.5.2013 יצר הנאשם קשר טלפוני בשיחות ומסרונים עם המנוחה, ביקש לאסוף אותה ברכבו מאזור מקום עבודתה ברחוב הארון אל-ראשיד במזרח ירושלים על-מנת לשוחח עמה והמנוחה הסכימה. בסמוך לשעה 17:36 הגיע הנאשם לאזור מקום העבודה ברכבו מדגם פולקסווגן גולף בצבע כסף מס' רישוי 9954518 כשהוא מצויד בכפפות אותן הכין מבעוד מועד לצורך אפשרות ביצוע הרצח, המנוחה עלתה לרכב והשניים נסעו לכיוון ואדי נאר, המצוי בין מעלה אדומים לשכונת עזרייה, שם עצר הנאשם את הרכב, הטיח במנוחה כי ידוע לו על הרומן בינה לבין האחר, הציג לה תמונות שלה איתו. המנוחה אישרה לנאשם כי יש לה קשר עם האחר, וכי "זה מה שיש". באותו רגע גמלה בלב הנאשם החלטה לרצחה, הוא עטה את הכפפות על ידיו, אחז בצווארה של המנוחה כשראשה וצווארה היו מכוסים ברעלה וחנק אותה במשך מספר דקות. המנוחה דפקה בידיה על גבי מושב הרכב, לאחר שהפסיקה לדפוק הנאשם וידא שהמנוחה אינה נושמת. מותה נגרם בשל תשניק מכני שנוצר עקב הלחץ שהפעיל הנאשם על צווארה של המנוחה. הנאשם נטל מתיקה של המתלוננת שני מכשירי פלאפון וכן תליון שרשרת שנתן לה בעבר והיא ענדה אותו בעת האירוע. לאחר מכן הוציא הנאשם את המנוחה מהרכב, גרר אותה למרחק של מספר מטרים ממקום חניית הרכב, השאיר את גופתה במקום ונסע לדרכו.

נטען עוד, כי הנאשם החביא את הפלאפונים ואת התליון של המנוחה בחדרו בביתו שבשכונת ראס אל-עמוד.

לאחר האירוע מסר הנאשם את מכשיר הפלאפון שלו לאיאד קבאנה וביקש ממנו שלא ייתן לאיש לראות מה מופיע בטלפון. בתאריך 18.5.2013 התקשר הנאשם אל ספאא אחותה של המנוחה, שאל אותה האם ידוע לה היכן הפלאפונים של המנוחה, אף שהטלפונים היו בחדרו. עוד נטען בכתב האישום, כי בין יום 4.5.2013 לבין יום 17.5.2013 סיכם הנאשם עם קרוב משפחתו בשם יעקב שוויקי שהאחרון ישתמש ברכב ובתמורה ישטוף אותו. ביום 17.5.2013 שטף יעקב את הרכב עבור הנאשם. כשהודיע על כך לנאשם, ביקש הנאשם ממנו לשטוף את הרכב שוב. כמו כן נטען, כי הנאשם שרף את הכפפות בהן השתמש לביצוע הרצח וכי ביצע את מעשיו כשהוא מפר את תנאי שחרורו שנקבעו במ"ת 11509-07-12. כמו כן נטען, כי הפר הפרות נוספות את תנאי שחרורו, בכך שהגיע כחודש לפני הרצח לבית המנוחה מלווה באמו ולאחר הרצח הגיע להלוויית המנוחה וכן הגיע לניחום אבלים.

 

תשובת הנאשם

2.בתאריך 21.10.2013 השיב הסנגור תשובה כללית לכתב האישום ואמר כי הנאשם כופר ברצח המנוחה וכי חסר לו חומר ראיות, אך אישר כי הנאשם פגש את המנוחה ביום 4.5.2013 בשעה 17:41, על-פי תיאום מוקדם ביניהם, כאשר יצאה מן החנות ברחוב צאלח א-דין בירושלים. השניים שוחחו והוא ביקש ממנה את שני מכשירי הטלפון אשר נמצאו לאחר מכן בביתו. הסנגור הוסיף כי כרטיס סים הושאר אצלה לבקשתה וכרטיס זה נמצא בתיקה. מאותו רגע נפרדו דרכיהם, בין בכעס ובין בשלום. הסנגור הוסיף כי לנאשם טענת אליבי, אך יפרטה כאשר יקבל ויבדוק את כל חומר הראיות. כמו כן טען לאי קבילות כל אמרות הנאשם ולאי קבילות השיחות המוקלטות שקיים הנאשם עם המדובב בתא המעצר.

 

3.תשובה מפורטת לכתב האישום ניתנה בחלוף חודש וכדברי הסנגור: "מכיוון שהתשובה שלי היא לאחר בדיקה עם הנאשם, אני יכול לוותר על מתורגמן" (עמ' 11 שורה 15).

הנאשם הודה כי בתקופה הרלוונטית היה נתון במעצר בית חלקי בביתו והיה רשאי לצאת לעבוד בחנות הירקות המשפחתית בראס אל-עמוד בליווי אמו.

הנאשם הודה כי ההכרות עם המנוחה הייתה 5 שנים, הוא אהב אותה והיא אהבה אותו. היה דיבור בין השניים על אירוסין, כמו כל זוג צעיר ואוהב, אך הנאשם הוא זה שהרהר בטובתה, האם טוב שיתחתנו או שימנעו מכך, כיוון שהייתה מבוגרת ממנו בשנתיים ובגין החשש שיוטל עליו מאסר והיא תצטרך להמתין לו, ועל-כן העלה רעיון שלא להתארס. אמו של הנאשם הסתייגה מהחתונה משום שהמנוחה הייתה מבוגרת יותר, לכן לא נוצר קשר בין המשפחות ולא הייתה החלטה משותפת על אירוסין. למרות ההחלטה לבטל את כוונת החתונה, נמשך הקשר בין הנאשם למנוחה, קשר טלפוני של שני אנשים שמרגישים צורך לדבר. המנוחה סיפרה לנאשם על הקשר החדש עם רג'בי, הנאשם קיבל זאת בהבנה, איחל לה בהצלחה, אך המנוחה המשיכה את הקשר עם הנאשם כשהיא מרעיפה עליו ביטויים חזקים מאוד של אהבה. במסרונים כינתה אותו "בעלי", למרות שאמרה שהיא הולכת להתחתן עם רג'בי, היא שיחקה ברגשותיו, העבירה לו מסר שהיא לא מוותרת עליו. הנאשם לא כעס, אף שהמנוחה ניהלה משחק כפול וזה מה שגרם להחלטה של הנאשם לנתק קשר איתה ולא שום דבר אחר, הוא הבין עם מי יש לו עסק. הנאשם אכן גילה שיש למינאס קשר עם אדם נוסף מלבד רג'בי, הוא ראה את מינאס נוסעת במכונית עם אדם אחר בשם קומבר, הוא לא כעס והסיפורים שהוא סיפר למדובב בעניין זה הם פרי דמיונו.

באשר לאירועי יום 4.5.2013, נאמר בתשובה כי הנאשם כופר ברצח וטען, כי מתחילת החקירה, המשטרה ננעלה לכיוונו, זנחה כיווני חקירה אחרים ובעיקר לא בדקה את החשדות נגד רג'בי, נגד האדם הנוסף קומבר ואף לא נגד דודה של המנוחה שכעס על התנהגותה בה ראה פגיעה בכבוד המשפחה. הנאשם אישר שהיה קשר טלפוני בשעות אחר-הצהריים בינו לבין המנוחה והם אף החליפו מסרונים עם מילות אהבה והפגישה נועדה לסיים את הקשר. הפגישה התקיימה ברחוב צאלח א-דין, הוא הגיע במכונית פורד קונקט ששייכת לאחיו ולא ברכבו שלו מסוג גולף, וזאת מפאת החשש שאם יראה ברכב הגולף יזהו אותו ויווכחו שהוא מפר את מעצר הבית. הנאשם כפר בכך שהכין כפפות, שכן כלל לא חשב על רצח או כל פגיעה אחרת במנוחה, לא עטה כפפות על ידיו, לא אחז בצווארה, לא חנק אותה ולא גרם למותה. באשר לנטען בכתב האישום על הנסיעה לוואדי נאר אמר, כי כאשר אין עומס תנועה ונוסעים מרחוב צאלח א-דין דרך כביש המנהרות של הר הצופים-מעלה אדומים-עזרייה, הנסיעה תימשך 35- 40 דקות וכי באופן מוזר ממועד פגישתם ועד שעה 18:25 אין כל פעילות טלפונית אצל המנוחה ואצל הנאשם. אצלה זה משום שהוא כבר נטל את הטלפונים שלה והיא ביקשה את הסים. הנאשם כפר בכך שנסעה עמו במכונית, הוא ביקש וקיבל ממנה את שני הפלאפונים שהוא קנה לה, השאיר לה כרטיס סים אך כרטיס זה לא נמצא. כרטיס סים שנמצא בתיקה אינו הכרטיס שהותיר לה. הנאשם חזר והדגיש, כי קיבל את שני הטלפונים בהסכמה ברחוב צאלח א-דין והניחם בביתו במקום רגיל, לא הסתירם. באשר לתליון: רק בחיפוש שני בביתו נמצא תליון, התליון לא שייך למנוחה. הזיהוי של התליון שנעשה בתחנת המשטרה היה מודרך בין בני משפחת המנוחה.

הנאשם הודה שמסר את מכשיר הפלאפון שלו לאיאד קבאנה, זאת על-פי בקשתו של האחרון, ולא ביקש למחוק דבר ולא הסתיר דבר אשר בטלפון. הנאשם כפר בכך שהתקשר ביום 18.5.2013 לספאא אחות המנוחה. באשר לשטיפת המכונית טען, כי לא היה שום קשר בין שטיפת המכונית לבין טשטוש עקבות, מה עוד שזה נעשה ימים רבים אחרי האירוע ובעיקר טען שעל פי כתב האישום יעקב שוויקי שטף את רכב הגולף, אך הנאשם השתמש ביום 4.5.2013 ברכב פורד קונקט. הנאשם כפר בכך ששרף את הכפפות. הודה בהפרת תנאי מעצר הבית, מלבד הפרה הנטענת כחודש לפני הרצח.

אשר למעשיו בזמן הרלוונטי אחרי הפגישה, נאמר בתשובה כי שעת המוות אינה ידועה ולכן לא יוכל לספק אליבי ברור לנקודת זמן מסוימת, ובאשר למעשיו אמר כי חזר לביתו בראס אל-עמוד וזה לקח זמן יותר מהמקובל כי זה היה יום שבת, פקקים באזור. בשעה 18:25 התקשר לבית דודו בעזרייה, שם היה אירוע משפחתי, כדי להודיע שיגיע להשתתף בו ונסע לאירוע דרך א-זעים, מעלה אדומים ומשם לעזרייה, וכי האיכונים מלמדים שזה היה המסלול שלו ואין מחלוקת על כך.

בהמשך אותה ישיבה טען הסנגור בעניין אי קבילות אמרות הנאשם ושיחותיו עם המדובב.

בין השאר נאמר על-ידי הסנגור, כי החוקרים נקטו בשיטות שקרים והזינו את הנאשם בנתונים שקריים, וכן כי הנאשם עצמו "הוא שקרן פתולוגי אמיתי, משקר כל הזמן בחייו בלי יכולות לשלוט על זה. לא מסוגל שלא לשקר. הנאשם עבר ניתוח להסרת גידול גדול באזור המצח, מערות האף או במצח... הוא חושב שהוא בסדר, אך לא בסדר" (עמ' 17 שורות 17- 20).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ