אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תנועת הצופים חבה אחריות שילוחית למעשיו של מדריך בגין נזק שנגרם לחניך

תנועת הצופים חבה אחריות שילוחית למעשיו של מדריך בגין נזק שנגרם לחניך

תאריך פרסום : 18/03/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום ירושלים
6085-06
14/03/2007
בפני השופט:
א' דראל

- נגד -
התובע:
ירדן כהן
עו"ד מירון קין
הנתבע:
הסתדרות הצופים העבריים בישראל
עו"ד מאשה ניקיפורוב
פסק-דין

מבוא

1.                   התובע, יליד 1987, היה חניך בגדוד ירדן בשבט מכבים בתנועת הנוער הצופים,  הנתבעת.

2.                   לפי הנטען בכתב התביעה התובע וחבריו שיחקו עם מדריך הקבוצה. המדריך הטיל על החניכים להקיף אותו תוך שהוא מנסה להשתחרר מאחיזתם. תוך כדי כך, העיף המדריך את התובע וניער אותו מעליו בכוח רב. התובע הוטל ארצה ונחבל במרפק. כתוצאה מהחבלה נגרמה לתובע נכות רפואית בשיעור של 12.5%.

3.                   המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם מוטלת על הנתבעת אחריות כלפי התובע ומה היקף הנזק שנגרם לו.


נסיבות אירוע התאונה

4.                   התובע הגיש תצהיר עדות ראשית בו חזר על תיאור התאונה כפי שנטען בכתב התביעה. הוא הוסיף כי המדריך היה נער בכיתה יא'. אשר לאופן שבו אירע המקרה הוא מתאר:

"באותו יום בשעות הערב המדריך של הקבוצה שלי כינס אותנו והעביר לנו את נושא הפעולה. בשלב האחרון של הפעולה המדריך החליט לשחק עמנו ב משחק כוח. המדריך הורה לכל חניכי הקבוצה שלי להתנפל עליו ולקפוץ עליו בניסיון להכריע אותו ולהפיל אותו וזאת כשהוא אמור להתגבר עלינו ולהשתחרר מאתנו. בהתאם לכך אני וחבריי קפצנו על המדריך. הוא החל להדוף אותנו בכוח והחל להשליך אותנו מעליו ולהתנער מן החניכים שטיפסו עליו. גם אני קפצתי על המדריך. המדריך הדף ודחף בכוח את החניכים. עקב כך נהדפתי והושלכתי לאחור.  עקב כך נפלתי. בזמן הנפילה ידי השמאלית הייתה מאחורי הגב ובעת הנחיתה על הקרקע, בשל עוצמת המכה, המרפק שלי נשבר."

(סעיף 6 לתצהיר, ההדגשה שלי - א.ד.).

5.                   התובע הוסיף ופירט ש'משחק הכוח' נערך בכניסה לבניין השבט על משטח מרוצף בריצוף רחוב העשוי בלטות בטון אפורות (סעיף 7 לתצהיר). משום כך, כך נטען, הנחיתה הייתה 'קשה במיוחד' ולא היה שום דבר שיבלום את המכה.

6.                   בחקירה  נגדית שנערכה לתובע על תצהירו הוא סיפר ש'המדריך הסביר מה הולך להיות במשחק ואנחנו ביצענו את מה שהוא אמר' (עמ' 4, ש' 5). עוד הוא סיפר כי  'המדריך הסביר שאנחנו צריכים להתנפל עליו, להכריע אותו, להפיל אותו, והוא צריך להדוף אותנו ולהשתחרר מאיתנו' (עמ' 4, ש' 7-8).

7.                   ניתן לסכם כי התובע נדחף ונהדף לאחור במהלך פעילות, שכונתה 'משחק כוח'. במסגרת הפעילות התקיים מאבק פיזי בין המדריך לחניכים, כאשר על החניכים הוטל להכריע את המדריך ואילו המדריך אמור היה להדוף את החניכים ולהשתחרר מאחיזתם.

הטענות לעניין האחריות

8.                   התובע טוען כי הנתבעת חבה כלפיו בשל התרשלותה ובשל אחריותה השילוחית להתרשלותו של המדריך.  בסיכומיו, עמד בא כוחו של התובע על כך שחובת הזהירות המוטלת על הנתבעת דומה לחובת הזהירות המוטלת על מורה כלפי תלמיד. הוא הדגיש כי לא היה כל ערך חינוכי ערכי בפעילות זו: לא מבחינת החינוך לערכים, ידיעת הארץ או כל דבר אחר שפעילות בתנועת נוער מיועדת להשיג. לדבריו מדובר בפעולה סתמית שאין בה שום תועלת, הנגמרת בפציעה קשה (עמ' 6, ש' 18).

9.                   הוא הוסיף וטען כי בכל מקרה מדובר במשחק מסוכן שהמינימום ההכרחי הנדרש היה לבצע אותו על מצע רך ולא על ריצוף מבטון.

10.               הנתבעת טענה בכתב הגנה כי הפעילות התבצעה על כר דשא פתוח, מואר וללא כל מכשולים או מהמורות שהם, והייתה פעילות ספורטיבית המקובלת והולמת ילדים בני גילו של התובע. עוד היא ציינה בכתב ההגנה (סעיף 14) כי התובע נטל חלק בפעילות קודמת כזו לפני האירוע ולאחריו. עם זאת, בעת הבאת הראיות לא נחקר התובע על המקום בו אירעה התאונה ועדותו, לפיה הייתה הפעילות ברחבת בטון, לא נסתרה. כמו כן עלה מעדותו כי הייתה זו הפעם הראשונה שבה בוצעה פעילות מסוג זה (עמ' 4, ש' 9-10).

11.               באת כוח הנתבעת עמדה בסיכומיה על התפקיד שממלאת הפעילות במסגרת תנועת הצופים ועל חשיבותה של פעילות זו כאלטרנטיבה חינוכית לצפייה בטלוויזיה, למשחק במחשב או להסתובבות ברחובה של עיר ללא מעש בניסיון לתור אחר הרפתקאות. היא ציינה כי מדובר בפעילות ספורטיבית חיונית להתפתחות החניכים במסגרת התנועה.

12.               בנוסף היא טענה כי תנועת הצופים בנויה על כך שהמדריכים הם חניכים לשעבר ההופכים עם השנים למדריכים וכי הורה השולח את ילדו לתנועת נוער מודע לכך שהאחראי עליו הוא נער בן 17, חסר הסמכה להוראה של ילדים ואינו נדרש לעמוד בדרישות קבלה אחרות שקיימות בתחומים אחרים.

13.               הנתבעת מסכמת את טענותיה באמירה כי מדובר בפעילות ספורטיבית חינוכית ערכית שכרוכה בסיכון אך אין להטיל אחריות מוחלטת כל אימת שאחד החניכים נפגע בפעילות זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ