אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תנועת הצופים אחראית לפגיעת חניך שנפל מגובה רב לבור

תנועת הצופים אחראית לפגיעת חניך שנפל מגובה רב לבור

תאריך פרסום : 13/08/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום ראשון לציון
3704-05
09/08/2007
בפני השופט:
ד"ר איריס סורוקר

- נגד -
התובע:
אלוני מיכאל
עו"ד סלביה אלוני
הנתבע:
1. הסתדרות הצופים העבריים בישראל
2. כלל חברה לביטוח בע"מ

עו"ד דויטש אברהם
פסק-דין

1.       התובע, יליד 31.1.1984, עתר לחייב את הנתבעות לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונה שארעה ביום 24.7.2000, בהיותו בן 16, במסגרת פעילות בצופים. הצדדים נחלקו בשאלת האחריות ובשאלת הנזק.

          במישור החבות

2.       אני מקבלת את עמדת התובע, ומטילה על הנתבעת 1 אחריות מלאה לתאונה. מן הראיות עולה כי התאונה התרחשה בשעות הליל החשוכות, במסגרת פעילות "אש לילה" שהנתבעת 1 קיימה ביער הזורע -- כחלק ממחנה הקיץ של תנועת הצופים בשנת 2000. התובע שימש באותה עת כמדריך של תלמידי כיתות ה'. במסגרת הפעילות, המדריכים נדרשו להפחיד את חניכיהם, על מנת ליצור חוויה מחשלת ומעניינת. לשם כך, נדרשו להתמקם בהחבא על ראש גבעה, באזור חורש, ללא פנסים, ולהמתין לשורת החניכים הצפויים לצעוד בעמק שלמרגלות הגבעה. עם בוא החניכים, התבקשו המדריכים לרוץ קדימה במורד, תוך השמעת קריאות מפחידות (ר' ס' 8 לתצהיר התובע וכן עדותו בפרוטוקול ע' 14 ש' 12-16). תיאור הפעילות נתמך בעדות חברו של התובע, מר אייל בש, אשר שימש אף הוא מדריך באותה פעילות (ר' ס' 1 לתצהירו וכן עדותו בפרוטוקול ע' 7 ש' 1-4).

3.       התובע תיאר את התאונה: "במהלך הפעילות, כאשר הגיעו החניכים למקומנו והתחלנו ביציאה, אני וחברי, לכיוון הנתיב בו הלכו, נפלתי מגובה רב לבור שהיה בקרקע לאחר שנתקעתי בסלע ונפגעתי ברגלי" (ס' 7 סיפא לתצהירו). ובהמשך: "הפגיעה גרמה לי לכאבים עזים. נפגעתי קשות ברגלי, מעוצמת הפגיעה לא יכולתי לקום על רגלי, וחברי אשר הגישו תצהיריהם לתיק ביהמ"ש פינו אותי רגלית ונשאו אותי אל מרפאת השדה, מרחק לא קטן ממקום הפגיעה. בעקבות הפציעה נגדעה השתתפותי במחנה, משהתברר שאינני יכול לעמוד ולהתייצב על רגלי" (ס' 12 לתצהירו).

4.       התובע חזר בחקירתו הנגדית על פרטי התאונה, והיה עקבי בעדותו (פרוטוקול ע' 12 ש'  28-30):

"ש. איך קרתה התאונה שלך.

ת. רצתי, לא ראיתי לאן בדיוק אני רץ, נתקלתי באחד הסלעים ומעדתי, נפלתי מגובה די גבוה לתוך השביל".          

5.       עדות התובע בדבר נסיבות התאונה נתמכה בעדות הראיה של מר אייל בש:

"במועד נפילתו של מיכאל, ירדנו בירידה ביחד להבהיל את החניכים באש לילה. עמדנו ליד השביל בחושך, המקום היה סילעי, וברגע שהחניכים עברו היינו אמורים לרדת מהמקום שבו היינו לכיוון השביל ואז בדרך מיכאל התנגש בסלע ונפל לבור עמוק" (ס' 3 לתצהירו של מר אייל בש).

            ובחקירתו:

"התחבאנו לחניכים, ברגע שהם עברו, התחבאתי בעליה, לא בדיון זוכר איפה עמדתי. זה סוג של גבעה, הייתי על צלע הגבעה. מיכאל היה לידי. התחלנו לרוץ לעברם כדי להפחיד את החניכים, הוא נתקע באיזה סלע, ראיתי זאת, רצתי ממש לידו..." (פרוטוקול ע' 7 ש' 1-3).

6.       הנתבעת 1 חבה חובת זהירות מושגית כלפי התובע -- מדריך בשורותיה (למשל: ע"א (י-ם) 9333/06 תנועת תורה בציון צדק נ' דהן, תק-מח 2006(4) 10751). הנתבעת 1 חבה בחובת זהירות קונקרטית כלפי התובע בקשר עם התאונה דנא. הנתבעת אירגנה את מחנה הקיץ, ובתוך כך את הפעילות הלילית. מדובר בפעילות הטומנת בחובה סיכוני בטיחות, שהרי היא נעשתה באישון הליל, ובחורש על מדרון מסולע. אופי הפעילות ומיקומה שוללים אפשרות לראות בה "סיכון טבעי סביר ורגיל", או "פעילות יומיומית רגילה של בני אדם", כטענת הנתבעות בסיכומיהן (ס' 11, 16 לסיכומיהן). נטל הזהירות המוטל על הנתבעת הוא מוגבר, בהתחשב בגילו הצעיר של התובע, אשר בעת הפעילות היה קטין, וביחסי המרות שבינו לבין הממונים עליו בצופים. בנתונים עובדתיים אלה, היה על הנתבעת 1 לצפות את אפשרות התאונה. היה עליה לנקוט באמצעי זהירות סבירים למניעתה, ולהבטחת שלום התובע. 

7.       הנתבעת 1 לא נקטה באמצעי זהירות סבירים כלשהם להבטחת בטיחות הפעילות הלילית. הנתבעת 1 לא דאגה לסיור מקדים במקום, יחד עם המדריכים, לצורך הכרת תנאי השטח (ר': עדות התובע בס' 8 לתצהירו וכן בפרוטוקול ע' 14 ש' 1-6; עדותו של מר בש, פרוטוקול ע' 8 ש' 33 עד ע' 9 ש' 8 וכן ע' 10 ש' 8-11). הנתבעת 1 לא דאגה להכשרת השטח לפעילות פיסית של ריצה במדרון, כגון על דרך של פינוי אבנים, סתימת בורות וסימון שבילים. הנתבעת 1 לא דאגה לתאורת שטח כלשהי, ולו עמומה, ולהיפך: המדריכים נדרשו למסור את פנסיהם לרשג"דית (ראש הגדוד; ר' פרוטוקול ע' 15 ש' 6-10). הנתבעת 1 אף לא דאגה להימצאות רכב פינוי בסמוך למקום הפעילות, והתובע נאלץ להתפנות ברגל (בסיוע חבריו), בעת היותו פצוע, עד למרפאת השדה במחנה, במרחק לא מבוטל (ר': עדות התובע ס' 12 לתצהירו וכן בפרוטוקול ע' 11 ש' 29-30: "...בטווח השעה"; ע' 14 ש' 18: "פחות או יותר שעה, יכול להיות פחות"; וכן עדותו של מר בש, פרוטוקול ע' 10 ש' 25: "פעילות אש הלילה התקיימה במרחק של כחצי שעה מהמחנה").

8.       אני נותנת משקל להמנעות הנתבעת 1 מלהציג ראיות עצמאיות משלה בשאלת החבות. איש מטעמה לא זומן להעיד על מנת לתאר את מהלך הפעילות ונסיבות התאונה. על כן, לא הופרכה הטענה לפיה לא ננקטו כל אמצעי זהירות מוקדמים להבטחת שלומם של המשתתפים ב"אש הלילה".

9.       הנה כי כן, הנתבעת 1 התרשלה כלפי התובע. התרשלותה גרמה לתאונה: לו הכשירה את השטח מבעוד מועד, ולמצער הותירה את הפנסים בידי המדריכים על מנת שיאירו דרכם, ניתן להניח ברמה גבוהה של הסתברות, כי התאונה היתה נמנעת.

10.     בנסיבות הענין, אין מקום ליחס לתובע אשם תורם. אמנם, אין מדובר בחניך, כי אם במדריך בגיל תיכון. יחד עם זאת, התובע עדיין היה קטין כבן 16, אשר קיבל הנחיות מן הממונים עליו בתנועה. בהיררכיה הצופית עמדו מעליו הרשג"דית ומרכז השבט. התובע לא יזם את הפעילות ולא תכנן אותה. פעילות של "אש לילה" היתה מקובלת בצופים באותה עת. התובע כבר נחשף לה כחניך, לא פחות מ- 7 פעמים (ר' פרוטוקול ע' 13 ש' 14-17). על כן, מבחינת התובע, לא היה מדובר בפעילות חריגה שיכולה להדליק אצלו נורות אזהרה אדומות. יש לזכור כי גם חבריו של התובע השתתפו בפעילות. על רקע הרוח הצופית המונחלת בתנועה, והציפיה מן המדריכים להפגין אומץ ותעוזה, לא ניתן היה לצפות מהתובע שיסרב להשתתף באותה פעילות. בהשוואה יחסית בין הצדדים, הנתבעת 1 היתה מצויה במצב עדיף לתכנן את הפעילות באופן מושכל ואחראי, ולדאוג לבטיחות הקטינים שהיא מפעילה כמדריכים.

הנזק

11.     נכות רפואית - מומחה התובע, ד"ר יוסף קובו, העריך את נכותו הרפואית של התובע בתחום האורטופדי בשיעור של 10%, בהתאם לסעיף 35(1)ב' לתקנות המ"ל. פרופ' נרובאי, מטעם הנתבעות, העריך כי לתובע לא נותרה כל נכות. ד"ר א' לוגר, מומחה בית המשפט, העריך כי נכותו הרפואית של התובע עומדת על 5% לפי סעיף 48(3)א', בגין הפגיעה בקרסול רגל שמאל. מומחה בית המשפט ציין כי לא מצא עדות לשינויים ניווניים (בניגוד לדעתו של מומחה התובע). גם בתשובות ההבהרה מיום 4.12.2006 ציין כי לא מצא עדות לשינויים ניווניים (תשובה 22). מנגד מצא כי קיימת הגבלה בתנועות (בניגוד לדעתו של מומחה הנתבעות). בתשובות ההבהרה הנ"ל ציין כי מדובר בהגבלת תנועה ברמה "קלה עד בינונית" (תשובה    27).

12.     מומחה בית המשפט לא זומן להחקר על חוות דעתו. בשים לב לאוביקטיביות ממנה נהנה מומחה בית משפט, ועל רקע העובדה כי שיעור הנכות המוערך על ידו מהווה מיצוע של חוות הדעת הפרטיות, אני מאמצת את חוות דעתו של ד"ר לוגר ומעמידה את שיעור הנכות הרפואית על 5%.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ