אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תמר נ' היתרים

תמר נ' היתרים

תאריך פרסום : 29/05/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
36377-04-10
27/05/2010
בפני השופט:
יגאל מרזל

- נגד -
התובע:
מועצה אזורית תמר
הנתבע:
הועדה למתן היתרים להזרמת שפכים לים
פסק-דין

פסק דין

1.עתירה זו – עניינה החלטתו של יו"ר הוועדה למתן היתרים להזרמת שפכים לים, מיום 19.4.2010. בהחלטה זו סירב יו"ר הוועדה האמורה ליתן לעותרת היתר זמני להזרמת שפכים לבריכה מס' 5 לים המלח – היתר שנתבקש עד לדיון חוזר בעניינה של העותרת – דיון שאמור להתקיים בפני מליאת הוועדה ביום 24.6.2010.

2.הרקע הרלבנטי לעניין הוא זה: העותרת – היא המועצה האזורית "תמר" מזרימה מזה מספר שנים שפכים לבריכה מס' 5 בים המלח. שפכים אלו הוזרמו לבריכה האמורה במהלך השנים שמאז 2004 וזאת על יסוד היתרים חד-שנתיים שניתנו לה על ידי המשיבה – היא הוועדה למתן היתרים להזרמת שפכים לים (הוועדה) הפועלת מכוח החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, תשמ"ח-1988 (החוק). אלא שבמהלך השנים התרשמה הוועדה כי קיימות חלופות מיטביות אחרות להזרמת השפכים לים אותן יכולה העותרת לקדם. לשם כך הותנו תנאים בהיתרים שונים שניתנו לעותרת, והיא חוייבה בהגשת תוכניות עבודה ועמידה ביעדים שיקטינו את כמות השפכים שהיא מזרימה לים כמו גם יגבירו את איכותם של שפכים אלו. משדנה הוועדה בבקשתה האחרונה של העותרת לחידוש ההיתר שבידה, החליטה הוועדה שלא לחדש את ההיתר (החלטה מיום 28.2.2010). בין טעמיה של הוועדה בהחלטה זו היו: חריגות חוזרות ונשנות של העותרת מתנאיי ההיתר שהיה לה ובכלל זה אי עמידה באמות מידה שנקבעו לה; היעדר לוחות זמנים בתכנית שתכננה העותרת למניעת שיאי מליחות ושמנים בכניסה למתקן הטיהור; פגמים בתכנית האב שנתבקשה להגיש העותרת; איחור של שישה חודשים לפחות במערך הטיפול בשפכים, ובכלל זה השבת מים לגינון במקום הזרמתם לים, ועוד. בהחלטת הוועדה צוין גם, שהוועדה תשקול מתן היתר רק לאחר שהעותרת תעמוד בתנאים מסוימים שפורטו בהחלטתה, ובכלל זה עמידה בכל אמות העמידה שנקבעו בכל הקשור לאיכותם של המים המוזרמים (לאחר עיבודם במכון הטיהור); הצגת תכנית לשדרוג מערך האזור ותנאים נוספים. עוד נרשם בהחלטה, כי כל היתר עתידי שיינתן יחויב לעמוד בתנאים נוספים שצוינו בהחלטה - חלקם תנאים שהמועד לביצועם נקבע ליום 30.5.2010. יודגש, כי ההיתר שהיה בידי העותרת עד להחלטה זו היה עד ליום 31.3.2010 והיתר זה, כאמור, לא חודש.

3.בהמשך לכך, פנתה העותרת אל המשיבה - הוועדה, בבקשה לקיים דיון חוזר בפני הוועדה, והכל כפי המנגנון שנקבע בסעיף 4(ן) של תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש"ן-1990 ובסעיף 15 לנוהל שעל-פיו פועלת הוועדה. מנגנון זה מאפשר לחבר וועדה או למבקש היתר, תוך 30 יום ממועד קבלת ההודעה על החלטת הוועדה, לבקש דיון חוזר בוועדה בבקשה בהיתר שנדחתה או בתנאים שנקבעו בהיתר. בסעיף הנזכר לנוהל צוין, כי כל עוד לא הוחלט אחרת, החלטת הוועדה תקפה ומחייבת (הנוהל מצוי בנספח 1 לתגובת המשיבה).

4.בבקשתה של העותרת באו טענות שונות ומפורטות לגבי החלטת הוועדה שלא לחדש את ההיתר שבידיה, ובכלל זה טענות בכל הנוגע לסטיות של העותרת מתנאים קודמים שנקבעו, וכן טענות לפגמים אחרים שנפלו בהחלטת הוועדה. בנוסף, וזהו העיקר לענייננו, נתבקש באותה בקשה כי עד להחלטה בדיון החוזר יוצא לעותרת היתר - ולו זמני - להזרמת שפכים לים. אורכה זו נדרשה על מנת למנוע מצב בו תאלץ המועצה לטענתה, לפעול ללא היתר הזרמה. בתגובה לבקשתה של העותרת החליט יו"ר הוועדה המשיבה כי העותרת תוזמן להציג את טענותיה בדיון חוזר בפני הוועדה בישיבתה הקרובה - ישיבה שתתקיים ביום 24.6.2010. עם זאת, נדחתה על הסף בקשת העותרת למתן היתר זמני (החלטה מיום 29.4.2010 נספח י' לעתירה), בלא שנרשם נימוק נוסף לכך. מכאן העתירה שבפני.

5.בעתירתה התמקדה העותרת רק בעניין אחד, והוא סירובו של יו"ר הוועדה ליתן בידיה היתר זמני להזרמת שפכים, וזאת עד למועד הדיון החוזר שנקבע בענייננה – הוא יום 24.6.2010. העותרת טענה כי בנסיבות המקרה בהן מועד הדיון החוזר בעניינה אינו קרוב, ונוכח העובדה כי חלף זמן קצר מאד בין החלטתה המקורית של הוועדה שלא לחדש את ההיתר לבין מועד פקיעת ההיתר, הרי שהיה על יו"ר הוועדה להיעתר לבקשתה ליתן בידיה היתר זמני. כך בכלל, וכך בפרט, שעה שעד העת האחרונה פעלה העותרת על פי היתר. מעבר לנדרש, טענה העותרת, כי השקיעה מאמצים כבירים בעמידה בתנאים שנקבעו בעבר ובשיפור איכותם של שפכים המוזרמים לים המלח, וכי בידיה טענות כבדות ומשמעותיות שיובאו לפני הוועדה במסגרת הדיון החוזר. טענות אלו, לטענת העותרת, מצדיקות מתן היתר בידיה. שילוב טעמים אלה מוביל לטענת העותרת למסקנה לפיה החלטת יו"ר הוועדה שלא להיזקק למעשה לבקשתה להיתר זמני עד למועד הדיון החוזר הינה בלתי סבירה ובלתי הוגנת.

6.המשיבה, בתגובתה, ביקשה לדחות את העתירה. בפתח דבריה טענה, כי העותרת פועלת בחוסר ניקיון כפיים, שכן היא עושה דין לעצמה ומזרימה שפכים לים בלא היתר. גם שעה שהיה בידיה היתר לא פעלה על פיו ולא על פי התנאים שנקבעו לה. נוהלו כנגדה שלושה הליכים פליליים בשל כך והעותרת אף הורשעה בפלילים. זאת ועוד, בעבר אירע כבר פעמיים כי הוועדה לא חידשה את ההיתר שהיה בידי העותרת וזאת בגין חריגות חוזרות ונשנות מתנאי ההיתר. כן נטען, כי בעקבות אי חידוש ההיתר זומן ראש המועצה העותרת לחקירה פלילית, בכל הקשור בהפרת החוק. עניין זה לא הוזכר בעתירה, על כל המשתמע מכך. לגופו של עניין, טענה המשיבה, כי לא נפל כל פגם בהחלטת יו"ר הוועדה שלא ליתן בידי העותרת היתר זמני להזרמת שפכים. כך הדבר בראש ובראשונה, שכן הדין מקנה את הסמכות ליתן היתר רק למליאת הוועדה ולא ליו"ר הוועדה, וזאת בייחוד במקרה כמו המקרה דנן בו הוועדה במליאתה, בהחלטתה שלא לחדש את ההיתר, קבעה תנאים לחידוש ההיתר, כמו גם פעולות שעל העותרת לבצע לשם קבלת כל היתר עתידי. תנאים אלה לא קוימו וההוראות לא בוצעו. יו"ר הוועדה לא היה מוסמך להאריך את ההיתר שפקע, או ליתן היתר זמני בנסיבות אלה. ואשר לוועדה עצמה – הרי שמדובר בוועדה ייחודית המורכבת מנציגים מקצועיים של משרדי ממשלה שונים במקומות שונים בארץ. ועדה זו מתכנסת בשל כך, רק בתדירות של שש פעמים בשנה. מועד הדיון הבא הוא המועד שנקבע לשמיעת טענות העותרת בבקשה לדיון חוזר – 24.6.2010. מעבר לכך, טענה המשיבה, כי גם לגופו של עניין לא הייתה הצדקה ליתן בידי העותרת היתר זמני, וזאת נוכח הממצאים הברורים שעלו בפני מליאת הוועדה בכל הנוגע להתנהלותה של העותרת בעבר, ובכלל זה אי קיום תנאים בהיתרים קודמים וחריגה חוזרת ונשנית מאמות המידה והתקנים שנקבעו.

7. טרם נעבור לגופם של דברים, נציין, כי העותרת הגישה ביום 25.5.2010 בקשה להגשת תשובה לתגובת המשיבה, לה צורפה התגובה. אלא שב"כ המשיבה התנגדה להגשת תשובה זו ומטעם זה כמו גם מועד הגשת הבקשה (יום לפני הדיון שנתקיים לפני, 26.5.2010), לא מצאתי לקבלה. עוד אציין, כי בדיון שלפניי הסכימו ב"כ הצדדים כי הדיון בעתירה יתקיים כאילו הוגש כתב תשובה בהליך.

8.לאחר עיון בחומר שלפניי ושמיעת טענות בעלי הדין, מסקנתי היא כי דין העתירה להתקבל. יודגש בפתח הדברים, כי עסקינן בסופו של יום במתן היתר זמני – מעין היתר גישור - והכל לתקופה קצרה ביותר. מהיום בו פקע ההיתר ועד למועד הדיון החוזר בוועדה יחלפו פחות משלושה חודשים. ממועד הדיון שהיה לפניי (26.5.2010) ועד לדיון החוזר לפני הוועדה (24.6.2010) יחלפו פחות מ-30 ימים. הבקשה להיתר הזמני הוגשה למשיבה עוד לפני שפקע ההיתר הקודם שהיה בידי העותרת. נתונים אלו יש לראות על רקע נתונים רלבנטיים נוספים: העובדה שלמן שנת 2004 ניתן היתר הזרמת שפכים לים לעותרת – גם אם היו בנדון הפסקות פעמיים; העובדה שאי חידוש ההיתר באה - כעולה מן החומר שלפני – בעיקר בשל מסקנת הוועדה לפיה העותרת אינה עומדת בלוחות הזמנים לביצוע פתרונות חלופיים שנדרשו ממנה, כלומר שהמימד המרכזי בהחלטה היה שיקול של זמן שחלף בלא מעש מספיק לכאורה; והעובדה כי ההחלטה על אי חידוש ההיתר התקבלה זמן קצר לפני פקיעת ההיתר (ההחלטה התקבלה כאמור ביום 28.2.2010 וההיתר הסתיים ממילא ביום 31.3.2010). מעבר לכך, העותרת טוענת - וטענה זו לא נסתרה, כי לעת הזו אין בידיה אלטרנטיבה העומדת בתנאים שקבעה הוועדה, שתמנע את הזרמת השפכים לים. על רקע זה יש להוסיף, כי הבקשה לקיים דיון חוזר לפני הוועדה נסמכה על נוהל ברור של המשיבה המאפשר קיום דיון חוזר בנסיבות מעין אלה, והכל כאמור לעיל. זאת ועוד, יו"ר הוועדה מצא לנכון להעביר את הבקשה שהוגשה לפניו ע"י העותרת לפני מליאת הוועדה, משמע, קיימת נכונות לדון ולשמוע את טענותיה של העותרת לגופו של עניין.

9.אכן, במצב דברים זה, היה על הוועדה – או על יו"ר הוועדה, להפעיל את שיקול דעתם בכל הקשור במתן היתר זמני לעותרת לשים לב למכלול הנסיבות שלעיל. כך הדבר בין על-ידי שימוש בסמכות הוועדה עצמה, שאינה שנויה במחלוקת, לתת לעותרת היתר – ולו זמני; או על-ידי שקילת האפשרות להשהיית החלטתה שלא לחדש את ההיתר או לעיכוב ביצוע בדרך זו או אחרת תוך למתן סעד זמני. הכל בשים לב לכך שהמדובר במקרה של אי חידוש היתר להבדיל ממקרה של פעולה של מבקש ההיתר בלא היתר מלכתחילה (השוו ודוקו, בר"מ 8247/08 עיריית תל אביב יפו ואח' נ' פרג אירועים (לא פורסם, 18.12.2008); בר"ם 7515/07 גלינה בר נ' ראש עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 5.9.2007)). סמכות מעין זו – והפעלת שיקול הדעת בצידה – מתבקשים הם ממהותו של עניין, שכן אם מקיימת המשיבה בנהליה אפשרות לדיון חוזר תוך זמן קצר בהחלטתה, מן הדין וההגיון שתהיה בידה גם הסמכות ליתן היתר זמני עד להכרעה בדיון החוזר או סעד אחר מעין זה (וראו סעיף 3(ג) לחוק). קיומה של סמכות זו נובע מניה וביה מסמכותה העקרונית של הרשות המנהלית ככזו, שכשם שקיבלה את ההחלטה יכולה היא לבטלה או להתלותה (ראו סעיף 15 לחוק הפרשנות, תשמ"א – 1981).

10. אלא, שמהחומר שלפניי, כמו גם מטיעוניי המשיבה, עולה כי למעשה בקשתה של העותרת בנדון נדחתה על הסף על ידי יו"ר הוועדה ולמעשה לא נדונה לגופה. לפי הנטען לפני, הטעם המרכזי לאי מתן היתר זמני על-ידי יו"ר הוועדה היה היעדר סמכות שלו לתת היתר, כאמור. לעניין זה אציין ראשית, כי כעולה מסעיף 18 לנוהל על פיו פועלת המשיבה (נספח א' לתגובה) הואצלו ליו"ר הוועדה המשיבה סמכויות למתן היתר או לביטולו מבלי לכנס את הוועדה כמפורט בנספח לאותו הנוהל, ובכלל זה – כאמור בסעיף 2 לאותו הנספח, הואצלה ליו"ר הוועדה הסמכות "להאריך את תוקף ההיתר עד שלושה חודשים נוספים". אולם גם אם אקבל את טענת המשיבה לפיה חרף האצלת סמכויות זו לא היה יו"ר הוועדה המשיבה מוסמך להאריך ההיתר במקרה זה נוכח התנאים לחידוש ההיתר שקבעה מליאת הוועדה - ואיני נצרך להכריע בעניין זה – הרי שלא מצאתי בחומר שלפניי הסבר מספיק לכך שעניינה של העותרת ובקשתה להיתר זמני לא הובאו לכל הפחות בפני מליאת הוועדה בדרך זו או אחרת. כל זאת בנסיבות בהן מכוח החלטת הוועדה שלא להאריך את ההיתר, פועלת כעת העותרת למעשה בלא היתר, תוך שהיא חשופה להליכים פליליים, והכל שעה שבקשתה להיתר זמני הוגשה כאשר היה בידיה עדיין היתר תקף (העומד לפני פקיעה השל אי חידוש) והיא ממתינה לדיון חוזר שנקבע על ידי יו"ר הוועדה. אכן, אם מצאה לנכון הוועדה לשוב ולדון בעניינה של העותרת, תוך פרק זמן קצר, וכאשר היה בידי העותרת היתר עד להחלטה האחרונה בעניינה, וגם עולה כי כעניין מעשי בעת הזו אין בידה חלופה זמינה לעמידה בתנאיי ההיתר - ראוי היה לקיים דיון בבקשה להיתר זמני תוך שקילת כל השיקולים הנוגעים בדבר. אלא שיו"ר המשיבה לא נהג כך, ודחה את הבקשה על הסף בלא כל נימוק של ממש. בכך נמצא פגם של חוסר סבירות המצדיק התערבותו של בית משפט זה.

11.ודוק: ברור הדבר כי ביסוד החלטתה של הוועדה שלא לחדש את ההיתר עמדה כוונתה לעשות שימוש בסמכותה לשמור על ים המלח, שאין חולק בדבר היותו אוצר טבע הראוי להגנה, והכל כמצוות החוק מכוחו פועלת הוועדה. אף העותרת בטיעוניה לא חלקה על חשיבות עניין זה וטענה כי השקיעה ועודנה משקיעה מאמצים ניכרים וסכומי כסף משמעותיים (כ – 15 מליון שקלים רק בשנים 2008-2009) בפתרון העניין ועמידה בתנאים שנקבעו לה. בהמשך לכך אציין, כי הסוגיה העקרונית באשר להצדקה של מתן היתר במקרה זה או התנאים שיש לקבוע בהיתר כאמור אם יינתן, היא אכן שאלה מורכבת שיש לה היבטים מדעיים וסביבתיים רבים. אלא שאין זה המקום לדון בסוגיות אלו במסגרת עתירה זו שכל עניינה מתן סעד זמני לתקופת הביניים שעד להחלטה בבקשה לדיון חוזר הקבוע בעוד זמן קצר. ממילא לא אביע בטענות אלו כל עמדה. עוד אציין, בהמשך לכך, כי מטעם זה לא ראיתי גם מקום להתייחס לטענות שעניינן חוסר ניקיון כפיים, שכן חלק מרכזי בטענות אלה קשור בהתנהלותה של העותרת בעבר ועמידתה – או אי עמידתה בתנאיי ההיתרים שניתנו לה. עניין זה אינו עומד להכרעה לפני כאמור לעיל.

12.התוצאה היא, אפוא, כי דין על העתירה להתקבל. העניין יושב בפני המשיבה בכדי שתדון בבקשה למתן היתר זמני ותחליט בה לגופה תוך שקילת כל השיקולים הרלבנטיים באיזון ראוי ביניהם, והכל כאמור לעיל. בשים לב לדחיפות העניין, תתקבל החלטה בנדון עד ליום 3.6.2010. לא מצאתי מקום לעשיית צו להוצאות לטובת העותרת נוכח העובדה שמעתירתה נשמטו פרטים חיוניים הנוגעים להיתרים שלא חודשו בעבר כמו גם ההליכים הפליליים שנוהלו כנגדה.

המזכירות תמציא פסק דין זה לידי ב"כ הצדדים באמצעות הפקסימיליה.

ניתן היום, י"ד סיון תש"ע, 27 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ