אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תמם נ' מינהל מקרקעי ישראל

תמם נ' מינהל מקרקעי ישראל

תאריך פרסום : 29/01/2014 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
8324-10-13
09/01/2014
בפני השופט:
צבי ויצמן

- נגד -
התובע:
יהודה תמם
הנתבע:
מינהל מקרקעי ישראל

החלטה

1.לפני בקשת המשיבה לסילוק על הסף של הערעור אותו הגיש המערער על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה (כב' הש' עוז ניר נאווי) מיום 18.6.13 (ת"א 7535-04-11; להלן – פסק הדין), בשל כך שהוגש שלא במועד הקבוע בתקנות.

לטענת המשיבה פסק דין ניתן ביום 18.6.13 והומצא למערער ביום 23.6.13 מתוך שכך, ובהתחשב בפגרות שחלו אותה עת, שומה היה על המבקש להגיש הערעור לא יאוחר מיום 1.10.13. דא- עקא שהערעור הוגש ביום 3.10.13 ומכאן בקשת המשיבה.

2.המערער טוען, מאידך, כי הערעור הוגש במועדו, ואולם לטענתו, גם אם יקבל בית המשפט את טענת המשיבה כי חרג ביומיים מהמועד הנדרש בדין הרי שבנסיבות העניין לא ראוי כי איחור זניח שכזה יעמוד בעוכריו כאשר ענינו של ערעורו בהכשרת מבנים הנמצאים בשימושו .

3.אף אחד מהצדדים לא התכבד והראה כיצד ערך את תחשיבו בענין מועד ההגשה הראוי לערעור.

מכל מקום אחר שבחנתי את מנין הימים הראוי, ולאחר קיזוז תקופת הפגרות (פגרת הקיץ ופגרת סוכות), מצאתי כי הצדק עם המשיב וכי כתב המערער היה צריך להגיש ערעורו לא יאוחר מיום 1.10.13 . הגשת הערעור ביום 3.10.13 הינה אם כן הגשה מאוחרת.

4.המועד להגשת ערעור על פסק דין נקבע בתקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 (להלן – התקנות) והינו 45 מיום מתן ההחלטה. אם ניתנה ההחלטה שלא בפני המערער יחל מנין הימים מהיום שבו הומצא עותק מפסק הדין למערער או לבא כוחו. (ע"א 691/88 אגבאריה נ' אגבאריה) . בנדון אין חולק כי פסק הדין הומצא למערער ביום 23.6.13 ומנין הימים על פי התקנות, בהתחשב בתקופת הפגרות, מלמד כי המערער היה צריך להגיש ערעורו עד ליום 1.10.13.

הגשת הערעור לאחרי כן מצריכה, ע"פ תקנה 528 לתקנות, טעם מיוחד לצורך הצדקתה והרשאתה ע"י בית המשפט. הדרישה לטעמים מיוחדים באה לאזן בין השיקולים השונים בעניין זה-

"מחד גיסא, הכלל הינו כי על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור. מאידך גיסא, קיימות נסיבות חריגות בהן מוצדק לאפשר את הגשת ההליך באיחור, באופן המונע תוצאה שרירותית ונוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי הדין" (בש"א 5636/06 נשר נ' גפן, עמ' 2 (23.8.06) וכן ראה - ע"א (באר-שבע) 3703-09-13 - עזבון המנוח חיים כהן ואח' נ' רנה איבגי ואח' . תק-מח 2013(4), 20190).

משכך, הובהר בפסיקה כי בית המשפט לא ירבה להיענות לבקשות להארכת מועד שכן אם ינהג כן, יווצר מצב בו הוא משנה בפועל את המועדים שנקבעו בחוק (בש"א 2399/11 זנגריה נ' זנגריה, עמ' 3 (פורסם בנבו) (30.3.11)). בבוא בית המשפט לבחון האם מתקיימים במקרה מסוים טעמים מיוחדים, אשר יש בהם כדי להצדיק את הארכת המועד, יבחן בית המשפט, בין השאר, את הסיבה לעיכוב בהגשת ההליך, את משך האיחור, קיומו של "הליך תלוי ועומד", מהות ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת מועד.

5.ההלכה הפסוקה הכירה בכך שבנסיבות מסוימות, טעות שבדין עשויה להקים טעם מיוחד לאי הגשת הליך במועד שנקבע לו בדין, ובלבד שמדובר ב"טעות בלתי נמנעת באורח סביר" (בש"א 482/08 פיכמן נ' כונס הנכסים הרשמי, עמ' 3 (פורסם בנבו) (28.1.08) ; ע"א 6842/00 ידידיה נ' סול קסט פ"ד נ"ה (2) 904). כך בספרו של השופט גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, התייחס המחבר בעמוד 770 ואילך לטעמים המיוחדים המצדיקים הארכת מועד הקבוע בחיקוק, וציין באומרו:

"ניתן להכיר בטעות בדין כטעם מיוחד להארכת מועד, במקרה שבו הציפייה הלגיטימית של בעל הדין האחר לסופיות ההליכים, אינה נפגעת" (שם, עמ' 771)

.

בהמשך הוסיף המחבר, תוך הפנייה להלכה הפסוקה, כי "המגמה המסתמנת בפסיקה היא הגמשת המדיניות כלפי הארכת המועד", ועוד הוא מציין כי הכלל לפיו טעות בעל דין או בא כוחו אינה מצדיקה כשלעצמה הארכת מועד "עבר תהליך של שחיקה" אף כי – "נסיון למצוא , כלל אחיד היפה לכל המקרים, עלול להיתקל בקושי לאור מספרם הרב של החריגים" (שם, עמ' 771 ; וכן ראה בש"א 8967/00 מדינת ישראל נ' ויסמן).

ומן הדין נבוא לנדון

6. בנדון סבורני שאין להקפיד ולדקדק עם המערער על כך שבא כוחו שגה במנין הימים שעה שבתוך המנין נדרש היה להתחשב בשני מועדים של פגרות (פגרת הקיץ ופגרת סוכות), אומנם לא עסקינן בענין סבוך במיוחד ובהקפדה ראויה לא היה המערער נופל לכלל טעות, ואולם על אף שכך לא נראה בנדון כראוי לתופסו ולסלק עניינו מבית המשפט אך ורק בשל טעות זו. כך מצאנו, כדוגמה, בש"א 10944/07 - אשר הלפרן ואח' נ' זאב כץ בכינוס נכסים ואח' . שם איחר המערער ביום אחד בהגשת ערעורו עקב טעות בחישוב פגרת הסוכות וביהמ"ש מצא כי ראוי לחרוג בנסיבות שכאלו ממידת הדין המורה על סילוקו של הערעור, ובלשונו –

"כבר נקבע כי אין לשלול בכל מקרה בקשה למתן ארכה בשל טעות שבדין, וכי מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות בעל הדין האחר היא פחותה, ניתן יהיה להכיר בטעות זו כטעם מיוחד להארכת מועד (ע"א 9073/01 פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (לא פורסם,29.1.2002). בענייננו, סבר בא כוח המשיב 1 כי עומד לרשותו יום נוסף להגשת הבקשה בשל שגגה שבתום לב. בהתחשב במשך האיחור וכן בעובדה שהמערערים לא הראו כיצד יצר אצלם איחור זה הסתמכות ואף לא הצביעו על נזק שנגרם להם בגין האיחור, כפי שנקבע בהחלטת הרשמת, סבורני כי צדקה הרשמת בהחלטתה"

סבורני כי יפים הדברים אף לעניין דנן בו עסקינן בטעות במנין הימים בשל מספר פגרות צמודות ותכופות הנכללות בו, ואף בנדון קשה לומר ולטעון כי אותו איחור בן יומיים יצר הסתמכות אצל המשיבה וגרם לה לנזק כזה או אחר, מתוך שכך איני מוצא מקום לדחות הערעור אך ורק בשל כך.

7.ואולם בנדון ענין אחר ונוסף עומד לפנינו והוא אי הפקדת הערבון אותו נדרש המערער להפקיד בקופת ביהמ"ש ע"פ החלטת ביהמ"ש מיום 21.10.13. בהחלטת ביהמ"ש נדרש המערער להפקיד ערבון בשיעור 15,000 ₪ תוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה, שאם לא כן ירשם הערעור לדחיה. ע"פ רישומי מחשב בביהמ"ש הערבון טרם הופקד עד היום.

לפיכך הריני מורה כי המערער ינמק עד ליום 16.1.14 מדוע לא ידחה ערעורו בשל אי הפקדת הערבון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ