אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תמיר נ' העמותה לקידום הכד ו רסל בכפר ריינה ואח'

תמיר נ' העמותה לקידום הכד ו רסל בכפר ריינה ואח'

תאריך פרסום : 06/07/2012 | גרסת הדפסה
דמ"ר
בית דין אזורי לעבודה חיפה
4749-02-12
01/07/2012
בפני השופט:
דניה דרורי

- נגד -
התובע:
1. העמותה לקידום הכד ו רסל בכפר ריינה
2. זאהי בראנסה

הנתבע:
חגי תמיר

החלטה

1.בפני בקשת המבקשים (הנתבעים) לדחות את התביעה בשל היעדר סמכות עניינית לדון בה. לטענת המבקשים, הסמכות הבלעדית לדון בנושא התביעה ובכל עניין הקשור לפעילות במסגרת המשיבה 1 נתונה בידי המוסד לבוררות של איגוד הכדורסל בישראל, וזאת מכח הוראות חוק הספורט, התשמ"ח 1988 (להלן: "חוק הספורט")

טענות הצדדים:

2.כנטען בבקשה, המבקשת 1 חברה באיגוד הכדורסל הישראלי, אשר לו תקנון המסדיר וקובע מנגנון יישוב סכסוכים בדרך של בוררות, ההסמכות הבלעדית ליישב את הסכסוך בין האגודה לבין הממשיב שהינו שחקן כדורסל בשירותה, וזאת בהתאם לסעיף 11 לחוק הספורט, נתונה למוסדות השיפוט הפנימיים של איגוד הכדורסל.

לבקשה לא צורף תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות העולות ממנה, לרבות לנוסח אותו תקנון אליו מפנה הבקשה.

3.במועד הדיון המוקדם מיום 21.7.12 התבקש ב"כ המבקשים לשקול עמדתו באשר לבקשה זו. בהודעה שהוגשה מטעם המבקשים ביום 1.7.12 חוזרים המבקשים על עמדתם כמפורט בבקשה. יצוין כי אין בהודעה התייחסות לטענה בדבר סמכותו של בית הדין לדון בתביעה כנגד המבקש מס' 2 וכן לסמכותו בהתייחס לתביעה לפיצויי הלנת שכר. משנמסרה הודעת המבקשים כי הם עומדים על בקשתם –לא נותר אלא לדון בה לגופה.

4.עמדת המשיב (אשר אינו מיוצג), כעולה מתגובתו מיום 14.3.2012 וכפי שהעלה במועד הדיון, הינה כי לבית-הדין האזורי לעבודה נתונה הסמכות לדון בתביעה שכן מדובר בתביעה לשכר שהינה זכות מכח דיני המגן, וכן משום שהמבקשים לא הצביעו על עילה לדחיית התביעה כנגד המבקש מס' 2. כעולה מתגובתו לבקשה, טוען המשיב כי קיימת לו עילה כנגד המבקש 2, וזאת מכח התחייבותו האישית לתשלום שכרו וכן משום שהתקיימו נסיבות המצדיקות הרמת מסך בין המבקשות באופן שיאפשר את חיובו של המבקש 2 באופן אישי.

דיון והכרעה:

5.אין חולק כי תביעה זו הינה בגדר התביעות שבין עובד למעביד, שעילתן ביחסי עבודה. משכך, נתונה לבית-הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בה, בהתאם להוראות סעיף 24(א)(1) לחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט 1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה").

בתי-הדין לעבודה אכן רשאים, ולעתים אף מחויבים, להעביר במקרים המתאימים את הדיון בסכסוכים הבאים בפניהם לבוררות וזאת מכח סעיף 28 לחוק בית הדין לעבודה הקובע כי: "שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת עניין פלוני לבוררות".

4.אלא שבהסתמך על הוראות סעיף 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח 1969 (להלן: חוק הבוררות) הקובע כי "אין תוקף להסכם בוררות שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים" – מקובלת בבתי הדין לעבודה ההלכה לפיה מאחר ואין תוקף לויתור של העובד על הזכויות המינימליות מכוחם של דיני המגן, הרי שהצדדים ליחסי עבודה לא יוכלו להסכים על הדרך הרצויה ליישוב סכסוכים באשר לזכויות קוגנטיות אלה.

5.עוד בבג"צ 760/79 דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לד(3) 820 נקבע כי:

"סכסוך בין עובד ומעביד על-פי אחד מחוקי המגן בתחום יחסי העבודה אינו יכול להימסר להכרעת בורר".

על הלכה זו חזר בית-הדין הארצי לעבודה במספר פסקי-דין, וביניהם בע"ע 791/05 דורון כץ ואח' רועי ספיר, מיום 4.5.2006, שם קובע השופט צור בפסק-דינו כי:

"מבחינת תכליתם של דיני העבודה וחקיקת המגן אל מול תכלית חוק הספורט, מוליכים בבירור למסקנה שהמקום הראוי לדון בזכויות עובדים מתחום המשפט המגן הוא בית הדין לעבודה ולא מוסדות השיפוט של אגודות הספורט... לא יכול להיות ספק אפוא שב"התמודדות" בין סמכות השיפוט של בתי הדין לעבודה לבין סמכות השיפוט של מוסדות השיפוט הפנימיים של אגודות הספורט, ידו של בית הדין לעבודה על העליונה בכל הקשור לבירור תביעות שמקורם במשפט העבודה המגן. זהו לא רק הדין המצוי על-פי בחינת תכלית החקיקה וההלכה הפסוקה, אלא זה גם הדין הרצוי".

על הלכה זו אמנם נשמעה ביקורת (וראה: מ' מירוני, "ההלכה המגבילה את השימוש בבוררות ביחסי עובד ומעביד: בחינה מחדש", משפטים לט (תש"ע) 499 ), אך אין מחלוקת כי זוהי ההלכה הנוהגת כיום, והיא, כלשונו של פרופ' מירוני במאמרו הנ"ל, בגדר הלכה "חזקה ומושרשת".

6.משכך, משעה שנשמעת טענה בדבר סמכותו של בית-הדין לדון בנושא שהונהגה לגביו חובת בוררות, שומה על בית-הדין לסווג את עילת התביעה ולקבוע אם עניינה בתביעה מכח חוקי המגן, אם לאו.

7.טענת המבקשים הינה כי זכותו של המשיב לשכר אינה שאלה בתחום חוקי המגן, ולכן אין מניעה להעביר את הדיון בה לבוררות. בעניין זה מסתמכים המבקשים על פסה"ד בעב 1432/06 גיידוק - מכבי אחי נצרת עילוט, מיום 1.1.2007.

8.אלא שעיון בכתב התביעה בתיק כאן מעלה כי המשיב טוען כי במשך מספר חודשים לא קיבל שכר כלל, כלומר הטענות אינן רק בגדר בירורו של השכר המוסכם או הראוי, אלא נוגעות לעצם שאלת תשלום השכר המינימלי הקבוע בדין. משכך, אין מקום במקרה זה לקבוע כי מדובר בדיון שנסב סביב השכר המוסכם בלבד, ומשכך – בר בוררות. חוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987 הינו חוק קוגנטי, ומשכך – הסכמה או ויתור באשר להוראותיו לא יחייבו את העובד, וזאת בהתאם להוראת סעיף 12 לחוק זה הקובע כי "זכותו של עובד, לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור".

9.גם לו היתה מתקבלת טענת המבקשים כי שכר העבודה של המשיב אצל המבקשים הינו בגדר זכות במשפט האזרחי הכללי ולא זכות מתחום חוקי המגן, ובתור שכזו – בת בוררות, דין התביעה לתשלום פיצויי הלנת שכר להתברר בבית הדין לעבודה. מקורה של הזכות בהוראות חוק הגנת השכר, שהינו בגדר חוק מגן, ולכן ממילא – נושא העיכוב בתשלום השכר אינו ניתן לדיון בדרך של בוררות. בבג"צ 760/79 שאוזכר לעיל נקבע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ