אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תמורה ג.א. לשירותים ומסחר בע"מ נ' כספי

תמורה ג.א. לשירותים ומסחר בע"מ נ' כספי

תאריך פרסום : 15/07/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום עכו
32716-08-11
30/06/2013
בפני השופט:
ג'מיל נאסר

- נגד -
התובע:
תמורה ג.א. לשירותים ומסחר בע"מ
הנתבע:
יצחק כספי
פסק-דין

פסק - דין

בפניי תביעה כספית בעילה שטרית בגין שטר חוב מספר 250859 ע"ס 50,000 ₪ (בערכי קרן) זמן פירעון 10.4.03 ( להלן: "השטר"). התובעת היא הנפרעת על פי השטר.

ביום 15.4.03 הוגשה בקשה לביצוע השטר ע"י התובעת בלשכת ההוצל"פ ונפתח תיק הוצל"פ מס' 08-04451-03-7 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). הנתבע הגיש התנגדות, ניתנה לו רשות להתגונן, ונפתח התיק האזרחי שבפניי.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני אשר קיבל תוקף של החלטה ולפיו לא יישמעו עדויות בתיק, יוגשו סיכומים בכתב והתיק יוכרע בפסק דין מנומק שלא על דרך הפשרה.

מגרסת התביעה עולה כי השטר נחתם ע"י הנתבע ונמסר לידיו של מנהל התובעת (מר יוסף חיג'אזי) במשרדו של עו"ד שמא ערפאת אשר ייצג את הצדדים (להלן: "עוד שמא") להבטחת החזר הלוואה שניתנה לנתבע ע"י התובעת; הנתבע לא פרע את ההלוואה לתובעת ובגין כך נפתח תיק ההוצל"פ; לנתבע הומצאה ביום 4.5.03 האזהרה מלשכת ההוצל"פ ע"י דואר ישראל למענו ברמת ישי (כתובת מגוריו הנוכחית) וקיים אישור מסירה בתיק ההוצל"פ; בתאריך 7.8.03 קוזזה יתרת החוב בתיק ההוצל"פ עקב תשלום סך של 49,500 ₪, שהועבר מלשכת ההוצל"פ לחשבונו של עו"ד שמא אשר לא העביר סכום זה לידי התובעת עד היום; ביום 17.4.11 ניתנה החלטה בעניין התראה על סגירת תיק ההוצל"פ מחוסר מעש לאחר שהתובעת הודיעה על כוונתה להמשיך ולפעול לגביית החוב בתיק ההוצל"פ; תיק ההוצל"פ נפתח במקור כאשר התובעת מיוצגת ע"י עו"ד שמא, וביום 10.10.06 או בסמוך לכך הועבר המשך הייצוג לטיפול עו"ד בדאח טארק (לפני עזיבת עו"ד שמא לרוסיה); שטר החוב המקורי, הסכם ההלוואה המקורי וכל המסמכים נשוא תיק ההוצל"פ נותרו ברשות עו"ד שמא. נעשתה פניה לקבלם ממשפחת עו"ד שמא אך הפניה נענתה בסירוב; הנתבע מנסה בכל דרך להתחמק ולהתנער מהחזר ההלוואה ומחתימתו על שטר החוב כאשר מנימוקי התנגדותו לביצוע השטר ניתן ללמוד כי באותה תקופה הוא היה מצוי בקשיים כלכליים ועו"ד שמא שייצג את הנתבע אף מונה ככונס נכסים על דירתו; עו"ד שמא ייצג את הנתבע שנים ומעולם לא הוגשה אף תלונה נגד עו"ד שמא בנוגע לייצוג הנתבע בהליכים השונים.

מנגד גרסת הנתבע (כפי שעולה מתצהירו שצורף כתמיכה להתנגדותו לביצוע שטר החוב, ושהפך לכתב הגנתו עם קבלת ההתנגדות) הינה כי רק ביום 4.8.11 לאחר ששב מחו"ל נודע לו לראשונה על קיומו של תיק ההוצל"פ בעת שמצא בתיבת הדואר בביתו שברמת ישי הודעות בדבר החלטת לשכת ההוצל"פ מיום 17.7.11 בנוגע להתראת חוסר מעש ובדבר עיקול שהוטל על רכבו במשרד הרישוי; הוא מעולם לא קיבל לידיו את האזהרה מלשכת ההוצל"פ בין באופן ישיר ובין באופן עקיף; ביום 7.8.11 ועפ"י עצת ב"כ הגיע ללשכת ההוצל"פ וצילם את מסמכי פתיחת התיק ואז גילה לתדהמתו כי מדובר בבקשה לביצוע שטר חוב בסך 50,000 ₪ עליו לכאורה מתנוססת חתימתו; לטענתו, הוא מעולם לא חתם על שטר החוב והחתימה הנחזית על גבי שטר החוב כחתימתו הנה מזויפת; עם היוודע דבר הזיוף פנה ללא דיחוי למשטרה והגיש תלונה; הנתבע אינו מכיר את התובעת, ומבירור שערך לאחרונה נתגלה כי מדובר בחברת גביה; התובעת מעולם לא סיפקה לתובע מוצר או שירות כלשהו ועל כן אין, ולא הייתה לו מעולם, התחייבות כספית או אחרת כלפיה; עו"ד שמא ייצג את הנתבע בעבר בעסקיו ובין היתר ייצג את הנתבע ורעייתו ככונס נכסים למכירת נכס שהיה בבעלות אשת הנתבע; באותה תקופה מונה מפרק לחברה שבבעלות הנתבע והוא שכר את שירותיו של עו"ד שמא בטיפול בכל ההתראות והאזהרות שהגיעו אליו באותה עת חדשות לבקרים; לאור הגילוי כי תיק ההוצל"פ נפתח ע"י עו"ד שמא, ככל הנראה בגין כספים שעו"ד שמא חייב לתובעת, לא יתפלא הנתבע גם אם הגיעה אזהרה מלשכת ההוצל"פ באותה עת לכתובתו האמיתית ברמת ישי והוא מסר אותה לעו"ד שמא ביחד עם יתר ההתראות, וזה האחרון עשה בה כרצונו; רק ביום 7.8.11 פנה הנתבע לראשונה ללשכת ההוצל"פ, הוציא דף חשבון לתיק, ואז הופתע לגלות כי מאן דהוא הפקיד ביום 7.8.03 סך של 49,478 ₪, ככל הנראה על חשבון השטר; מן המסמכים שהגיעו לידי הנתבע ולנוכח היכרותו בעבר עם עו"ד שמא, מסיק הנתבע שעו"ד שמא היה חייב כספים לתובעת ולצורך כך "הנדס" את שטר החוב על שם הנתבע וזייף את חתימתו, ובעת שהיה יכול לעשות כן, שילם את חובו ישירות להוצל"פ; ככל הידוע לנתבע, עו"ד שמא עזב את הארץ תוך שהוא "עוקץ" לא רק את הנתבע אלא גם אנשים נוספים, ונראה כי הוא הותיר עבור הנתבע "מתנת פרידה" בדמות תיק ההוצל"פ שבנדון; ביום 20.7.11, עת החליטה התובעת לחדש את הפעילות בתיק הוצל"פ, לאחר 8 שנות המתנה, במהלכה לא עשתה דבר, התווסף סך של 20,000 ₪ בגין הפרשי הצמדה וריבית.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ובשים לב להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, נחה דעתי לדחות את התביעה וזאת מהנימוקים הבאים:

סעיף 22 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן:"פקודת השטרות") קובע :

"אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה".

הנתבע מכחיש כאמור קיומו של קשר עסקי קודם בינו לבין התובעת ו/או מנהלה. מכחיש כי נטל הלוואה כספית כלשהי מהתובעת וכי חתם על השטר להבטחת אותה הלוואה ואף הגיש תלונה בגין זיוף חתימתו על גבי שטר החוב למשטרת ישראל (ראו: נספח יא לסיכומי התובעת). כידוע, מקום בו בחתימת שטר עסקינן:

"כאשר אמיתותה של חתימה שנויה במחלוקת, זה טוען כי זויפה וזה טוען כי אמיתית היא, המסתמך על החתימה חייב בהוכחת אמיתותה"- י.זוסמן "דיני שטרות"(מהדורה שישית) עמ' 50.

כן ראו ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נגד שאול רחמים, פ"ד מז(3) 240, שם נקבע כי כאשר צד מכחיש את חתימתו, על הצד השני נטל השכנוע להוכיח את אמיתות החתימה.

בעניינו, במסגרת התנגדות הנתבע לבקשה לביצוע השטר הוא העלה, בין היתר, טענת זיוף חתימתו על גבי השטר. התובעת אשר נטל הראיה רובץ לפתחה לא הגישה כראיה מטעמה חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד התומכת בטענתה כי מדובר בחתימה "אותנטית" של הנתבע על גבי השטר; כמו כן, לאור ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, לא נשמעה עדותו של מנהל התובעת אשר עפ"י הנטען היה עד לחתימת הנתבע על שטר החוב במשרדו של עו"ד שמא בטמרה; נטען על ידי התובעת כי מסמכי תיק ההוצל"פ המקוריים ובכללם שטר החוב המקורי נותרו בידי עו"ד שמא שעזב את הארץ בשנת 2006 באופן שנבצר ממנה להציג את שטר החוב המקורי (וכל שכן להעביר לבדיקת מומחה מטעמה את שטר החוב המקורי להזמת טענת הזיוף). מבלי להכריע באמיתות טענה זו יש בהתנהלות התובעת משום מחדל שכן התובעת החליפה ייצוג בתיק ההוצל"פ ושכרה את שירותיו של עו"ד בדאח, טרם עזיבת עו"ד שמא את הארץ, ובנסיבות העניין היה על התובעת ו/או עו"ד בדאח לדרוש מעו"ד שמא את מסמכי תיק ההוצל"פ שברשותו לצורך המשך הטיפול בתיק ובעיקר את שטר החוב המקורי. מחדל זה מתחזק נוכח העובדה כי התובעת היא חברת גביה העוסקת בכספים ומסחר ובקיאה בהליכי הוצל"פ.

מעבר לכך שהתובעת לא עמדה בנטל הראיה להוכחת אמיתות חתימת הנתבע על גבי השטר, הרי שבעצם מחדלה שלא לדרוש ו/או לקבל לידיה "בזמן אמת" את שטר החוב המקורי מעו"ד שמא, בעת החלפת הייצוג, היא גרמה נזק ראייתי לנתבע, ומנעה אפשרות להוכיח את טענת הזיוף באמצעות הגשת חוות דעת מטעמו (על אף שנטל הראיה בעניין זה מוטל על שכמה כאמור), ובנסיבות העניין מחדל זה יש לזקוף לחובתה.

מאחר ועפ"י גרסת התובעת היא והנתבע הינם צדדים קרובים עפ"י השטר, הרי שהנתבע יכול להעלות כל טענה עפ"י עסקת היסוד כלפי התובעת ולא רק טענות הגנה עפ"י דיני שטרות. הנתבע כאמור הכחיש כל היכרות קודמת עם התובעת ו/או מנהלה וכן הכחיש כי נטל אי פעם מהתובעת הלוואה (אין מדובר בטענת כשלון תמורה מלא או חלקי אלא בטענה מסוג "לא נעשה דבר"). במצב דברים זה, הנטל עובר לתובעת להוכיח כי הלוותה לנתבע ו/או לאחת מהחברות שבבעלותו, במועדים הרלבנטיים לתביעה כספים, ונטל זה לא הורם כלל. התובעת טוענת כי הרקע לחתימת השטר הוא הלוואה שניתנה על ידה לנתבע אך לא הציגה העתק מהסכם ההלוואה שנערך בינה לבין הנתבע. כאמור נטען על ידה כי גם הסכם ההלוואה המקורי נותר בידי עו"ד שמא, שייצגה בתיק ההוצל"פ עד לשנת 2006 ולא הועבר לב"כ הנוכחי. גם אם נקבל טענה זו כנכונה (דבר שלא הוכח) עדיין לא ברור מדוע לא מצאה התובעת לנכון להותיר בידיה לפחות העתק מאותו הסכם הלוואה, ונזכיר שוב כי המדובר בחברת גביה שעיסוקה בתחום ההלוואות. יתרה מכך, התובעת גם לא פירטה מהו סכום ההלוואה שניתן לנתבע, מתי ניתנה ההלוואה, מהו המועד שהיה על הנתבע לפרוע את ההלוואה, והאם כספי ההלוואה ניתנו במזומן לנתבע או באמצעות שיק ומדוע לא עלה בידיה להמציא העתק מאותו שיק ו/או דף חשבון בנק ו/או כל ראיה אחרת התומכים בגרסתה. בהעדר כל אלה, לא ניתן לקבוע כעניין שבעובדה כי הנתבע נטל הלוואה כלשהי מהתובעת ו/או כי הפר את עסקת היסוד (ההלוואה) באופן שהקנה לתובעת את העילה להגיש את השטר לביצוע בלשכת ההוצל"פ. למעלה מן הדרוש יצוין כי עפ"י גרסת התובעת היא העניקה לנתבע הלוואה נוספת בעבר, אך לא הציגה כל ראיה אף בעניין זה.

אוסיף ואציין כי קיימות מספר תמיהות בגרסת התובעת. כך למשל, למרות שהתובעת הצליחה לגבות בתאריך 7.8.03 (כשלושה חודשים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ) סך מצטבר של 49,478 ₪ על חשבון קרן החוב בתיק ההוצל"פ (המהווה כמעט פירעון מלא של החוב בקרן), השתהתה התובעת משך שנים בנקיטת הליכי הגביה נגד הנתבע מבלי שניתן הסבר סביר לכך (מעבר לטענה כי הנתבע היה מצוי בקשיים כלכליים). מובן ששיהוי זה פעל לרעת הנתבע מאחר והביא לתוספת הפרשי הצמדה וריבית על יתרת החוב בתיק. התובעת למעשה חידשה את פעילותה בתיק ההוצל"פ רק לאחר קבלת התראה על סגירת התיק מחוסר מעש. חיזוק לקושי זה, היא העובדה שעל אף גרסת התובעת לפיה הסכום בסך 49,478 ₪ הועבר מלשכת ההוצל"פ לחשבון ב"כ דאז (עו"ד שמא) אשר, עפ"י הנטען נמנע מהעברת הסכום לתובעת עד היום, היא נקטה במדיניות של "שב ועל תעשה" ולא דרשה מעו"ד שמא את הכספים שנגבו לזכותה, ובעיקר לאור החלפת הייצוג על רקע עזיבת עו"ד שמא את הארץ. לא הובאה כל ראיה המעידה על ניסיון התובעת לגבות את הכספים, אשר עפ"י הנטען, מגיעים לה מעו"ד שמא.

מן הצד השני, גם גרסת הנתבע מעלה מספר תמיהות וקשיים. הנתבע טוען כי רק ביום 7.8.11 נודע לו לראשונה על קיומו של תיק ההוצל"פ נגדו ועד לאותו מועד לא הומצאה לו כל אזהרה מלשכת ההוצל"פ. עיון בצילום השטר (נספח ב' לסיכומי התובעת) מעלה כי כתובת מגוריו הנוכחית של הנתבע מצוינת על גבי השטר כולל מספר תא הדואר 551. וכך גם בבקשה לביצוע שטר (נספח א' לסיכומי התובעת), כך שלא ברור כיצד הומצאו לנתבע לאותה כתובת הודעות מלשכת ההוצל"פ כמפורט לעיל אך לא הומצאה לו האזהרה בסמוך לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ לאותה כתובת בדיוק. יתרה מכך, מחומר הראיות עולה כי במחשב לשכת ההוצל"פ הוקלד כי בוצעה מסירת האזהרה לכתובת הנתבע ברמת ישי (רחוב הצאלון 15 רמת ישי ת.ד 551 ) ע"י דואר ישראל אך אישור המסירה לא נסרק למחשב (כפי הנראה הועבר לאחר ההקלדה לב"כ התובעת דאז (עו"ד שמא) אשר כפי שנטען לעיל שמר ברשותו את כל המסמכים בתיק ולא העבירם לידי ב"כ התובעת הנוכחי על אף החלפת הייצוג). יצוין כי גרסת הנתבע אינה עקבית בעניין זה מצד אחד טוען בתצהירו (סעיף 4) כי לא קיבל מעולם את האזהרה בתיק ההוצל"פ לא באופן ישיר ולא באופן עקיף מאידך הצהיר בסעיף 15 לתצהירו כי"...לא אתפלא י (צ.ל כי ג'.נ) אם הגיעה איזושהי אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל באותה העת לכתובתי האמיתית ברמת ישי, נתתי אותה לעו"ד שמא יחד עם יתר ההתראות, וזה האחרון עשה בה כרצונו". בנסיבות העניין העובדה כי הוקלד אישור בלשכת ההוצל"פ בדבר המצאת האזהרה לנתבע מקימה חזקה שלא נסתרה לפיה הקלדת אישור ההמצאה נעשתה ע"י פקיד ההוצל"פ על סמך אישור מסירה שנמסר לידיו פיזית מדואר ישראל. תמיהה נוספת אני מוצא בגרסת הנתבע לפיה היה מודע לכך שכספי קופת הגמל שלו מומשו ע"י עו"ד שמא (כמה חודשים לאחר ששוחררו מחשבון קופה"ג) אך לטענתו לא ידע כי הכספים הועברו לטובת תיק ההוצל"פ נשוא התביעה אלא סבר כי מדובר בפעולה אחרת שביצע עו"ד שמא לטובתו (ראו עמוד 2 לפרוטוקול מיום 9.2.2012 שורות 18-19). בהתחשב בעובדה כי הנתבע הינו איש עסקים שניהל מספר חברות, קשה לקבל את גרסתו לפיה לא בירר מול עו"ד שמא לגבי גורל הכספים שמומשו בקופת הגמל שלו ולא וידא כי נעשה שימוש בכספים אלה לצורך סילוק חובותיו ו/או חובות החברות שבבעלותו, ובעיקר לאור המוצהר בסעיף 18 לתצהירו לפיו בסופו של יום גילה כי עו"ד שמא נטל ממנו כספים ולא העביר אותם לגורמים הרלבנטיים, דבר שאילץ אותו להוציא כספים רבים לשווא, אשר ככל הנראה הגיעו לידיו של עו"ד שמא. הטענה כי רק בחודש יולי 2011, כ- 8 שנים לאחר מימוש צו העיקול שהוטל על כספי הנתבע בקופה"ג נודע לנתבע לראשונה על הפקדת הכספים בתיק ההוצל"פ נראית לי בלתי סבירה בנסיבות העניין.

סיכומו של דבר: בהעדר הוכחה כנדרש במשפט אזרחי לא שוכנעתי כי התובעת הלוותה לנתבע כספים בגינם נערך ונחתם בין הצדדים שטר החוב להבטחת פירעון אותה הלוואה. כן לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הנתבע הוא זה שחתם על השטר נשוא התביעה/תיק ההוצל"פ. שקלול גרסאות הצדדים כאמור אל מול הראיות שהוצגו בזיקה להסדר הדיוני בתיק, מוביל למסקנה כי דין התביעה להידחות.

אשר על כן אני דוחה את התביעה ומורה על סגירת תיק ההוצל"פ. התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין ההליך האזרחי בסך 2,500 ₪, לתשלום תוך 30 יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ