אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תלם נ' קיבוץ חפציבה ואח'

תלם נ' קיבוץ חפציבה ואח'

תאריך פרסום : 05/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
8329-06
02/08/2010
בפני השופט:
כאמלה ג'דעון

- נגד -
התובע:
אורי תלם
הנתבע:
1. קיבוץ חפציבה
2. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע''מ

פסק-דין

פסק דין

1.התובע יליד 1942, חבר קיבוץ חפציבה ( להלן "הקיבוץ" ), עותר לפיצוי בגין נזקי שמיעה שנגרמו לו לטענתו, בעת עבודתו במפעל הקיבוץ הקרוי "מד תקין", שעוסק בשיפוץ מדי מים, קוצבי מים וברזים לחקלאות ( להלן "המפעל" ).

2.התובע החל את עבודתו במפעל בשנת 1975 כמנהל ייצור ואחזקה, והוא ממשיך לעבוד שם כמנהל טכני. לטענתו, במסגרת עבודתו הנ"ל הוא היה חשוף לרעשים בלתי סבירים ומזיקים במרבית שעות היממה, הבוקעים ממכונות מרעישות הנמצאות בסביבת עבודתו.

3.על פי הנטען בתצהיר עדות ראשית שלו ת/1, בשלהי שנת 2002 התחיל התובע להרגיש שיש לו ירידה בשמיעה וצפצופים בלתי פוסקים, ואף חש כדבריו כי בזמן שיחה עליו להתקרב לבן שיחו עקב בעיית שמיעה. בשל כך הופנה לביצוע בדיקת שמיעה שנערכה לו ביום 30.12.02. ביום 22.1.03 פנה לרופא עקב ירידה בשמיעה ורעשים חוזרים ונשנים באוזניים והומלץ לו לרכוש מכשיר שמיעה. ביום 11.2.03 פנה למוסד לביטוח לאומי ( להלן "המל"ל" ) בתביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה ובתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, וביום 30.6.03 נערכה לו בדיקת שמיעה ( בדיקת אודיוגרם ), במסגרת הדיון בתביעתו במל"ל, שלפיה נמצא כי הוא סובל מליקויי שמיעה ומטנטון. המל"ל הכיר בפגיעה כמחלת מקצוע, וביום 16.11.03 קבעה הועדה הרפואית מטעם המל"ל כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין טנטון על פי סעיף 72(4)(ד)2 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956, החל מיום 31.12.02, ובנוסף קבעה כי התובע אינו סובל מנכות בגין ירידה בשמיעה. קביעת הועדה הסתמכה בין היתר על חוות דעתו של ד"ר מילו פרדיס ששימש כמומחה חיצוני מטעמה ( נספח ו' לתצהיר התובע, להלן "חוות דעת הראשונה" ) שבה קבע כדלקמן:

"בדיקת השמיעה מיום 30.6.03 הינה אופיינית לנזק הנגרם לאוזן הפנימית עקב חשיפה לרעש ולכן לדעתי יש לקשור בין ליקוי השמיעה של הנבדק לבין חשיפתו לרעש במקום עבודתו."

אדגיש ואומר כי הן בכתב התביעה והן בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה ( למעט רישום שלא ברור מהותו ) והן בתביעתו לקביעת דרכת נכות, שתק התובע ולא ציין מהו המועד שבו התחיל לסבול מבעיית הטנטון, וגרסתו בעניין זה עלתה לראשונה בתצהיר עדות ראשית שבו ציין כי מועד גילוי נזק זה היה בשנת 2002 כאמור.

4.ביום 25.4.2006 הגיש התובע את תביעתו דנן. בישיבה הראשונה הציעה באת כוחו שהתובע יסתמך על קביעת המל"ל במקום חוות דעת. לאחר שקילה, הודיעו הנתבעות כי הן מסכימות לכך, ובישיבה השנייה הודיעו הצדדים כי הם מסכימים שנכותו הרפואית של התובע תעמוד על 10%.

5.שבועיים לפני ישיבת ההוכחות, הגישו הנתבעות הודעה על הגשת חוות דעת של מומחה מטעמן !!. להודעה צורפה חוות דעת של ד"ר פרדיס, שבדק את התובע כזכור במסגרת דיוניה של הועדה הרפואית מטעם המל"ל, וחיווה את דעתו בענייננו כמתואר בסעיף 3 לעיל ( חוות הדעת הנוספת הנ"ל תכונה להלן "חוות הדעת המשלימה" ). בחוות הדעת המשלימה, שאליה אתייחס בהמשך, קבע ד"ר פרדיס כי נכותו של התובע קיימת עוד משנת 1995.

6.התובע התנגד נחרצות להגשת חוות הדעת הנ"ל, הן בשל עיתוי הגשתה והן בשל ניגוד עניינים פסול לטעמו, וביום 29.3.09, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, דחיתי התנגדות זו בהחלטה שבה אמרתי בין היתר את הדברים הבאים:

" ..... במצב דברים זה אין לראות בד"ר פרדיס שנתן את חוות דעתו במסגרת עבודתו כרופא מומחה בוועדות המל"ל, כמומחה מטעם מי מהצדדים, אלא מעמדו הוא, בהתאם להסכמה הנ"ל, דומה למעמדו של מומחה שמונה ע"י ביהמ"ש, ולכן לא מתעורר ניגוד עניינים באשר להגשת חוו"ד משלימה מטעמו ע"י הנתבעות".

בנוסף קבעתי כי לתובע הזכות לזמן את ד"ר פרדיס לחקירה במידה ורצונו בכך.

7.בסוף ישיבת ההוכחות, ולאחר שנשמעה עדותו של התובע, ויתרה באת כוחו על חקירתו של ד"ר פרדיס, וביקשה להורות על הגשת סיכומים, וכך היה.

בסיכומיו, חזר התובע על טענתו בדבר פסילת חוות דעתו המשלימה של ד"ר פרדיס, ועמד על קבלת התביעה לאחר שהתובע הוכיח את נזקו ואת אחריותו של הקיבוץ לנזק הנ"ל כדבריו.

הנתבעות חזרו על עמדתן לעניין "כשירותה" של חוות הדעת המשלימה, וטענו כי בהתבסס עליה דין התביעה להדחות מחמת התיישנות. לחילופין הכחישו הנתבעות את אחריותו של הקיבוץ לנזקי התובע, וטענו כי התובע לא הוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הנזק הנטען על ידו לבין תנאי עבודתו בקיבוץ, ולחילופיו חילופין טענו כי התביעה נבלעת בתקבולי המל"ל.

8.דיון

למעלה מן הצורך, ולמרות ההחלטה שניתנה ביום 29.3.09 ( ראה סעיף 5 לעיל ), אתייחס תחילה ובקצרה לטענתו החוזרת של התובע בעניין מעמדה של חוות הדעת המשלימה של ד"ר פרדיס, וזאת בשל חשיבותה הרבה ואף המכרעת של שאלה זו לתוצאות ההליך דנן.

9.הסתמכות הצדדים על קביעתו של המל"ל בעניין שיעור נכותו הרפואית של התובע כקביעה מוסכמת לצורך ניהול ההליך, אינה הופכת את ד"ר פרדיס כמומחה רפואי מטעם מי מהצדדים. ההסכמה מתייחסת אך לשיעור הנכות הרפואית, וזאת כפי שעולה מהצהרת הצדדים בישיבת יום 7.10.07 שבה הודיעו כי "הצדדים מסכימים כי נכותו הרפואית של התובע תעמוד על 10 אחוזים". הסכמה זו אף אינה מתייחסת לקביעת המל"ל לעניין קיומו של קשר סיבתי בין הנכות הרפואית לבין עבודתו של התובע. רצו הצדדים לכבול את עצמם לקביעה זו ו/או לאימוץ חוות דעתו הראשונה של ד"ר פרדיס על כל מרכיביה, היה עליהם להגיע להסכמה מפורשת בעניין זה ולהודיע על כך לבית המשפט.

10.יתרה מכך, לא יכולה להיות מחלוקת כי חוות דעתו הראשונה של ד"ר פרדיס הינה חוות דעת שניתנה לבקשת הועדה הרפואית מטעם המל"ל, ללא מעורבותם ו/או "שליטתם" של מי מהצדדים בהליך זה. בנסיבות אלו, דומה היא מבחינת מעמדה לחוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, ושהצדדים אימצו את הקביעה שבה לעניין שיעור הנכות הרפואית. כך שאין המדובר בחוות דעת שהוזמנה על ידי התובע, כמו שאין מדובר בחוות דעת שהוזמנה על ידי הנתבעות, אלא בחוות דעת ניטרלית לצדדים, שההסכמה לחלק מקביעותיה אינה הופכת אותה לחוות דעת "מטעם" של מי מהצדדים.

11.זאת ועוד, מעיון בחוות דעתו המשלימה של ד"ר פרדיס שהוגדרה על ידי הנתבעות, באופן שגוי לטעמי, כחוות דעת מטעמן, ניתן ללמוד כי המדובר בחוות דעת המהווה המשך לחוות דעתו הראשונה, ואשר ניתנה בהתבסס על מסמכים רפואיים שלא עמדו לנגד עיניו בעת מתן חוות דעתו הראשונה. במצב דברים זה, לא ניתן לומר כי מדובר בחוות דעת "מטעם", אלא בהשלמה לחוות דעתו הראשונית, שהגשתה הייתה מתחייבת לצורך ההגעה לחקר האמת, ואין נפקא מינה מי מבין שני הצדדים יזם את הגשתה.

יוזכר כי לתובע ניתנה הזכות להזמין את ד"ר פרדיס לחקירה על האמור בחוות דעתו המשלימה, אולם הוא ויתר על זכותו הנ"ל מטעמים מובנים כפי שיבואר להלן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ