אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מקום הדיון בבקשה לשינוי הסדרי ראייה

מקום הדיון בבקשה לשינוי הסדרי ראייה

תאריך פרסום : 04/02/2016 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי נתניה
‏995949-8
03/02/2016
בפני דיין:
הרב חיים ו' וידאל

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד טו"ר אליאב ביטון
המשיבה:
פלונית
עו"ד משה בן מאיר
החלטה

 

 

בקשת ב"כ האב לשינוי הסדרי ראייה, תגובת ב"כ האשה ובה טענה לחוסר סמכות שיפוטית לביה"ד הרבני לדון בנושא, ואם יוכרע שקיימת סמכות שיפוטית לביה"ד הרבני, בקשה להעביר את מקום הדיון לביה"ד הרבני באשקלון – מקום מגורי האשה כעת.

א.        נטען ע"י ב"כ האשה כי ביה"ד נעדר סמכות שיפוטית בהסדרי הראייה, ואף שבבקשות האחרונות של ב"כ האשה לא נטענה טענה זו, מכל מקום הואיל והטענה נטענה בעבר, ביה"ד רואה לנכון בשלב זה לקבוע את הסמכות השיפוטית בין הצדדים, כדלהלן.

ביה"ד מבהיר שהסמכות השיפוטית בנושא הסדרי הראייה כבר ניתנה לביה"ד הרבני משום שהתקיים דיון פרונטאלי בנושא הסדרי הראייה, ראו פרוטוקול דיון מתאריך ב' בכסלו תשע"ה (24.11.2014) שורות 80–96 ובשורות 133–146, ובו ביום ניתנה החלטה שנקבעו בה הסדרי ראייה והסדרי לינה כדלהלן:

"ד. הסדרי הראייה: האב יבוא לבית האם וייקח את הילד פעם בשבוע, ביום ג', למסגרת של 4 שעות, בין השעות 15:00 עד 19:00 (עניינה של המסגרת הוא שהאב רשאי להחזיר את הקטין לפני השעה 19.00 אבל עליו לקחת אותו בזמן – בשעה 15.00 או בשעה אחרת שתתואם 24 שעות מראש).

סדר לקיחת הקטין: האב יבוא לבית האם ביישוב [ג']. כמו כן,

ה. הסדר לינה: כל שבת שלישית (החל מיום 05/12/14), הילד ישהה אצל אביו. האב ייקח את הילד מבית אמו שעתיים וחצי לפני כניסת שבת ויחזיר אותו לבית אמו שעתיים לאחר צאת השבת."

לאור זאת מתקיימת כאן 'סמכות נמשכת' על פי הכלל של 'דן ופסק'.

ב.         בטענות ב"כ האשה האחרונות, נטען, כי אף אם יוחלט שקיימת סמכות שיפוטית לביה"ד הרבני לדון בהסדרי הראייה, מבוקש עדיין, שמקום הדיון בנושא הסדרי הראייה יתקיים באשקלון – מקום מגוריה של האשה כיום.

קוטב מחלוקת הצדדים נסוב סביב לשון תקנת הדיון בסעיף י(3):

"הוגשה תביעה בענייני אישות והתנהל דיון בבית־דין במקום פלוני, אם הדיון הסתיים בגירושין – תהא בידי אותו בית־דין הסמכות לדון בעניינים הקשורים אותה תביעה, גם לאחר הגירושין, הסתיים הדיון בהחלטה סופית אחרת בתיק העיקרי – תהא בידי אותו בית־דין הסמכות לדון בשינוי אותה החלטה אם אחד הצדדים ממשיך לגור באזור שיפוטו של אותו בית־דין."

מצד אחד, מהסיפא של לשון התקנה עולה כי הסמכות המקומית הנמשכת שהוקנתה לביה"ד לדון בעניינם של הצדדים היא רק במקרה שאחד הצדדים ממשיך להתגורר באזור השיפוט המקורי (מקום התגוררו הצדדים בזמן התביעה). אבל במקרה שכל אחד מהצדדים כבר אינו מתגורר במקום השיפוט המקורי, אין לביה"ד שבמקום המקורי סמכות נמשכת לדון בעניינם של הצדדים. משכך, חוזרים אנו לתקנה ז (1) שבה נאמר:

"התובע הולך אחר הנתבע, ולכן על התובע להגיש את תביעתו לבית־הדין האזורי של מקום הנתבע."

ולפי זה בני"ד שאף אחד מן הצדדים כבר אינו מתגורר בנתניה, יש לילך אחר מקום מגורי האשה החדש משום שהאב הוא התובע את הסדרי הראייה כרצונו, והאשה היא הנתבעת. כך נטען ע"י ב"כ האשה.

כנגד זה טען ב"כ האב: "טעה המשיב שצוטט הסיפא לסעיף י(3) שמצריכה מקום מגורים פיזי, אינה נכונה למקרה הנדון היות שמדברת שהדיון הסתיים עם "החלטה סופית אחרת", לא גירושין ולכן נצרך מקום מגורים פיזי של אחד הצדדים". לפי דבריו, המקרה בני"ד שייך לרישא של לשון התקנה ש"אם הדיון הסתיים בגירושין תהא בידי אותו בית־דין הסמכות לדון בעניינים הקשורים אותה תביעה, גם לאחר הגירושין", ובפשטות משמע שלביה"ד המקורי נתונה הסמכות – בכל מקרה – אף אם שני הצדדים אינם מתגוררים עתה במקום השיפוט המקורי, בניגוד למקרה בו ניתנה החלטה אחרת והצדדים לא התגרשו, שרק אז קיים צורך שאחד הצדדים יתגורר באזור השיפוט המקורי.

כדי לעמוד את מהותה של התקנה, יש להבהיר מהו מקור הדין, מהי מהות התקנה ומדוע קיים הבדל כאשר הצדדים התגרשו, שסמכות השיפוטית נמשכת לביה"ד הראשון אף אם כעת אף אחד מהצדדים אינו מתגורר במקום הראשון, לעומת המקרה שניתנה החלטה אחרת בתיק שאז יש צורך שאחד הצדדים ימשיכו לדור במקום הראשון.

הכלל ההלכתי הבסיסי ביותר בנושא זה הוא שהולכין אחר מקום הנתבע, כך פסק הרמ"א בחו"מ סימן י"ד סעיף א. על יסוד זה נקבע בתקנות הדיון סעיף ז (1) שעל התובע לפתוח את התיק התביעה במקום אזור שיפוט הנתבע.

כאשר קרה מקרה שלאחר שהתקיימו דיונים בבית הדין, אחד הצדדים או שניהם עברו להתגורר למקום שונה מאזור השיפוט המקורי, גם אז היינו צריכים להיאחז בהלכה ובתקנה זו שעל התובע לילך אחר הנתבע. וכ"כ פרופ' אליאב שוחטמן בספרו סדר הדין בבית הדין הרבני ח"א עמ' 288:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ