אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תיק צבאי 1471/14 ה.א.צ.ח נ' התביעה הצבאית

תיק צבאי 1471/14 ה.א.צ.ח נ' התביעה הצבאית

תאריך פרסום : 06/08/2015 | גרסת הדפסה

בית המשפט הצבאי לערעורים
1471-14
30/09/2014
בפני שופט:
1. אל"ם אהרון משניות – אב"ד
2. אל"ם אלי בן טובים – שופט
3. סא"ל רונן עצמון – שופט


- נגד -
המערער:
ה.א.צ.ח.
עו"ד כמיל פראג'
המשיבה:
התביעה הצבאית
עו"ד רס"ן לאה טל
פסקדין

 

האב"ד אל"ם אהרון משניות:

המערער הורשע בבית המשפט קמא, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בשורה של עבירות חמורות ביותר: ניסיון לגרימת מוות בכוונה, קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, הנחת פצצה, סחר בציוד מלחמתי וכן חברות בהתאחדות בלתי מותרת. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, שבו הודה המערער, הוא הקים בשנת 2012 חוליה שמנתה ארבעה צעירים ושמה לה למטרה לבצע פיגועים נגד כוחות צה"ל, ואף אסף כסף למימון פעולות החוליה. במסגרת פעילותו היה המערער שותף לייצור חומר נפץ ולשילובו במטען חבלה רב עוצמה, שהיה מחובר למנגנון הפעלה באמצעות טלפון סלולארי. המערער היה מעורב בניסוי בהפעלת המטענים.

ביום 27/7/12 הניח המערער ביחד עם חברי חולייתו 3 מטעני חבלה בצורה מתוחכמת, שנועדה להשיג פגיעה מרבית בכוחות צה"ל. המטענים הונחו על הכביש שמוביל לבסיס הצבאי בהר עיבל,  והופעלו על ידי המערער באמצעות התקשרות לטלפונים הניידים שחוברו אליהם.

המטען הראשון התפוצץ ולאחר שהגיעו כוחות הביטחון לזירת הפיצוץ, פוצץ גם המטען השני מתוך כוונה לפגוע בהם. למרבה המזל,כוונתו של המערער להפעיל את המטען השלישי כשלה. המטען התגלה ופוצץ על ידי כוחות הביטחון.

בנוסף לכל אלה, עמד המערער בקשר עם פעילי טרור מרצועת עזה לצורך תכנון המשך פעילות החולייה.

במסגרת הסדר הטיעון בבית המשפט קמא עתרו הצדדים במשותף להטיל על המערער עונש של 14 שנות מאסר, 13 מתוכן הן בגין התיק הנוכחי, ושנה אחת היא הפעלה חלקית של עונש מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד נגדו בגין הרשעה קודמת, בתיק שומרון 3194/06. שם הורשע המערער בגיוסו של מחבל מתאבד, בקשירת קשר לבצע עמו פיגוע התאבדות, וכן בייצור והנחה של מטעני חבלה. גם בתיק הקודם הגיעו הצדדים להסדר טיעון, ובמסגרתו נגזרו על המערער 30 חודשי מאסר בפועל ו- 36 חודשי מאסר על תנאי. גזר הדין המקל נומק בגילו הצעיר של המערער, שהיה קטין כבן 16 בעת ביצוע העבירות.

במשפט מושא ערעור זה, בית המשפט קמא כיבד את הסדר הטיעון שהוצג בפניו בכל הנוגע לרכיב המאסר בפועל בגין העבירות שבהן הורשע בתיק הנוכחי. אולם בניגוד לבקשת הצדדים קבע כי המאסר המותנה יופעל במלואו במצטבר לעונש שנגזר בתיק הנוכחי. כתוצאה מכך, גזר בית המשפט קמא כי על המערער לרצות 16 שנות מאסר, דהיינו שנתיים יותר מן העונש הכולל שהוסכם בין הצדדים במסגרת ההסדר.

על כך ערערה ההגנה, בטענה שלא הייתה הצדקה לחרוג מהסדר הטיעון. בדיון בפנינו טען הסנגור כי המערער היה הראשון מבין חבריו שהודה במעשיו, והודאתו גרמה לשאר המעורבים בפרשייה להודות במעשיהם. לדבריו, העונש שהוסכם בין הצדדים תואם את רמת הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה ואת העונשים שנקבעו לשאר חברי החוליה.

התובעת הנכבדה הודיעה, כי התביעה עומדת מאחורי הסדר הטיעון המקורי ומסכימה לערעור. לדבריה, השיקול המרכזי של התביעה בערכאה הראשונה היה קביעת מדרג ענישה ראוי לכלל חברי החוליה, ולכן חשוב היה לה שבחלוקה הפנימית של רכיבי העונש ייקבע, שהמאסר בפועל הוא של  13 שנים. לכן, מוכנה הייתה לכך שהמאסר המותנה יופעל תוך חפיפה ניכרת לעונש הנוכחי.

אין מחלוקת, כי המעשים שבהם הורשע המערער חמורים ביותר. אך כפסע היה בין מעשי המערער לבין גרימת אבידות כבדות לחיילי צה"ל, שהגיעו למקום לאחר הפעלת המטען הראשון. נסיבות חומרה מיוחדות יש בעבר הפלילי המכביד של המערער; הוא לא למד את לקחו ומעל באמון שנתן בו בית המשפט בעבר, כאשר הטיל עליו עונש קל יחסית בתיקו הקודם.

צדק בית המשפט קמא, כי ככלל יש להפעיל מאסר מותנה במצטבר לעונש מאסר שמוטל  בתיק החדש. אולם, כידוע, לפי סעיף 170(ג) לצו בדבר הוראות ביטחון, יכול בית המשפט להורות על חפיפה בין תקופות המאסר "מטעמים שיירשמו".

בנסיבות שלפנינו, הטעמים שהעלו הצדדים הניחו את דעתנו, כי מדובר באחד מאותם מקרים יוצאים מן הכלל, שבהם ההסכמה בין הצדדים להפעיל חלק מן העונש המותנה בחופף לעונש החדש – הייתה סבירה.

הלכה היא, שבית משפט לא יתערב בהסדר טיעון שנכרת בין הצדדים, אלא אם ההסדר סוטה באופן משמעותי מן העונש הראוי, ופוגע פגיעה ממשית באינטרס הציבורי; לא זה המקרה שלפנינו. בית המשפט קמא ראה לנכון להתייחס לכל רכיב עונש בנפרד, וקבע כי הרכיב של הפעלת המאסר המותנה אינו בא לביטוי ראוי בהסדר הטיעון. לא כך סברו הצדדים, אשר התייחסו לתוצאה העונשית הכוללת. בנסיבותיו של תיק זה, עמדתם של הצדדים סבירה, ולא היה מקום להתערב בה ולסטות מהסדר הטיעון.

נוכח כל האמור לעיל, ובשים לב לכך שהתביעה הצבאית הסכימה לקבלת הערעור, אציע לחבריי לקבל את הערעור, ולגזור את עונשו של המערער לפי ההסדר שאליו הגיעו הצדדים בבית המשפט קמא.

השופט אל"ם אלי בן טובים:

אני מסכים.

השופט סא"ל רונן עצמון:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ