אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תיק צבאי מס': 84/16: התובע הצבאי הראשי נ' סמ"ר א' מ'

תיק צבאי מס': 84/16: התובע הצבאי הראשי נ' סמ"ר א' מ'

תאריך פרסום : 10/10/2016 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי לערעורים
84-16
03/08/2016
בפני השופט:
תא"ל דורון פיילס - המשנה לנשיא

- נגד -
המערער:
סמ"ר א' מ'
עו"ד סרן אלון דולב
עו"ד סרן עומר קנובלר
המשיב:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סרן טל עקירב

 

ערעור על החלטה של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי המרכז שניתנה בתיק מרכז (מעצרים) 161/16 (סא"ל שחר גרינברג – שופט) ביום 2.8.2016. הערעור נדחה.

החלטה

  1. המערער נקרא ביום 1 באוגוסט 2016 למשטרת ישראל, לחקירה בחשד לעבירות סמים. הוא הוחזק שם אזוק (תחילה לא הוצגה פקודת המעצר וזו נמצאה, כפי שיובהר להלן, רק במהלך הדיון בערעור), נחקר והועבר לחקירת מצ"ח. שם עוכב, נחקר ונעצר. ביום 2 באוגוסט הובא לבית הדין המחוזי וחיכה לדיון בשאלת הארכת מעצרו. במהלך היום התקבלה הודעה מן התביעה כי לא יתקיים דיון כזה ולאחר זמן הודיעה התביעה כי היא עומדת על בקשת הארכת המעצר. לאחר שהתקיים דיון בעניין, מצא השופט קמא הנכבד להורות על מעצרו של המערער עד יום 4 באוגוסט 2016. על החלטה זו משיג המערער.
  2. אין מחלוקת כי המערער נחקר בעקבות מעצרו של אדם אחר וחקירתו במשטרת ישראל. המערער נחקר בחשד לשימוש בסמים מסוכנים והכחיש את החשדות. הוא התבקש למסור דגימת שתן ונמנע מלתת אותה, בתואנה כי בעיה רפואית מונעת ממנו להטיל את מימיו.
  3. התביעה הצבאית ביקשה, כמפורט לעיל, את המשך המעצר עד יום 4 באוגוסט 2016, בחשד לעבירות שימוש בסם מסוכן ועשיית עסקה אחרת בסם. במזכר חסוי פורטו הפעולות שלשמן מתבקש המעצר. הובהר כי תחילה סברה התביעה כי אין ניתן לבצע את הפעולות האמורות בעת הקרובה ועל כן הודיעה, כי לא יתקיים דיון בעניין מעצרו של המערער. כשהתברר כי ניתן להקדים את עריכת הפעולות עדכנה התביעה, כי היא תבקש את הארכת המעצר.
  4. השופט הנכבד קמא סבור היה כי בחומר הראיות שנאסף "יסוד סביר לחשדות" וכי בשל פעולות החקירה המבוקשות יש מקום להאריך את המעצר  מטעמים חקירתיים. השופט קמא הטעים, לגבי שינוי עמדת התביעה, כי ההחלטה לגבי המעצר נקבעת לא רק על בסיס הראיות שנאספו וטיבן של פעולות החקירה  שנותר לערוך, אלא גם "על בסיס צפי התמשכות החקירה". השופט הנכבד מצא כי תקופת המעצר המבוקשת, בראי פעולות החקירה שיש לבצע, סבירה ומידתית, וקיבל את עתירת התביעה.
  5. המערער עותר לשחררו ממעצר. להשקפתו, החשד נגדו אינו בגין "עבירה בת מעצר". המערער סבור כי יש ליתן משקל מכריע, בשיקולי המעצר, לכך שהתביעה גילתה דעתה תחילה כי אין היא עומדת על המעצר, ומשכך – לעמדתה אז לא הייתה הצדקה למעצר. משלא חל שינוי מהותי בתמונת החשדות – יש לאמץ את עמדתה הראשונית. עוד מציינים באי כוחו של המערער כי תקופת מעצרו, יחד עם פרק המעצר במשטרת ישראל עלה על 24 שעות (אך לא על 48 שעות) וכי בחודשים האחרונים, על אף שהוראת הדין הרלוונטית  לא תוקנה עדיין, נוהגת התביעה להביא עצורים בעבירות כגון דא בפני בית הדין בתוך 24 שעות ובמקרים של חריגה מפרק זמן זה אין התביעה עומדת עוד על המעצר. אשר לעניין הסירוב להיבדק – ציינו הסנגורים כי החוקרים לא ניסו לערוך כל בירור רפואי כדי לנסות ולאמת את טענתו של המערער.
  6. לבקשתי ערכה התובעת הצבאית בירור אשר לעמדת התביעה בעניין החריגה  מ-24 שעות המעצר הראשוני. נמסר, כי לו היו הדברים ידועים בעיתם, היה מתבקש המשך המעצר בתוך 24 השעות הראשונות, אז ממילא היה המערער מצוי במתחם בית הדין. בכל מקרה, בנסיבות העניין, נוכח צרכי החקירה ומהות החשדות, התביעה  עומדת על המשך המעצר, וזו גם העמדה שהייתה מביעה אם היה עולה העניין קודם. מכל מקום, מן המסמכים המצויים בתיק עולה כי הייתה חריגה של כשעה וחצי בלבד מ-24 שעות המעצר הראשונות.  בהמשך הודיעה התביעה כי נמצא מסמך במשטרת ישראל, שלפיו המערער נעצר. בעניין זה טען המערער, כי יוצא שהוא נעצר במשטרת ישראל, במצ"ח שוחרר ושוב נעצר. אף בכך רואה הסנגור פגם חמור, אשר יורד לשורש תוקפו של המעצר. התביעה הציעה לראות בפקודת המעצר של משטרת ישראל את המסמך המחייב, שמתוקפו, חרף פעולות מצ"ח, היה המערער עצור 24 שעות.
  7. התביעה הציגה מזכרים חסויים מעודכנים, אשר הצביעו על התקדמות החקירה מאז הדיון אתמול בבית הדין קמא.
  8. מחומר הראיות שנאסף עד כה אכן עולה חשד סביר, כי המערער עבר עבירות סמים. החקירה אינה נוגעת רק למערער, והיא חקירה מסועפת. נחה דעתי כי לעת הזו, בכל הנוגע למערער, החקירה מתנהלת בקצב משביע רצון וכי, לפי שעה, אכן יש טעמים חקירתיים אשר מצדיקים את המעצר, כקביעת בית הדין קמא. אשר לתקופת המעצר – השתלשלות העניינים כאן מצביעה על שורת טעויות וכשלים של גורמי החקירה – משטרת ישראל ומצ"ח – שיצרו אנדרלמוסיה בשאלת המעצר. גם התביעה הוסיפה, כמפורט לעיל, בלבול. עם זאת, הובהר כי התובנה כי המערער היה עצור במשך למעלה מ-24 שעות התבררה רק בדיעבד ומכל מקום, גם אם הייתה מתבררת קודם, הייתה התביעה, לגוף העניין, עומדת על המשך המעצר. בשים לב לעמדה זו, לכך שאין מדובר בחריגה מן הקבוע בדין ולכך שלבית הדין, בכל מקרה, הסמכות להורות על מעצר, גם אם פג תוקף האסמכתא הקודמת, ונוכח התמונה הראייתית וצורכי החקירה, כמפורט לעיל, איני מוצא כי יש בתהיות הנוגעות לעניין החריגה ממשך המעצר או לשאלת היות המעצר רצוף או כזה שנקטע וחודש, כדי להפוך את הקערה על פיה.

כידוע, "...אין בקיומו של עיכוב בלתי חוקי, או אף של מעצר בלתי חוקי, כדי להשליך בהכרח על סמכות המעצר הנתונה לבית הדין, ויש למצוא את האיזון הראוי בין מכלול השיקולים הרלוונטיים" (ע"מ/47/04 רב"ט בניסטי נ' התובע הצבאי הראשי (2004)).

אשר לעמדתה המשתנה של התביעה – בבסיס ההצדקה למעצר בשלב החקירה עומדים מספר עניינים – החשד, העילה אשר מצדיקה מעצר ואף שאלת האפשרות למצות את צרכי החקירה בתוך תקופת מעצר קצובה, שאורכה עומד ביחס להיקף החשדות, לטיבם ולמשקלן של הראיות שנאספו עד אותו שלב, לביסוס החשד. משמעות הדברים היא כי אם התביעה מצביעה על האפשרות למצות את פעולות החקירה בתוך פרק זמן נתון, עשויה בקשת המעצר להיענות בחיוב. אולם, אם אין ניתן לערוך את אותן פעולות החקירה אלא בתוך פרק זמן ארוך יותר, עשויה ההצדקה למעצר לקהות, כדי שחרור בתנאים או שחרור מלא. כאן – פרט לעגמת הנפש, שאין להקל בה ראש, שנגרמה למערער, כשנמסר לו תחילה שהוא עומד להיות משוחרר ממעצר ואחר התברר כי אין הדבר כך, לא גרם שינוי העמדה לנזק וגם בעניין זה אין כדי לשנות את המסקנה בדבר ההצדקה להמשך המעצר. עניין הסירוב אינו עומד ממילא במרכז בקשת המעצר, ואיני

 

 

מוצא להידרש כעת למשמעותו. השאלה האם התנהגותו של המערער עולה כדי סירוב להיבדק תידון, לפי הצורך, במשפט העיקרי, אם יוגש כתב אישום.

  1. הערעור נדחה, אפוא.

 

ניתנה והודעה היום, ‏‏כ"ח בתמוז התשע"ו, 3 באוגוסט 2016, בפומבי ובמעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ