אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תיק צבאי מס': 1367/11

תיק צבאי מס': 1367/11

תאריך פרסום : 09/01/2017 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית המשפט הצבאי לנוער ביהודה
1367-11
09/01/2012
בפני השופטת:
רס"ן שרון ריבלין אחאי

- נגד -
המאשימה:
התביעה הצבאית
עו"ד סרן מיכאל אביטן
הנאשם:
א.א.
עו"ד גבי לסקי

החלטה במשפט זוטא

טענות הזוטא

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של זריקת חפצים וכן עבירה של ארגון ונטילת חלק בתהלוכה ללא רישיון.

במועד הדיון הראשון בתיק, ביום 14/2/11, טענה ההגנה כי יש לה טענות זוטא כנגד אמרותיו המשטרתיות של הנאשם. ביום 22/2/11 הגישה ההגנה את טענות הזוטא. טענות הזוטא התייחסו הן לשלב מעצרו של הנאשם והן לשלב חקירתו במשטרה, כשלטענת ההגנה "אופן מעצרו האלים, המשפיל ובלתי חוקי וכן חקירתו תוך רמיסת כבודו וזכויותיו כחשוד וכקטין בהצטברותם גרמו לו למסור הודעת שקר שלא מרצונו הטוב והחופשי".

באשר לשלב המעצר, טענה ההגנה כי הנאשם הקטין נעצר באישון לילה, על ידי חיילים רבים רעולי פנים שהסתערו על ביתו ברובים שלופים. לטענתה, במהלך המעצר החיילים כיוונו נשקם לעבר הנאשם ואף הצמידו רובה לראשו. עוד טענה כי המעצר נעשה בגסות, תוך איומים והפעלת אלימות קשה כנגד הנאשם וכנגד בני משפחתו למול עיניו. בנוסף, טענה כי הנאשם נאזק כשידיו מאחורי גבו ועיניו כוסו. במצב זה הוכנס לרכב צבאי כשבמהלך הנסיעה הוסיפו החיילים להכותו ולהשפילו. לאחר שהוצא מהרכב המתין במקום לא ידוע בקור עז משך שעות רבות, כשנמנעו ממנו שינה, גישה לשירותים, מזון או שתייה. עוד נטען, כי בשום שלב לא נמסרו לנאשם הסיבה למעצרו, טיב החשד כנגדו וכן לא נאמר לו לאן נלקח ומה ייעשה בו. בהמשך נלקח אזוק ומכוסה עיניים למשטרת ימ"ר ש"י ורק שם הוסר כיסוי העיניים.

לטענת ההגנה: "האפקט המצטבר של אופן מעצרו של הנאשם היה כי הנאשם הוכנס לחקירה כאשר היה שרוי במצב של דיסאוריינטציה, הלם קשה, חרדה ולחץ פסיכולוגי בעוצמה גבוהה."

באשר לחקירת המשטרה, טענה ההגה, כי החוקרים החלו לחקור את הנאשם מבלי שאפשרו לו להיוועץ בסנגור. זאת על אף שסנגורו היה בקשר רציף עם החוקרים עוד טרם תחילת החקירה והודיע על כוונתו לפגוש את הנאשם. פגישתו של הנאשם עם עורך דינו נמנעה על ידי החוקרים והתאפשרה רק לאחר שהחקירה למעשה כבר הסתיימה. לנאשם לא נמסרה הודעה על זכותו לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירתו, לא נמסרה הודעה על מעצרו להוריו וממילא לא נכח הורה או קרוב של הנאשם בחקירתו.

עוד נטען, כי הנאשם לא הוזהר כדין, לא נמסרה לו הודעה כי עומדת לו זכות השתיקה ולא ניתן לו הסבר על החיסיון מפני הפללה עצמית. מעבר לכך, מספר פעמים אף הובהר לנאשם על ידי חוקריו כי עליו להשיב לכל השאלות שנשאל.

בנוסף, נטען כי הנאשם נחקר על ידי שלושה או ארבעה חוקרים בו זמנית, כאשר לפחות שלושה מהם לא היו חוקרי נוער. ההגנה טענה כי החוקרים פעלו באופן אגרסיבי ומשפיל, שאלו שאלות סוגסטיביות ומכוונות והטילו על הנאשם אימה, שנוספה לחרדה וללחץ הפסיכולוגי בו היה נתון הנאשם בעקבות מעצרו האלים.

לבסוף טענה ההגנה כי הודעתו הכתובה של הנאשם אינה משקפת כראוי את שהתרחש בחקירתו, בין היתר בשל תיעוד לקוי, רישום דברים שלא אמר הנאשם וטעויות בתרגום ולכן אין לראות בה תיעוד מהימן של גרסתו.

עדויות עדי התביעה

 עד התביעה משה מדיוני

העד העיד בפני בית המשפט ביום 10/3/11. בעדותו סיפר כי הוא חוקר בימ"ר שי וכי הוא חוקר במשטרת ישראל מזה 26 שנים. לדבריו, עבר "את כל ההכשרות", לרבות הכשרה של חוקר נוער, אף כי אינו עוסק בחקירות נוער במסגרת עבודתו השוטפת. באשר לחקירתו של הנאשם, מסר העד כי הנאשם הובא אליהם על ידי הצבא בסביבות 9:00 בבוקר ובסמוך לכך החלה חקירתו. העד תיאר את מהלך החקירה כך:"כמובן שהקראנו לחשוד את החשדות נגדו, הסברנו לו מה החשדות, אמרנו לו שהוא לא חייב לומר דבר אלא אם רצונו בכך וכל מה שיאמר עלול לשמש נגדו ואם הוא לא יענה על שאלות זה עשוי לחזק את הראיות נגדו ושיש לו זכות להיוועץ בעו"ד. החשוד למיטב הבנתי הוא הבין את מה שהסברנו לו והוא מסר את כל מה שהיה לו להגיד. כל הדברים נאמרו מרצונו החופשי והטוב, החקירה תועדה בתיעוד חזותי מתחילתה ועד סופה באופן רציף כפי שאנחנו נוהגים לעשות בחקירות רבות. במהלך החקירה נכנסו ויצאו עוד חברה בחדר החקירות, זה דבר נהוג אצלנו ואפילו הכנסנו מישהי שהיא דוברת שפת אם שתקריא לו מילה במילה את ההודעה, קוראים לה ניהאי, שלא יהיו ספקו לגבי מה שנכתב בהודעה. אציין שהחשוד חתם על זה שהוא הבין את האזהרה ולגבי העדות עצמה הוא לא חתם עליה, זה היה אחרי הפגישה שלו עם העו"ד והוא ציין שהעו"ד אמר לו לא לחתום ללא נוכחות העו"ד ולכן לא החתמנו אותו על העדות".

בהמשך השיב העד כי החקירה התנהלה בשפה הערבית וכי הוא עצמו דובר ערבית מדוברת. לדבריו: "הבנתי טוב את החשוד והחשוד הבין אותי וזה מתועד". עוד השיב, כי האווירה בחקירה הייתה טובה, הנאשם שיתף פעולה באופן מלא "ונתן לנו פרטים שאנחנו הופתענו לגביהם ואפילו לא ידענו". עוד ציין כי האווירה הייתה נינוחה, הוצעו לנאשם אוכל ושתייה ולאור גילו הצעיר התייחסו אליו "בשיא העדינות".

התובע הפנה את העד לכך שציין בשלב מסוים של האמרה "החשוד בוכה. הוא ענה שהוא חושש להיכשל בבית הספר במבחנים". העד מסר כי זכור לו שהנאשם אמר שיש לו מבחנים ורצה לדעת מה יהיה איתו אחרי החקירה. לדברי העד, אמר לנאשם כי כשתסתיים החקירה הגורם המוסמך יקבל החלטה בעניינו.

משנשאל העד האם הבחין במצב חריג של הנאשם, השיב: "מעצר זה לא דבר קל, מעבר לזה לא ראיתי משהו מיוחד". כן מסר כי הנאשם לא סיפר לחוקרים על מה שעבר עליו קודם לכן. משעומת עם הטענה כי לא התחיל בחקירה מבלי להמתין לבואו של הסנגור, השיב כי העו"ד התקשר לחוקר ארנון והדבר עבר לטיפולו של קצין החקירות ויותר מאוחר הסתבר לו שהקצין דחה את הפגישה עם העו"ד לשלב מאוחר יותר. בסופו של דבר הנאשם נפגש עם עו"ד  לקראת הסוף, אחרי שהתחילו להקריא לו את העדות.

משעומת עם הטענה לפיה לא היה נוכח קרוב משפחה בחקירה, השיב  כי "אני לא זוכר חקירה של נער תושב רשות הפלסטינית שנחקר בנוכחות הורים, מדובר במעצר באמצע הלילה, לא מביאים אף פעם את ההורים, לא זכור לי דבר כזה. אני לא קובע את הנהלים , אני לא נתקלתי בחקירה שבה היו הורים, כך זה מקובל. גם ברוב החקירות שעשיתי עם נוער הם אף פעם לא רצו לשבת עם ההורים בחקירה, זה נדיר מאוד. אבל נותנים להם את הזכות".

משעומת עם הטענה כי הנאשם לא הוזהר ולא ניתנה לו זכות השתיקה, השיב כי הדברים כן הוסברו וכי "עשינו את זה ביתר דגש בגלל שמדובר בנער צעיר". עוד השיב העד כי לדעתו האמרה הכתובה של הנאשם משקפת נאמנה את שהתרחש בחקירה, אולם מכל מקום "בשביל זה יש את התיעוד החזותי".

בחקירתו הנגדית השיב העד כי האחראי על החקירה היה הקצין ג'לאל שניהל את כל הפרשייה של נבי צאלח. העד לא ידע למסור מה היה המידע שהוביל למעצרו של הנאשם. העד לא ידע להשיב היכן היה הנאשם לפני שהובא לחקירה והאם ישן בלילה, מעבר לכך שנהוג לעצור חשודים בלילה, ולקחת עצור לבדיקת רופא לפני החקירה. לדבריו, הנאשם נראה מספיק ערני כדי לבצע חקירה. עוד השיב, כי לא קיבל הכשרה בדבר התיקון לחוק הנוער בישראל וכי השוני מבחינתו בין חקירת הנאשם לחקירות בגירים, היה היחס ההוגן והעדין במיוחד כלפיו. משנשאל מדוע לא נחקר הנאשם בנוכחות הוריו השיב כי אינו זוכר קטינים פלסטינאים שנחקרו בנוכחות הורים. כן השיב כי אינו יודע מדוע הנאשם לא נחקר על ידי מחלק הנוער.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ