אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תיק צבאי מס': ע"מ 2427/14

תיק צבאי מס': ע"מ 2427/14

תאריך פרסום : 20/02/2017 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית המשפט הצבאי לערעורים
2427-14
17/08/2014
בפני המשנה לנשיא:
סא"ל צבי לקח

- נגד -
העוררת:
התביעה הצבאית באמצעות ב"כ סרן גלעד פרץ
המשיב:
מצטפא עבד אלעזיז עבדאללה חמאד
עו"ד עיסאם מראר
החלטה

ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי יהודה (בפני כב' השופט סא"ל ערן לאופמן) בתיק מס' 5714/14 מיום 11/08/14. 

 

 

ביום 28.7.14 נהג המשיב ברכב שאינו רשום באזור, היינו בעל לוחיות רישוי ישראליות, מכיוון כיכר אדם לכיוון א-ראם. על פי המיוחס למשיב בכתב האישום, הוא נהג ברכב לאחר ששתה אלכוהול, תוך שהוא נוסע במהירות, מזגזג בין הנתיבים, וכאשר אין בידו רישיון נהיגה כלל וגם לא היתר לנהיגה ברכב שאינו רשום באזור. כוחות משטרה החלו בנסיעה אחריו לאחר שעבר את מחסום הבידוק לכיוון א-ראם, והוא נעצר לאחר שמוקמה חסימה בכביש לפני כיכר א-ראם. כאשר הבחין המשיב במחסום, החל בנסיעה אחורנית במטרה להימלט, אולם נחסם על ידי רכב משטרתי שנסע מאחוריו. כאשר פתחו השוטרים את דלת רכבו הוא החל להשתולל תוך הנפת ידיים והטחת קללות בשוטרים, ולאחר מכן נעצר.

בית משפט קמא סבר כי המדובר בעבירה שאינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, מכיוון שהרקע לה אינו בטחוני אלא תעבורתי, ולפיכך ניתן להסתפק בחלופת מעצר.

בערר התביעה נטען כי בית משפט קמא לא נתן משקל מספיק לעברו של המשיב, הכולל שש הרשעות קודמות, ולמסוכנות הנשקפת מהתנהגותו ולחשש הנלווה להימלטות מאימת הדין.

סניגורו של המשיב סמך ידו על החלטת בית משפט קמא, טען כי האישום המייחס לו נהיגה תחת השפעת אלכוהול אינו מבוסס על בדיקת דם, והדגיש כי המשיב לא סטה לנתיב הנגדי בין היתר כי הדבר אינו אפשרי בשל גדר המפרידה בין הנתיבים. הסניגור הדגיש כי לטעמו ראוי להותיר את האישום התעבורתי ואותו בלבד, ובודאי שאין מקום למעצר עד תום ההליכים.

בעקבות בדיקה נוספת שערכה התביעה לאור טענת ההגנה באשר להעדר האפשרות לעבור נתיב במסלול בו נסע המשיב, עלה כי המשיב "זגזג" בנתיב בו נסע ולא עבר לנתיב הנגדי, וכתב האישום תוקן כך שה"זגזוג" בנסיעה היה בתוך הנתיב בו נסע בלבד.

דיון והכרעה

יש לומר כי בין הצדדים לא הייתה מחלוקת ממשית לגבי הראיות למעט בנושא ה"זגזוג" שכאמור בא על תיקונו. כתב האישום מבוסס על דוחות השוטרים שהשתתפו במרדף ובמעצר של המשיב.

באשר לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, המשיב עצמו הודה כי שתה בירה לפני הנסיעה, וכן נמצא ברכב בקבוק בירה חצי ריק. השוטרים דיווחו גם על ריח אלכוהול שנישא מהמשיב, שגם נכשל בבדיקת נשיפון. גם אם לא ברור עד כמה היה המשיב "שיכור", ברור כי שתה טרם הנסיעה.

התנהגות זו מצטרפת לשורה ארוכה של נסיבות מחמירות, המלמדות לטעמי הן על מסוכנות והן על חשש להימלטות מאימת הדין. נסיבה ראשונה הינה כמובן שהמשיב נהג ברכב כשאין לו רישיון נהיגה, מעשה חמור כשלעצמו שיש בו סיכון משמעותי לציבור הנוסעים בכביש. בנוסף, הוא נהג כשהוא שתה קודם לנסיעה, ונסיעתו הייתה נסיעה פרועה, במהירות, תוך זגזוג בנתיב. העובדה כי במקטע בו רדפו אחריו השוטרים היה מעקה בטיחות, הינה עובדה מקרית, שכן המשיב החל בנסיעה עוד קודם למקטע זה, ומן הסתם התכוון להמשיך בדרך לאחר מקטע זה, כך שבהחלט ייתכן שהיה מסכן את התנועה שבאה מולו, ולא רק את זו שמאחוריו. העובדה כי לא המשיך בנסיעה, נבעה מערנות השוטרים ומפעולתם, ולא מרצונו של המשיב.

בנוסף, כאשר המשיב הבחין בחסימה של המשטרה בדרכו, הוא לא עצר, אלא ניסה לנסוע אחורנית על מנת להתחמק ממנה, ונעצר רק בעקבות כך שדרכו נחסמה כליל משני הצדדים. גם העובדה כי השתולל בעת מעצרו, מלמדת על התנהגותו הבעייתית במהלך אירוע זה. על פניו המדובר במי שמזלזל בחוק ובסיכון הנוצר לחיי אדם כתוצאה מהתנהגותו. הרקע "התעבורתי" במקרה זה אינו מפחית מהסיכון המשמעותי לחיי אדם, שכן נסיבות העבירה במקרה זה מלמדות על מסוכנות משמעותית (ראו והשוו ע"מ 1616/13 התביעה הצבאית נ' עווד (פורסם בנבו, 4.6.2013)).

לכך מצטרף עברו הפלילי המכביד. למשיב שש הרשעות קודמות, הכוללות עבירות רכוש, עבירות של הפרעה לשוטר וכן התחזות וכניסה לישראל שלא כחוק. על פניו, המדובר ב"שור מועד", שמורא החוק אינו עליו. במצב עניינים זה, מועצם לא רק החשש להישנות העבירה, אלא גם החשש להימלטות מאימת הדין.

לאור האמור לעיל, אני סבור כי בית משפט קמא שגה במסקנתו, ומכאן כי דין הערר להתקבל. לפיכך, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

 

ניתנה היום, 17 באוגוסט 2014, כ"א באב התשע"ד, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ