אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תיק מס' 501229-03-14 פלוני נ' אלמוני

תיק מס' 501229-03-14 פלוני נ' אלמוני

תאריך פרסום : 18/02/2015 | גרסת הדפסה
תיק מס'
לשכת ההוצאה לפועל כפר סבא
501229-03-14
06/01/2015
בפני הרשם:
חג'וג' חילמי

- נגד -
המבקש:
פלוני
המשיב :
אלמוני
החלטה

 מונחת בפני בקשה מטעם החייב לעיכוב ביצוע פסק דין בשל העדר קיום תנאי לביצועו ובשל קיומו של צו מניעה. עובדות בתמצית:הזוכה הינו כבן 90 שנה והוא אביו של החייב כבן 75 שנה, שניהם מ- טייבה. ביום 23/3/14 פתח הזוכה נגד החייב תיק הוצל"פ לביצוע פסק דין שניתן ביום 18/2/14, ע"י כב' השופט בנימין יזרעאלי, בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, (להלן: "פסק הדין"). פסק הדין אישר פסק בורר שניתן בתאריך 18/11/13 ע"י הבורר עו"ד XXX. עפ"י פסק הדין חויב הזוכה לשלם לחייב סך 147,956 ₪ פיצוי שבגינו יסלק החייב את ידו מבאר מים וכי לא יהיו לו כל טענות וזכויות בבאר. הזוכה הפקיד את הסכום הנ"ל בקופת הוצל"פ ובהמשך נקבע, לבקשתו, מועד לסילוק יד החייב מהבאר.  החייב עתר בבקשה לעכב ביצוע פסק הדין בשל העדר קיום תנאי לביצועו ובשל קיומו של צו מניעה. ביום 24/7/14 ניתנה החלטה לעיכוב הליך הפינוי עד למתן החלטה אחרת. טענות החייב:  החייב טען כי הזוכה לא הפקיד סך של 147,956 ₪ כפי שנקבע בסעיפים 76 ו- 77 לפסק הבוררות בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הבוררות קרי – 18.11.13 ואילך. החייב טוען כי הזוכה העלים קיומו של צו מניעה שניתן במסגרת תיק משפחה 10604-10-13 ושהורה על מניעת ביצוע כל דיספוזיציה בכל הנוגע לבאר, כאשר ההליך אשר עומד בבסיסו של צו המניעה נפתח על ידי אשתו של החייב שטענה לזכויות בבאר נשוא פסק הבוררות.החייב טוען כי הזוכה לא כיבד את צו המניעה שניתן בטרם מתן פסק הבוררות כאשר ביהמ"ש לענייני משפחה אשר מלפניו יצא פסק הדין הוא בעצמו זה שהוציא את צו המניעה והוא בעצמו ועל ידי כב' השופט בנימין יזרעאלי הורה כי יש להגיש את צו המניעה לתיק הוצל"פ (החלטה מ- 23.7.14). החייב מעלה טענות לענין תחולת צו המניעה על באר המים נשוא פסק הבוררות שכן לטענתו צו המניעה הינו גורף ומתייחס לכלל זכויות הצדדים ולכן לא ניתן לסלק את ידו של החייב מהבאר כל עוד צו המניעה שריר וקיים. בענין זה, החייב מפנה להוראות סעיפים 1 ו- 11 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969.החייב מוסיף וטוען כי צו המניעה הורה על איסור כל דיספוזיציה ולא רק זו המתממשת בהעברת רישום הזכויות ולטענתו אין זה הפורום המתאים לדון בענין הנ"ל. לטענת החייב אין לתת עדיפות לפסק הדין שניתן לאחר החלטת בית המשפט מ- 10/10/13. ועוד, החייב טוען כי צו המניעה מופנה אל הצדדים כאחד ושניהם אמורים להימנע מכל מהלך אשר יש בו כדי לגרום לדיספוזיציה ולהפר הוראות צו המניעה ושינוי המצב הקיים שבא לידי ביטוי בהפסקת הפעלת הבאר.החייב מצין, שמימוש פסק הדין בהוצל"פ משמעו גם תפיסת חזקה בבאר בעצמו דבר שמגלם בתוכו העברת חזקה ובעלות וזאת בניגוד לצו המניעה ומבלי לקבל גיבוי משפטי או החלטה המאפשרת זאת. החייב הוסיף כי הסמכות לפרש את צו המניעה נתונה לבית המשפט שנתן את צו המניעה ולכן גם ביקש לפנות בשאלת הבהרה לבית המשפט לענייני משפחה שנתן את צו המניעה. טענות הזוכה:הזוכה מצין כי טרם פתיחת תיק הוצל"פ ניסה להעביר את הסכום שנפסק בפסק הבוררות לידי החייב אך הוא סירב ולכן הפקיד את הסכום בקופת הוצל"פ בהתאם להחלטת בית המשפט לענייני משפחה מ- 17.3.14. הזוכה טוען כי צו המניעה אינו נוגע לבאר המים אלא למקרקעין הידועים כגוש 7831 חלקה 66 מאדמות העיר טייבה וכי מדובר בצו זמני להגבלת שימוש בנכס האוסר על הצדדים לבצע כל דיספוזיציה שבוודאי אין לו שום קשר לסילוק יד החייב מן הבאר. לטענת הזוכה צו המניעה אינו מזכיר את המילים באר ו/או באר מים והחייב מטעמיו בחר להחליף את המילה נכס/ים במילה באר (מים). הזוכה מצין כי במסגרת הבקשה למתן צו מניעה התבקש צו מניעה המורה על הפסקת הליך הבוררות שנדחה בהעדר סמכות. הזוכה טוען כי החייב מנוע מלהסתמך על תובענה שהוגשה על ידי אדם אחר ולא על ידו הוא ובמיוחד שעה שצו המניעה ניתן בין היתר נגדו והוא נמנה על אחד מנתבעיו. החייב לא התנגד למתן תוקף של פסק דין לפסק הבוררות ולא הגיש ערעור על פסק הדין כאשר הוא מעלה טענות מפי צד ג'. הזוכה טוען כי גם לשיטת החייב אף אם צו המניעה נוגע לבאר המים (דבר שמוכחש מכל וכל) אין שום ביצוע דיספוזיציה בבאר המים ואין שום שינוי ברישום הבעלות על באר המים ופינויו של החייב מבאר המים לא ישנה דבר ו/או חצי דבר ברישום הבעלות ולכן אין שום הפרה לצו המניעה. הזוכה מוסיף, לפני שביהמ"ש מינה את הבורר נעשתה הפרדה מוחלטת בין הקרקע לבין הבאר שכן מאחר ומדובר בבאר מים שמהווה מקור פרנסה ועפ"י סעיף 4 לחוק המים אין קשר בין בעלות בקרקע לבין זכויות בבאר המים הגם שהרישיון הוא על שם הזוכה כך שחל איסור על אדם אחר להשתמש בבאר ללא רישיון. בית המשפט מינה את הבורר כדי לקבוע מה שווה ההשקעות שהחייב השקיע בבאר, ובהתאם לכך ניתן פסק הבוררות. דיון והכרעה:לאחר ששמעי בטיעוני ב"כ הצדדים בדיון שהתקיים בפני ביום 23/10/14 ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובהחלטות בית המשפט לענייני משפחה מ- 10/10/13 ו- 23/7/14 בתיק תמ"ש 10604-10-13 אני קובע כדלקמן: הצדדים נקלעו לסכסוך משפחתי בענין באר מים שקיימת בנכס הידוע כגוש 7831 חלקה 66 מאדמות העיר טייבה. מדובר בבאר מים עתיקת יומין אשר שימשה את חקלאי העיר לצורך שאיבת מים והשקיית שדותיהם. בעקבות הסכסוך הנ"ל הגיש הזוכה מספר תביעות נגד החייב בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא במסגרת תמ"ש 18971-12-09, 8360/08 ו- 39274-10-04. ביום 14/12/11 התקיים דיון בביהמ"ש שבו הסכימו הצדדים למנות בורר אשר יקבע שווי ההשקעות שהשקיע החייב בבאר המים.  בין הצדדים אין מחלוקת כי באר המים מהווה מקור הכנסה ופרנסה. בין הצדדים התנהל הליך בוררות בענין הבאר שבסיומו ניתן, ביום 18/11/13, פסק בורר שאושר לאחר מכן ביום 18/2/14, על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה בכפר סבא, כהאי לישנא: "נוכח הזמן הרב שחלף מאז הגשת הבקשה לאישור פסק בורר ובהעדר בקשה ערוכה כדין לביטולו, הריני מאשר את פסק הבורר כמבוקש." עפ"י פסק הבוררות, סעיף 76, נקבע כדלקמן: "על התובע לשלם לנתבע 147,956 ₪ כולל מע"מ סכום זה מהווה פיצויי אשר בגינו יסלק הנתבע את ידו מן הבאר וכן לא יהיו לו כל טענות וזכויות בבאר נשוא המחלוקת וברשת המים".  העדר קיום תנאי לביצוע פסק הדין:החייב טוען כי הזוכה לא שילם לו את הסכום 147,956 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הבוררות, 18/11/13, ולכן לא ניתן לבצע פסק הדין.  עפ"י סעיף 77 לפסק הבוררות הסכום הינו נכון ליום מתן פסק הדין, 18/2/14. לפיכך, אני קובע כי החייב זכאי להפרשי ריבית והצמדה ממועד מתן פסק הדין ואילך ולא ממועד פסק הבוררות.  משהופקד הסך 147,956 ₪ קרן בלבד בקופת ההוצאה לפועל אני מורה לזוכה להפקיד את היתרה כתנאי להמשך ביצוע פסק הדין. קיום צו מניעה: החייב טוען כי לא ניתן לסלק את ידו מבאר המים בשל קיומו של צו מניעה. החייב מפנה להחלטה שניתנה ביום 10/10/13 בתיק תמ"ש 10604-10-13, בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה, כב' הרשמת הבכירה (כתוארה דאז) איריס ארבל אסל. עפ"י ההחלטה זו ניתן, לבקשת המבקשת, גב' XXXXX, בין היתר, צו זמני להגבלת השימוש בנכס תוך איסור על הזוכה והחייב לבצע כל דיספוזיציה בנכס, (להלן: "החלטת בית המשפט"). הצדדים חלוקים ביניהם לענין פרשנות המונח דיספוזיציה שבהחלטה. הזוכה סבור כי אין בביטוי דיספוזיציה כדי לאסור סילוק יד החייב מהבאר ואילו החייב סבור שמדובר באיסור גורף המתייחס לכלל הזכויות.   הלכה פסוקה היא כי פסק דין שמבוצע בתיק ההוצאה לפועל שריר וקיים וחובה לאכוף אותו ככתבו וכלשונו בין שהוא נכון ומדויק ובין שהוא שגוי. ראו: רע"א 1300/09 עדן חשמל בע"מ נ' א.א. מרכזי שליטה בע"מ, פורסם באתר נבו; ע"א 429/71 שושן נ' גורביץ, פ"ד כו(1) 14, 17-16; המ' 218/69 איזנברג נ' איזנברג, פ"ד כג(2) 746, 748-747. לכן, חובה על רשם ההוצאה לפועל לאכוף את פסק הדין שניתן ולא לתקנו או להרהר אחריו. ראו: ע"א 267/78 בלפור נ' בלפור, פ"ד לג (1)375 שם נקבע כדלקמן: "על ראש ההוצאה לפועל לפעול על פי האמור בפסק הדין כפשוטו, ואין עליו לחקור במופלא ממנו. אין הוא רשאי לתקן טעויות בית המשפט בפסקו את הדין ואין הוא רשאי למלא את החסר בפסק הדין אם נשאר כזה לדעתו...". אם כן, מטרת הליכי ההוצאה לפועל היא אכיפת החיובים הטמונים בפסק הדין. ההוצאה לפועל אינה ערכאת ערעור. לפיכך, על מנת לעכב ביצוע פסק הדין נדרשת החלטה שמעכבת ביצוע פסק הדין. מכאן עולה השאלה האם החלטת בית המשפט היא הוראה לעיכוב ביצוע פסק הדין. התשובה שלילית. אבהיר ואנמק. מעיון בהחלטת בית המשפט עולה כי נקבע, בין היתר, כדלקמן: "בקשה להורות על הפסקת הליך הבוררות אינה בסמכות רשם אלא בסמכות שופט בלבד ולכן איני נדרשת לה...להלן הצו למניעת דיספוזיציה שניתן על ידי על פי סמכותי מכוח תקנה 383 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.... לאחר עיון בתובענה ובבקשת המבקש/ת, ולאחר ששוכנעתי על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין, ומכח סמכותי...ניתן בזה צו זמני להגבלת השימוש בנכס האוסר על המשיבים 1 ו2 לבצע כל דיספוזיציה בנכס/ים של המשיב/ים 1 ו2 כמפורט בבקשה, למעט חשבון עו"ש, משכורת או כל הכנסה חודשית שוטפת...". מהאמור עולה כי כב' בית המשפט נתן צו זמני להגבלת שימוש בנכס שאסר על המשיבים (הזוכה והחייב) לבצע כל דיספוזיציה בנכס כמפורט בבקשה (הבקשה לצו מניעה זמני – ח.ח.). כל דיספוזיציה: תחילה, הביטוי 'דיספוזיציה' שבהחלטה אינו חד משמעי. ניתן לפרשו על פי כללי פרשנות כללים, על פי פירוש הביטוי במילונים משפטיים ובדין ועל פי התחקות אחר כוונת הצדדים. השאלה היא האם הכוונה היא אך ורק לפעולות של מכירה, השכרה או העברת רישום, או שמא יש לראות גם בסילוק ידו של החייב מבאר המים משום דיספוזיציה. במילון הלועזי העברי המורחב של דן פינס (בהוצאת עמיחי) ניתנה ההגדרה הבאה ל"דיספוזיציה":1. סידור, חלוקה, עריכת דברים, מערך.2. במשפט – החזקה או העברת קרקע.וזוהי ההגדרה שניתנה למילה ב- STROUDS JUDICAL DICTIONARY  (GREENBERG AND MILLBRLLBROOK): DISPOSITION: EVERY CONCEIVABLE MODE BY WHICH PROPERTY CAN PASS, WHETHER BY ACT OF PATRTIES OR BY ACT OF THE LAW.פירוש המילה דיספוזיציה, בהקשר הספציפי של  צו מניעה זמני שניתן, נידון ברע"א 2875/97 עיזבון המנוח נור חביב ואח' נ' חביב איוב עאסי ואח' [פורסם בנבו], וכך מעירה כב' השופטת שטרסברג כהן לעניין זה:"בית משפט קמא קבע, כי הביטוי "דיספוזיציה" אינו חד משמעי. הוא ניסה לפרשו על פי כללי פרשנות כלליים, על פי פירוש הביטוי במילונים משפטיים ובדין ועל פי התחקות אחר כוונת הצדדים. בסופו של דבר קבע, כי ביטוי זה כולל השכרה לתקופה העולה על 3 שנים או המעניקה זכויות סטטוטוריות מוגנות בלבד" (ס' 3 לפסק הדין). ובהמשך:"די לי בטעמיו של השופט קמא בדבר אי בהירות הצו ובדבר הפגיעה האפשרית בצדדים שלישיים שלא היו צד להתדיינות, כדי להגיע לתוצאה אליה הגיע השופט קמא" (ס' 4).כעולה מן האמור, בפסק הדין הנ"ל לא ראה בית המשפט בתקופת השכרה קצרה של פחות משלוש שנים משום דיספוזיציה. לפיכך, קל וחומר בענייננו, לא ניתן לראות בפעולה של סילוק יד ושימוש בבאר כפעולה שהתגבשה לכדי "דיספוזיציה", מה גם שחזקה כזו אינה יוצרת כלל זכויות סטטוטוריות.  אם לא די באמור לעיל, נבחן גם את בקשת המבקשת שהוגשה בתיק תמ"ש 10604-10-13 למתן צו המניעה כדי לעמוד על הכוונה בבקשה למתן הצו וכך נכתב ברישא הבקשה, ובסעיפים 38 ו- 42 לבקשה: "...להורות על מתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים 1-3 לבצע כל דיס- פוזיציה ו/או העברת זכויות ו/או העברת זכויות בין אם לצדדים שלישיים ובין אם לשמם במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 66 בגוש 7831 באדמות העיר טייבה...למבקש ייגרם נזק בלתי הפיך אם לא יינתן צו מניעה כמבוקש, שכן משניתן פסק הדין בהפ 47332-03-12 יכולים המשיבים להשלים את הליך הרישום לשמם ולבצע העברת זכויות לצדדים שלישיים ובכך להותיר את המבקש בחוסר כל ואל מול שוקת שבורה...מה עוד אי מתן צו מניעה יכול לאפשר למשיבים לבצע דיס פוזיציה של הזכויות במקרקעין לצדדים שלישיים...".מהדברים הנ"ל ניתן להבין כי הסיבה העיקרית אשר בגינה הוגשה הבקשה היתה החשש משינוי מצב הזכויות במקרקעין, זאת לאחר שהמבקשת קיבלה לטענתה את הזכויות במקרקעין עפ"י ייפוי כוח נוטריוניים וחששה מהעברת הזכויות לאדם אחר.צו להגבלת שימוש בנכס:בהתייחס לטענת החייב כי בהחלטת בית המשפט ניתן צו להגבלת שימוש בנכס ולכן לא ניתן לסלק את ידו מבאר המים די לציין כי אין בסילוק יד החייב מבאר המים כדי להוציא נכסים, למכרם, לשעבדם או לשנות מצבם או את זכויות בהם כאמור בתקנה 383 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.הצו נושא התקנה הוא צו אישי (in personam), ולכן אין חשיבות למיקום הנכס (ר' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 8 עמ' 539). הצו דומה לצו עיקול, מבחינה זו שהוא נועד להבטיח את אפשרות קיומו של פסק הדין, אולם בניגוד לצו עיקול, הוא אינו מתייחס לנכסים עצמם, אלא הוא מופנה כלפי הנתבע, ומכוחו הוא מוגבל בשימוש בנכס. בענייננו, הנמען בצו להגבלת השימוש הוא החייב, ולא הנכס – ולכן אין הצו מונע סילוק ידו מהבאר כפי שנקבע בפסק הדין. ראו: רע"א 4556/03 בנק סטנדרט צ'רטר- תאגיד חוץ נ' כאלד קטב , פ"ד נז(6), 1, פורסם בנבו, שם נקבע כדלקמן: "טבעו של צו זה הוא כאמור שאכיפתו תבוצע כנגד הנתבע עצמו ולא כנגד הנכס. לאמור: אין הצו מונע את העברת הנכס, אלא הוא מונע מבעד המבקש לעשות זאת.". החייב קיבל הוראה בפסק הדין לסלק ידו מהבאר וצו מבית המשפט להגבלת השימוש בנכס. לטעמי, סילוק ידו של החייב מהבאר לא רק שמגבילה את שימושו בבאר כפי נקבע בצו המניעה אלא מרחיקה אותו מהבאר כפי שאף נקבע בפסק הדין. בהתייחס לטענת החייב כי אין לתת עדיפות לפסק הדין שניתן לאחר החלטת בית המשפט די לציין כי המועד שבו ניתנה החלטת בית המשפט אינו מקנה לחייב יתרון בקבלת הסעד לעיכוב ביצוע פסק הדין. החייב לא נקט, באף שלב, במסגרת הליך הבוררות ו/או ההליך בתיק ביהמ"ש נשוא פסק דין, בפעולה שיש בה כדי למנוע סילוק ידו מבאר המים, וזאת למרות שהיה צד בצו המניעה. כך, למשל, החייב יכל לפנות לבורר ו/או לביהמ"ש ולהודיע על צו המניעה ובהתאם לבקש מתן הוראות ואולם משלא פעל כאמור אין לו כעת אלא להלין על עצמו. החייב השתהה בפעולה כאמור והגיש החלטת ביהמ"ש לאחר שכבר נקבע מועד לסילוק ידו מהבאר. המבקשת היא רעייתו וחברתו לחיים של החייב והיא איננה צד לפסק הבוררות ו/או פסק הדין. צו המניעה ניתן לטובת המבקשת והגיוני היה שהצו יוגש, אם בכלל, על ידי מי שלטובתו ניתן הצו, המבקשת ולא החייב. כל האמור, ומבלי לקבוע מסמרות, מטיל ערפל כבד סביב הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.החלטת בית המשפט מ- 23/7/14:בנוגע לטענת החייב לעיכוב ביצוע פסק הדין בהתאם להחלטה מ- 23/7/14 בתיק תמ"ש 10604-10-13, כב' השופט בנימין יזרעאלי איני סבור כי מדובר בהחלטה שמעכבת ביצוע פסק הדין. בית המשפט הנכבד קבע כי "ככל שניתן צו מניעה יש להגישו במסגרת בקשה מתאימה בתיק ההוצל"פ." ולכן הכוונה הינה ברורה ואין להסיק מלשון ההחלטה שמדובר בהוראה לעיכוב ביצוע פסק הדין. צו המניעה נבחן כמפורט לעיל והוא אינו מעכב ביצוע פסק הדין. בשולי החלטה זו אך לא בחשיבות הדברים אציין כי טענת החייב שעל רשם ההוצאה לפועל לפנות אל ביהמ"ש לענייני משפחה למען יקבל פרשנות לאותו צו מניעה, מתייתרת לאור המפורט לעיל. כך או אחרת, רשם ההוצאה לפועל מוסמך לפנות בשאלת הבהרה בלבד כאשר פסק הדין '...טעון הבהרה לשם ביצועו...' כלשון סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967. איני סבור כי פסק הדין טעון הבהרה כך גם לגבי החלטת בית המשפט ובכלל זה צו המניעה. לטעמי, העיקרון המנחה הוא זה המקל עם הזוכה שבידו פסק דין חלוט. לסיום:במידה ומעוניינים לתקוף את סילוק ידו של החייב מבאר המים חרף פסק הדין, יתכן כי פתוחות דרכים אחרות, אך אין לקרוא, כתוצאה מכך, משמעויות נוספות, אל תוך צו המניעה, כפי שניתן.  בנסיבות אלה, המסקנה שעולה מכל המתואר לעיל הינה שפסק הדין שריר וקיים, בדין נפתח תיק ההוצאה לפועל, בדין נתבקש סילוק ידו של החייב מהבאר. לפיכך, אני מורה על סילוק ידו של החייב מהבאר כפי שנקבע בפסק הדין בכפוף לתשלום יתרת הסכום בגין הפרשי ריבית והצמדה מ- 18/2/14 כתנאי להמשך ביצוע פסק הדין. משלא מצאתי כי הבקשה משוללת כל יסוד איני עושה צו להוצאות. 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ