אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תיק מספר 12-12852-12-4 פלונית נ' אלמונית

תיק מספר 12-12852-12-4 פלונית נ' אלמונית

תאריך פרסום : 12/11/2014 | גרסת הדפסה
תיק מס'
לשכת ההוצאה לפועל חדרה
תיק מספר 12-12852-12-4
12/01/2014
בפני הרשם:
איתי כרמי

- נגד -
החייבת:
פלונית
הזוכה:
אלמונית
החלטה
 

 

  1. זוהי בקשה להחזר אגרה לפי תקנה 9א לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) התשכ"ח – 1968 (להלן – התקנות).
  2. לטענת הזוכה ביום 28.6.2012 ניתן פסק הדין נושא התיק, ביום 2.8.2012 ומשבוששה החייבת לשלם הוגשה בקשה לביצוע פסק הדין ותיק זה נפתח. בסמוך לאחר פתיחת התיק הגישה החייבת ערעור על פסק הדין ובמסגרת זו, ניתנה החלטה המורה על עיכוב ביצוע ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. ביום 11.12.2013 ניתן פסק דין בערעור ובערעור הנגדי, החייבת חויבה בתשלום הסך שהופקד בחשבון הנאמנות המשותף וכן סך נוסף של 1,025,000 ₪. פסק הדין בבית המשפט העליון ניתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984. החייבת הגישה בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון ותיק ההוצאה לפועל נסגר מבלי שהחייבת שילמה לזוכה את שכר טרחה א' בתיק. בתיק ההוצאה לפועל, כך נטען, לא בוצעו שום פעולות גבייה, ולבד מהמצאת אזהרה, לא בוצעה כל פעילות. האגרה ששולמה גבוהה ועומדת בסך 30,673 ₪. בנסיבות אלה ביקשה הזוכה שאעשה שימוש בסמכותי מכוח תקנה 9א לתקנות ואורה על החזר אגרה. עוד נטען כי יש ליישם במקרה זה את המבחנים שנקבעו בפסיקה ובהם מה גובה האגרה ששולמה; האם ננקטו בתיק פעולות; מה הסיבה לאי נקיטת הפעולות; מהי הסיבה לסגירת התיק; האם היא טמונה במחדל של המבקש; ומה היקף השירות שניתן ביחס לגובה האגרה ששולמה.
  3. לאחר שעיינתי עיין היטב בבקשה ובתיק בכללותו, נמצא לי כי דין הבקשה להדחות. הכל כמפורט להלן.
  4. בית המשפט העליון עמד על המוסד המשפטי של האגרה באמרו כי היא "תשלום חובה בעל זיקה לשירות מסויים שהשלטון נותן לפרט. נדרש כי יתקיים קשר סיבתי בין התשלום לבין השירות. תשלומה יכול שיהא כפוי על המשלם ויכול שיהא מרצון. עם זאת... שיעורה של האגרה אינו מותנה בערך השירות שבגינו היא ניתנת ואינו נקבע בהכרח על בסיס מסחרי" (עע"מ 980/08 עופר מנירב - רו"ח נ' מדינת ישראל - משרד האוצר (6.9.2011), מפי כב' השופטת ארבל). כידוע "האגרה עשוי שתשרת אינטרסים ציבוריים נוספים זולת אספקתו של המשאב למשלם, ולשיעורה יכול שיהיה תפקיד בקידומם של אינטרסים אלה" (בג"ץ 2651/09 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים (15.6.2011), מפי כב' לוי). בהקשר זה חשוב לציין כי "הרציונאל העומד בבסיס הדרישה לתשלום אגרות בדרך כלל, ואגרות ההוצאה לפועל בפרט, הינו הצורך להבטיח באמצעותן כיסוי תקציבי להוצאות הרבות הכרוכות בהליכי ההוצאה לפועל... הפעלתו של מנגנון ההוצאה לפועל כרוכה בעלויות רבות" (רע"א  6845/06 בנק הפועלים בע"מ נ' משה טוריאל (20.1.2009), מפי כב' השופט דנציגר).
  5. תקנה 9א לתקנות כוללת שלוש חלופות להורות על השבת אגרה: האחת, אגרה ששולמה בטעות; השנייה, אגרה ששולמה מחמת שומת יתר; והשלישית,  מסיבה אחרת. במקרה זה החזר האגרה מבוקש מסיבה אחרת, והיא כאמור עיכוב ההליכים ובהמשך סגירת התיק בפסק הדין בערעור. בית המשפט עמד על משמעות החלופה השלישית בכותבו "הדיבור 'סיבה אחרת' צריך להתפרש בלא זיקה לשתי החלופות שלפניו, ואין בכוחן להגביל את משמעותו. דיבור זה יפורש בכל מקרה על פי הנסיבות הראויות, ויש לראות בו תבנית משפטית, שבאה להתמלא בתוכן מתאים, על פי נסיבותיו העובדתיות של כל מקרה. סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לבחון את המערכת העובדתית שבאה לפניו, ולקבוע אם היא נכללת בגידרה של 'סיבה אחרת' (כאמור בתקנה 9א); ואם כן - עליו לקבוע מה יהיה שיעור ההחזר. משעה שהחליט על החזר האגרה אין הוא חייב להורות על החזר מלא, והוא רשאי להחליט, לפי הנסיבות שלפניו, מה יהיה שיעורו" (בר"ע (ת"א) 259/93 מהדרין בע"מ ואחרים נ' מדינת ישראל (7.5.1993), מפי כב' השופט ד' בר אופיר).
  6. בחינת הפסיקה בסוגיה שלפניי מעלה כי בתי המשפט הורו על החזר חלקי או מלא של אגרה, במקרה בו נסגר התיק לאחר שבוטל פסק הדין (בר"ע (חי') 1437/04 אחמד מרעי נ' מועצה מקומית משהד (16.6.2004), מפי כב' השופט א' כהן); במקרה בו הצדדים פנו להליך גישור ובעקבותיו התיק נסגר (בר"ע (ת"א) 2546/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אבולעפיה אחמד (26.1.2009), מפי כב' השופטת י' שטופמן וראו גם בר"ע (ת"א) 2347/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אחים אלה את גלובוס גרופ בע"מ (26.1.2009), אף הוא מפי כב' השופטת י' שטופמן); במקרה בו נסגר התיק חודשים ספורים לאחר שנפתח, משום שהתברר לזוכה כי נגד החברה החייבת ניתן צו פירוק (רע"צ (ת"א) 18365-01-13 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל (19.2.2013), מפי כב' השופט מ' סובל); במקרה בו נסגר התיק כחודשיים לאחר פתיחתו מן הטעם שניתן צו כינוס נכסים נגד החייבים במסגרת הליכי פשיטת רגל (רע"צ (ת"א) 12522-10-12 בנק אוצר החייל ירושלים נ' מדינת ישראל (18.12.2012), מפי כב' השופט מ' סובל); ובמקרה בו הגיעו הצדדים, במסגרת תיק ההוצאה לפועל, להסדר פשרה (רע"צ (הרצ') 41038-05-12 מנדו עסקים בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (17.6.2012), מפי כב' השופטת א' מני גור). בהקשר זה של הסדר פשרה ראו לציין כי אין תמימות דעים ו"כבר נפסק כי הסכם פשרה כשלעצמו שנכרת במהלך הליכי הוצאה לפועל איננו מהווה עילה להחזר אגרה. כן נקבע כי המדינה אינה צד למחלוקת בין הצדדים ואין היא חייבת לתרום לתהליך גבית החוב ולקידום הסדר פשרה באמצעות החזר האגרה שקיבלה עם פתיחת התיק" (רע"צ (ת"א) 18518-03-10 גד חברה להפצה בע"מ נ' בנק הבינלאומי (11.5.2010)). לסיום חלק זה אציין כי במקרה בו תיק ההוצאה לפועל "נסגר ע"י המערער בשל החלטה שיפוטית שהורתה לו לעשות כן במסגרת הליך אחר" דחה בית המשפט בקשה להחזר אגרה (רע"צ (פ"ת) 42298-07-10 Ahmet Selcuk Sayinsoy נ' היועץ המשפטי לממשלה מחוז ת"א (19.4.2012), מפי כב' השופת א' רוטקוף).
  7. במקרה שלפניי, תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 2.8.2012. בתיק נשלחה אזהרה ונקבע צו תשלומים מינהלי. בסמוך לאחר פתיחת התיק, ביום 25.9.2012 עוכבו ההליכים במצוות בית המשפט העליון, לאחר שהחייבת הפקידה סך של 1,500,000 ₪ בחשבון נאמנות משותף של הצדדים. אלא שכאן לא נגמר הטיפול בתיק זה. ביום 27.11.2012 הגישה החייבת בקשה להקטנת החוב בתיק באופן שישקף את הסכום שהפקידה בחשבון הנאמנות המשותף. ביום 6.12.2012 הוגשה תגובת הזוכה לבקשה. ביום 13.12.2012 הוגשה תשובת החייבת לתגובת הזוכה, וביום 20.12.2012 הוגשה מטעם הזוכה תגובה לתשובה. בהחלטה מיום 23.12.2013 דחיתי את הבקשה המקורית להקטנת החוב  תוך שציינתי "כי דעתי אינה נוחה מהחירות שנטלו לעצמם הצדדים להגיב איש לרעהו מבלי שניתנה החלטה מפורשת המורה אותם לעשות כן" ומטעם זה אף לא עשיתי צו להוצאות.
  8. יוצא אם כן כי התיק התנהל כשנה וארבעה חודשים; בתיק אמנם לא ננקטו הליכי גבייה אך הוגשו בקשות ותגובות באופן שהצריך מתן החלטות, סריקת מסמכים לתיק ועוד משאבים כאלו ואחרים של מנגנון ההוצאה לפועל; ההליכים עוכבו לאחר שהוגש ערעור וערעור שכנגד; סיבת סגירת התיק היא הוראה מפורשת של בית המשפט העליון במסגרת פסק דין שיצא מלפניו ולא ביוזמת הזוכה. בית המשפט לא התייחס לשאלת החזר האגרה וציין במפורש שאם חלק מהסכום לא ישולם במועד תהא רשאית הזוכה לפתוח תיק הוצאה לפועל חדש נגד החייבת. בנסיבות אלה, אין מקום להורות על החזר מלא או חלקי של האגרה והבקשה נדחית.
  9. עם זאת, היה ותיאלץ הזוכה לפתוח תיק הוצאה לפועל נוסף לגביית יתרת הסכום שמעבר לכספים שהופקדו בחשבון הנאמנות המשותף, אני מורה כבר עתה כי התיק ייפתח בפטור מאגרה.
  10. אין צו להוצאות. 

 

 

______________________

                                                                                                                   איתי כרמי, רשם הוצאה לפועל

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ