אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תיק מספר 12-01224-06-4 פלוני נ' אלמונית

תיק מספר 12-01224-06-4 פלוני נ' אלמונית

תאריך פרסום : 12/11/2014 | גרסת הדפסה
תיק מס'
לשכת ההוצאה לפועל חדרה
תיק מספר 12-01224-06-4
21/05/2014
בפני הרשם:
איתי כרמי

- נגד -
המבקש (החייב):
פלוני
המשיבה (הזוכה):
אלמונית
עו"ד הלוי צהלה
החלטה

 

 

  1.  תיק זה נפתח ביום 08.01.2006 לביצוע פסק הדין של בית הדין הרבני  מיום 9.11.2004 אשר קבע שעל החייב לשלם לזוכה סך של 18,000$. במועד פתיחת התיק עמד גובה החוב בסך 97,511.51 ₪. מאז ועד היום, בהעדר תשלום,  האמיר החוב והגיע לסך 229,775.24 ₪.
  2. ביום 9.4.2013 הגיש החייב בקשה לביטול שכ"ט עו"ד ושינוי כלל חישוב הריבית כך שקרן החוב תוצמד למדד יוקר המחיה בלבד. לאחר שהונחה לפניי תגובת הזוכה דחיתי את בקשת החייב מנימוקיה המפורטים של הזוכה. אציין כי בתגובתה ביקשה הזוכה לחייב את החייב בהוצאות לדוגמה, אך בהחלטתי הסתפקתי בהוצאות על הצד הנמוך בסך 500 ₪ בלבד. מאז המשיך תיק זה והתנהל.
  3. מקץ כשנה, ביום 1.4.2014 הגיש החייב בקשה לעדכון גובה החוב בתיק. במסגרת זו התברר, כי החייב פנה לבית הדין הרבני בבקשת הבהרה באשר לאופן חישוב החוב נושא תיק זה. החייב צירף לבקשתו החלטה מיום 6.2.2014 בה קבע בית הדין הרבני, כי סכום החוב מומר לשקלים כערכם ביום מתן פסק הדין ומוצמד למדד יוקר המחיה עד למועד התשלום בפועל. בית הדין הרבני פסק כי על החייב לשלם החוב מידית. למקרא בקשת החייב הוריתי על העברתה לתגובת הזוכה וזו אכן הוגשה. בהחלטה מיום 9.4.2014 קבעתי כי אין בסמכותי לסטות מהחלטתו של בית הדין הרבני, והוספתי כי ככל שהזוכה סבורה שהחלטת בית הדין ניתנה בחוסר סמכות או שהיא בטלה מעיקרה הרי שיש לפעול בהליכים משפטיים לפי כל דין לצורך תקיפתה. במסגרת החלטה זו הוריתי את החייב להגיש תחשיב בהתאם להחלטת בית הדין הרבני.
  4. ביום 29.4.2014 הוגש תחשיב מטעם החייב ובצדו בקשה לבטל שכר טרחת עו"ד בתיק. בקשתו של החייב הועברה לתגובת הזוכה וזו חזרה על טענותיה בדבר היות ההחלטה בטלה מעיקרה משניתנה בחוסר סמכות ולאחר שבית הדין הרבני קם מכיסאו. הזוכה ציינה כי אין לה את היכולת הכלכלית לפנות לבג"ץ וביקשה שלא ליישם את החלטת בית הדין הרבני. הזוכה התייחסה אף לבקשה להפחתת ריביות, שללה מכל וכל את טענות החייב ועמדה על חיוב בהוצאות, אגרה ושכר טרחת דין, תהא התוצאה אשר תהא.
  5. לאחר ששבתי ושקלתי בדבר, מצאתי כי בנסיבות העניין אין לי אלא ליישם את החלטת בית הדין הרבני. אנמק.
  6. כידוע קיימים מקרים נדירים בהם ניתנת החלטה בחוסר סמכות עד כי אין החלטה ואין צורך לערער עליה. במקרים קיצוניים אלו ניתן להעלות את טענת העדר תוקפה של ההחלטה בכל ערכאה שיפוטית שהיא - ובכלל אלה לפני רשם ההוצאה לפועל - וזו מצווה להתעלם מעצם קיומה של ההחלטה. אכן "ההלכה הפסוקה הרחיבה את סמכותו של ראש ההוצאה לפועל בתחום בדיקתם של פסקי-דין רבניים, אשר נטען לגביהם שניתנו בחוסר סמכות עניינית. בית המשפט העליון קבע... כי כאשר צו של בית-דין רבני הוא נטול תוקף משפטי - מוסמך ראש ההוצאה לפועל, ובערעור עליו, מוסמך בית המשפט המחוזי, להכריז על אפסותו של הפסק ולהימנע מלפעול על פיו. ובהלכה שנפסקה מאוחר יותר הסביר בית המשפט העליון כי הדברים... אינם מתייחסים רק לחוסר סמכות הגלוי על פני הפסק הרבני, ובאותו בג"צ נאמר שבערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל אפשר לעורר טענה שהפסק אשר הוגש לביצוע בהוצאה לפועל הינו אפס ונטול כל תוקף משפטי מחוסר סמכות..." (ע"א (ת"א) 1741/92 שלמה שוקרון נ' נגה אורן (14.4.1993), מפי כב' השופט ד' בר אופיר), אך לא זה המקרה שלפניי.
  7. בפסק דין מאלף שיצא מלפני בית המשפט המחוזי בירושלים ניתח כב' השופט (כתוארו אז) י' שפירא את הסוגיה תוך שהראה כי בשונה מהדין בבתי המשפט האזרחיים, בית דין רבני מוסמך לדון מחדש בתיק שנתן בו פסק דין, ועקרון סופיות הדיון חל שם בסייגים הקבועים בתקנות. בית המשפט קבע כי "בית הדין הרבני רשאי 'לפתוח' פסק דין ולשנותו, כל שכן להבהירו... גם אם יטען... [ש]לא התקיים התנאי בדבר קיומן של עובדות חדשות או ראיות שלא היו ידועות בדיון הקודם, הרי שהמקום לטענה זו, אם בכלל, מקומה בערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי, לבית הדין הגדול" (בר"ע (י-ם) 802/05 פלוני נ' פלונית (29.11.2005)).
  8. גם אם אניח לטובת הזוכה, ואיני מביע כל עמדה בכך, כי נפלו בהחלטת בית הדין הרבני טעויות מסוג טעות שבדין, הרי שהדרך לתקוף טעויות אלו היא תקיפה ישירה ולא תקיפה עקיפה בלשכת ההוצאה לפועל. הכרעות שיפוטיות שניתנו על ידי ערכאה מוסמכת יעמדו בתוקפן כל עוד לא בוטלו בהליך ערעור, תובענה לביטול פסק דין, פנייה לבג"ץ או כל תקיפה ישירה אחרת. מושכלת יסוד היא כי טענה בדבר בטלות פסק הדין בהליך שלא נועד לביטולו איננה הדרך הנכונה, לא כל שכן לפני רשם ההוצאה לפועל (ראו: ע"א 322/81  שלמה ינאי נ' נורית יחיא  (14.1.1982), מפי כב' מ"מ הנשיא י' כהן; ע"א (חי') 4752/98  עיריית קרית אתא נ' יצחק מיכאלי (5.9.2000), מפי כב' השופט ס' ג'ובראן; ע"א (ת"א) 1867/01 ארגז נ' בנק לאומי, סניף היקב (12.5.2002), מפי כב' השופטת ש' דותן; רע"צ (ת"א) 35105-09-13 נתן קויש נ' י.א. (3.2.2014), מפי כב' השופט מ' סובל).
  9. המסקנה היא אם כן, שבהעדר החלטה אחרת מאת הערכאה המוסמכת, יש ליישם את החלטת בית הדין הרבני ככתבה וכלשונה.
  10. עיון בתחשיבו של החייב מעלה כי זה אינו נכון. החייב המיר את הסכום שנפסק לשקלים הצמיד אותו למדד יוקר המחייה וגזר מכך שכר טרחת עו"ד נכון להיום. כידוע, שכר טרחה א' יש לגזור נכון למועד הגשת פסק הדין לביצוע. שכר טרחה ב' יש לגזור נכון למועד נקיטת ההליך הראשון. סכומים אלו נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק ובמנותק מאופן חישוב ההפרשים המתווספים לקרן החוב. לסכום זה יש כמובן להוסיף גם את סכום האגרה ששולמה בתיק.
  11. החייב יחדש אם כן את התחשיב שהגיש בדיוק באופן המתואר לעיל. אציין כי הגשת תחשיב נוסף שלא על פי מתווה זה, לא תותיר ברירה אלא למנות רואה חשבון שבעלותו יישא החייב לבדו.
  12. לסיום, חרף התוצאה אליה הגעתי, אפשר, ויש מקום, לבקר את התנהלותו של החייב ולהביע מורת רוח מהשימוש חסר תום הלב שעשה בכלים הדיוניים. חייב זה הגיש תחילה בקשה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ולאחר שניתנה החלטה שלא לרוחו בחר לילך בדרך אחרת. החייב לא השיג על ההחלטה שניתנה בעניינו, אלא העסיק ערכאה אחרת באותה סוגיה בדיוק. בכך כרסם החייב בוודאות המשפטית ובשיטה. אילו בכך עצר כי אז החרשתי, אלא שהחייב החליט לנסות שוב את מזלו וניצל  את מעמד הגשת התחשיב עליו הוריתי, לצורך חידוש הבקשה לביטול שכר טרחת עו"ד. בקשה שכבר נדחתה על ידי בעבר. גרירת הזוכה לסיבוב נוסף של התדיינות בעניין שכבר נדון והוכרע מצדיקה פסיקת הוצאות על הצד הגבוה. בנסיבות אלה אני פוסק הוצאות הזוכה בסך כולל של 5,000 ₪ והוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ₪. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.  

           

 

______________________

                                                                                                                   איתי כרמי, רשם הוצאה לפועל

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ