אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תיק מספר 12-00128-08-8 פלוני נ' אלמונית

תיק מספר 12-00128-08-8 פלוני נ' אלמונית

תאריך פרסום : 12/11/2014 | גרסת הדפסה
תיק מס'
לשכת ההוצאה לפועל
תיק מספר 12-00128-08-8
22/12/2013
בפני הרשם:
איתי כרמי

- נגד -
החייב:
פלוני
עו"ד משה בן ארוש
הזוכה:
אלמונית
עו"ד שושי ביתן
החלטה
 

 

האם החוב נושא תיק זה הוא חוב שיש לסווגו כחיוב בדמי מזונות או שמא מדובר בחיוב כספי רגיל. זוהי השאלה העומדת להכרעה.

 

רקע

  1. ביום 4.11.2008 נפתח תיק זה לגביית סכום של 222,223.35 ₪. הזוכה פירטה כיצד הגיעה לסכום החוב על גבי מסמכי פתיחת התיק באופן הבא: סך של 14,898 ₪ המהווים הפרשים לגבייה שהיה על החייב לשלם מחודש יוני שנת 2004 ועד למועד פתיחת התיק; וכן סכום של 206,890 ₪ המהווה סכום שעל החייב לשלם בשל הפרת הסדר הראיה. הסך האמור מהווה תוצאת חישוב של 517 מפגשים בהם החייב לא הופיע לאסוף את הקטינים כפול 400 ₪ עבור כל פעם.
  2. התיק נפתח בסיווג של תיק מזונות ומאז שנפתח ועד היום נגבה בו סכום של כ- 2,271 ₪, תחת לחץ פקודות מאסר.
  3. לימים פנה החייב להליכי פשיטת רגל. במסגרת זו העלה החייב טענה כי תיק זה נפתח באופן שגוי. הזוכה מצידה ביקשה במסגרת הליכי הפש"ר אישור להמשיך ולפעול בתיק לגביית החוב. בהחלטה מיום 21.7.2013 קבע בית המשפט המחוזי כך "לאור עמדת המנהלת המיוחדת, בהעדר תגובה מטעם ב"כ הכונ"ר ומאחר והן החייב והן הנושים מעוניינים בהמשך ההליכים בהוצאה לפועל האחד לצורך סגירת התיק והשני לצורך המשך גבית מזונות אני נעתרת לבקשה ומתירה המשך ניהול ההליכים בתיק ההוצאה לפועל נשוא הבקשה" (פש"ר 316330-12-11).
  4. בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי הגיש החייב בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל  ובה הסתמך על בקשה מוקדמת יותר שהגיש, לפיה  אין מדובר בחוב מזונות; הזוכה לא הוכיחה שאכן לא ביקר בהתאם להסדרי הראיה; מדובר בקנס שצריך להשתלם לאוצר המדינה ולא לזוכה; רשם ההוצאה לפועל חרג מסמכותו כאשר הורה על פתיחת התיק; ולבסוף נטען שהחייב דווקא ביקש לקיים את הסדר הראיה, אך הזוכה מנעה זאת ממנו והוא אף פנה בהקשר זה לשירותי הרווחה.
  5. בתגובתה שללה הזוכה מכל וכל את טענות החייב. לטענתה בית המשפט קבע מפורשות כי על החייב להתייצב לפגישות עם הקטינים וכי אם לא תתקיימנה פגישות ישלם הצד המפר לצד השני סך של 400 ₪ בתוך 7 ימים מיום ההפרה. לטענת הזוכה ניסוח זה אינו מותיר ספק שאין המדובר בתשלום לטובת אוצר המדינה כי אם בתשלום ישירות לצד השני. עוד נטען כי החייב לא הגיע ממועד ההחלטה אפילו פעם אחת לקיים את הסדר הראיה. הזוכה ניסתה לשדלו להיפגש עם הקטינים ואף נעזרה לשם כך באמה ודודתה וכן בעובדת הסוציאלית, אשר טענה באוזניה כי אין דרך לכפות המפגשים על החייב. הזוכה הרחיבה בתגובתה על התוצאות הקשות שהיו להפרת הסדר הראיה והשפעתן על הקטינה. לבסוף תהתה הזוכה מדוע החייב מילא פיו מים משך חמש שנים מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל, ורק עתה מעלה הוא טענות בדבר אופי החיוב.
  6. למקרא הבקשה והתגובה קבעתי את התיק לדיון שהתקיים לפניי ביום 3.11.2013. במסגרת הדיון נחקרו הצדדים על תצהיריהם ובהמשך הוגשו סיכומים.

 

טענות הצדדים

  1. לטענת החייב תיק זה נפתח באופן שגוי תוך הטעיית לשכת ההוצאה לפועל בדבר אופי ההחלטה נושא התיק. ניתן לראות כי בטופס פתיחת ההליך נעשה מספר רב של מחיקות ושינויים, לשם פתיחת התיק כתיק מזונות. בעת הליכי הגירושין של הצדדים וגם לאחריהם החייב פנה מספר פעמים אל רשויות הרווחה וטען בפניהם כי הזוכה מונעת אותו מלראות את הילדים המשותפים. החייב מציין כי טען בכל הזדמנות שאין המדובר בחוב מזונות וכי התיק נפתח מלכתחילה כתוצאה מטעות או הטעייה של מערכת רשות האכיפה והגבייה. עוד נטען כי הזוכה אינה אמינה ולא היתה עקבית בחקירתה. ניתן להיווכח כי לא דברה אמת ואף לא זכרה את מספר הפעמים בהם הופר או כובד הסדר הראיה, ללמדך שאין בידה לבסס חיוב. עוד נטען כי חוק ההוצאה לפועל אינו כולל בחובו מנגנון אכיפה של הסדרי ראיה וכי אין זו הערכאה המתאימה לשם כך. הסדרי הראיה נתפסים כזכות ולא כחובה. הדרך הראויה היתה פנייה לבית המשפט בבקשה לסעד על פי פקודת ביזיון בית המשפט. לבסוף נטען כי לא נמצא כל תקדים בו תיק מסוג זה נפתח כתיק לגביית דמי מזונות.
  2. מנגד טענה הזוכה כי החייב מעולם לא שילם דמי מזונות ואף לא קיים את הסדר הראיה, כך שלא נותר לה אלא לפתוח תיק זה. גם לאחר פתיחת התיק החייב לא תיקן דרכיו, לא שילם מזונות ולא פעל בהתאם להסדר הראיה. עדות החייב היתה מגמתית, תוך שבחר לענות בצורה לא עניינית לשאלות שהופנו אליו, עד אשר הודה שהוא אינו מעורב בחייה של בתו ושאינו מקיים את הסדר הראיה. החייב ידע על קיומו של התיק אשר נפתח עוד בשנת 2008 ולא נתן טעם מדוע החריש טענותיו נגד החיוב ואופיו עד עתה. החייב סתר עצמו בחקירתו, התחמק ממתן תשובות והעלה טענות בעלמא כי האשמה באי קיום הסדר הראיה מוטלת לפתחה של הזוכה. החייב לא הרים את הנטל להוכיח כי אכן קיים את הסדר הראיה או לחלופין כי נמנע ממנו לקיימו. אכן, כך הזוכה, לא נמצאה פסיקה התומכת בכך שמדובר בתיק לגביית דמי מזונות אך גם לא נמצאה פסיקה מנוגדת לכך. הזוכה הפנתה להחלטת כב' הרשם א' אבני בתיק הוצאה לפועל 03-05747-10-3 בגדרו אושרו הגדלות בגין אי קיום הסדר ראיה. לטענתה הרציונאל לחיוב ברור, שכן בכל פעם שהחייב לא הגיע היא נאלצה לשאת בהוצאות מזונות הילדים, ולכן מדובר בחוב מזונות ולא בחוב רגיל. לבסוף טענה הזוכה כי אם ייקבע שמדובר בחוב רגיל הרי שהחייב עתיד להיות מופטר ממנו במסגרת הליכי הפש"ר וכך ייצא החוטא נשכר.

 

דיון והכרעה

  1. כידוע לאופן סיווגו של תיק הוצאה לפועל כתיק רגיל או תיק מזונות נודעת חשיבות רבה. לאחרונה עמד על כך בית המשפט לענייני משפחה בקריות באמרו "מקום בו עסקינן בתיק מזונות, ראה המחוקק ליתן מעמד בכורה לסיפוק צרכי הזכאים למזונות, וקבע כי גם חירות חייב נסוגה מפני ההכרח לספק הצרכים; משכך- תיקי המזונות נהנים מעדיפות בביצוע, וחלים לגביהם כללים מיוחדים; זוהי גם הסיבה לפיה סיווג חיוב כמזונות הנו בעל השפעה מהותית" (ע"ר (קריות) 29338-09-13 פלונים נ' אלמונים (30.9.2013), מפי כב' השופט נ' סילמן). בית המשפט העליון התייחס אף הוא לבכירותו של חוב המזונות כ"רכיב קיומי, העומד בדרגת חיוב וגבייה גבוהה מזו של חוב אחר" (ע"א 631/07 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (21.5.2009) מפי כב' השופט רובינשטיין). מדובר למעשה בעליונות כפולה ממנה נהנה חוב מזונות. האחת, מבחינת דין הקדימה ביחס לחוב רגיל והשנייה, ממגוון וחומרת ההליכים בהם ניתן לנקוט בתיק מזונות ביחס לתיק רגיל.
  2. אומר כבר עתה, התיק שלפניי נפתח באופן שגוי, באשר החיוב הנגזר במקרה זה מאי קיום הסדר הראיה, אינו בבחינת חוב מזונות. אנמק.
  3. בית המשפט לענייני משפחה קבע: "על האב לקחת ולהחזיר את ילדיו ולפעול על פי פגישות אלה במדויק. על האם לאפשר הפגישות והאב חייב להקפיד בביצוען לטובת הקטינים. במידה וצד לא יפעל על פי החלטה זו ויפגע בטובת הקטינים על ידי כך שלא תקוימנה הפגישות בזמן ובמועד שלהן, על הצד המפר לשלם לצד השני 400 ₪ בתוך 7 ימים מיום ההפרה". למקרא האמור עולה בבירור כי מדובר בעיצום כספי – דו כיווני – שנועד להבטיח קיומו של הסדר הראיה לטובת הקטינים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ