אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תיק הוצל"פ 00-00000-00-0 פלוני נ' אלמוני

תיק הוצל"פ 00-00000-00-0 פלוני נ' אלמוני

תאריך פרסום : 01/08/2017 | גרסת הדפסה

לשכת ההוצאה לפועל כפר סבא
00-00000-00-0
30/06/2015
בפני רשמת ההוצאה לפועל :
גולדשטיין לירן עמית

- נגד -
הזוכה:
פלוני
החייב:
אלמוני
החלטה

 

בקשה בטענת 'פרעתי', תגובה מקדמית של הזוכה ובקשתו לסילוק בקשת החייב על הסף.

מעיון במסמכים שהוגשו ובתיק: ביום 1.1.04 הגיש הזוכה לביצוע משכנתא שנרשמה על זכויות החייב במקרקעין . ב-29.3.04 מונה כונס נכסים. המשכנתא מבטיחה פירעון אשראי שנתן הזוכה לחייב בסך של מעל 1.18 מיליון ₪ בהלוואת בולט מ2/02 . בגין אותה הלוואה נתבעו החייב ורעייתו כספית ע"י הבנק [ת.א. הרצליה 662-08-09] ופסק הדין מיום 15.4.10 הוגש לביצוע בתיק 0133257115 [להלן: "התיק הנוסף"]. תביעה שהגישו החייב ואשתו נגד הזוכה [ת.א. ת"א 29832-07] נדחתה ב- 19.8.10. בערעור לפני בית המשפט המחוזי הנכבד בת"א [ע"א 17857-09-10] הושג  הסכם פשרה [ביום 6.10.11], כשביום 1.12.13 נחתם 'נספח להסכם מיום 29.9.11' [להלן: "התוספת"] [להלן: "הסכמי הפשרה"]. ביום 24.3.14 הגיש החייב "בקשה מוסכמת מטעם החייב למתן אורכה לסילוק החוב", לפיה הוסכם על מתן אורכה לחייב לסילוק החוב עד 10.4.14 בהתאם להוראות התוספת להסכם מיום 29.9.11. ודוק: באותה תוספת להסכם הנ"ל הסכימו החייבים כי ליום 1.12.13 עמדה יתרת חובם לזוכה בסך 2,614,083 בתוספת שכ"ט והוצאות משפט באומדנא בסך של כ-350 אש"ח וסה"כ 2,964,083 ₪. בבקשת החייב לדחיית מועד הדיון נכתב כי מתגבש מו"מ לגיבוש הסדר סופי לסילוק החוב בתיק. 

בקשת החייב בטענת 'פרעתי'' מ- 12.5.15. נטען כי סולק החוב מושא התיק ושולם ביתר; בפתיחת התיק עמד הפיגור [בהחזרי ריבית בהם חויבה ההלוואה מדי חודש]  בסך 114,000 ₪ להיום  החוב בתיק כ-750 אש"ח; בתיק הנוסף החוב כ- 3.1 מיליון ₪ , צרוף החובות ב- 2 התיקים בגין אותה הלוואה מגיע ל- 3.8 מיליון ₪ ואין זו יתרת החוב הנכונה; בהסדרי הפשרה הועמד החוב בשני התיקים על 2.2 מיליון ₪. תלויה ועומדת תביעת החייב נגד הזוכה [45204-03-15] לקביעה בדבר בטלות הסכמי הפשרה שהופרו ע"י הבנק. נטען כי מעולם לא ביקש הזוכה להגדיל את הקרן בסך כל יתרת ההלוואה וגם לא עדכן תשלומים שבוצעו ב-2 התיקים;  משך השנים שילם החייב מעל מיליון ש"ח שאותם יש לשערך ולהפחית; אין לאפשר המשך ביצוע צו כינוס הנכסים משנת 2004 תוך שלילת או איון זכויות החייב עפ"י החוק ל'מכר עצמי' או פירעון מלא של החוב בהלוואת המשכנתא, זכויות המוקנות לחייב עפ"י החוק. החייב ביקש לעכב הליכים עד לקביעה אם מילא אחר פסק הדין. פינוי קבוע ליום 15.7.15.  

הזוכה הגיש "תגובה מקדמית" ובקשה לסילוק הבקשה על הסף [1.6.15] וטען כי טענות החייב בעניין הפיגור במועד פתיחת התיק נכללו בפסקי דין חלוטים לפיהם החוב נכון להיום עומד על סך 2,800,000 ₪; בסעיף 8 לבקשתו מודה החייב בחתימת הסכמי הפשרה ולפחות בחוב של 2.2 מיליון ₪, החייב מבקש להפחית מהחוב תשלומים שבוצעו לפני מועד כריתת הסכמי הפשרה ודי בכך כדי לדחות כליל את טענותיו; טענות החייב נדונו ונדחו ע"י בימ"ש השלום הנכ' ואף ערעורו נדחה ואינן מצויות בגדר סמכות עניינית של רשם ההוצאה לפועל; כי במסגרת ההליך התלוי ועומד עתר החייב לצו מניעה זמני ומשך את בקשתו בדיון מיום 21.5.15 ואף חויב בהוצאות בסך 4,000 ₪; בפרוטוקול הדיון [עמ' 6] טענה ב"כ החייב כי הם מבקשים לסיים את העניין בתשלום סך 2.2 מש"ח כאשר לגישת הבנק (עמ' 4 לפרוטוקול) החוב הינו בסך של כ-2.8 מש"ח. תצהיר נציג הבנק פירט את השתלשלות ההליכים המשפטיים משנת 1999 ועד היום לרבות פסק הדין מיום 19.8.10 , שם נדחו כל טענותיו של החייב בקשר לחוב, פסק הדין מיום 8.10.11 בביהמ"ש המחוזי הנכ' ע"א 17857-09-10 , שם נדחה ערעורו ונקבעו מועדים לפירעון החוב, פרוטוקול הדיון מביהמ"ש הנכ' לענייני משפחה מיום 10.10.13 וההסכם שגובש, לפיו הועמד החוב על סך 2.6 מש"ח במקום 2.964 מש"ח, ודפי חשבון מיום 13.5.15 לפיהם עמד סכום קרן החוב בבנק על סך 2,419,547 ₪ , כאשר כל החוב הוא בפיגור נוכח סוג ההלוואה שחלף מועד פירעונה.

תשובת החייב לתגובת הזוכה ובקשתו לסילוק על הסף מיום 4.6.15 ; כי משך את בקשתו לצו זמני מטעמים דיוניים שכן טיב הצו שבוקש הינו 'צו עשה' שמייתר את חלקו הארי של ההליך העיקרי בתובענה ומאחר שלאותו מועד לא היה צו פינוי; החייב מדגיש כי ככל שביהמ"ש הנכ' יבטל את הסכם הפשרה יש לבצע מסכום החוב [בספרי בנק 2,419,547 ₪]  הפחתות של ריבית הפיגורים שנצברה בספריו בתקופת 7 שנות עיכוב ההליכים וכן את כלל התשלומים ששילם החייב במהלך השנים; במקרה כזה תהיה התוצאה שלא יישאר כלל חוב; על הזוכה לגבות את יתרת חוב ההלוואה בתיק הנוסף ולא בתיק דנן, שהחוב הנקוב בו שולם זה מכבר ע"י החייב; החייב ביקש לקבוע כי החוב בתיק נפרע , לחלופין להורות לזוכה לפעול לעדכון החוב בתיק, ובד בבד ליתן לחייב זכות תגובה בבקשות להגדלת או להקטנת קרן החוב בתיק.

הדיון: נוכח מועד הפינוי הקרוב [15.7.15] קבעתי דיון לפני ליום 28.6.15. לדיון התייצבו החייב ובאת כוחו, בנו של החייב וכלתו לרבות בא כוחה, המצהיר מטעם הזוכה ובא כוחו. מהלך הדיון: חרף התייצבות מצהירים מטעם הצדדים לא ביקש איש מהצדדים לחקרם. 

ב"כ החייב אישרה כי החוב המדובר הוא חוב הלוואת המשכנתא נשוא שטרי המשכנתא. נטען על ידה כי חלק מהחוב שולם; כי החוב בספרי הבנק נכון לחודש 2/15 כפי ד"ח שקיבלה מהבנק עמד על סך של 2,380,000 ש"ח לא כולל הוצאות ושצריך להחליט אם הפירעון נקבע לפי ספרי הבנק או לפי תיק ההוצאה לפועל.

נטען כי אין להתייחס להודאת החייב ביתרות החוב בהסכמי הפשרה [הקשורה קשר הדוק להסכם הפשרה ולאופן תשלום החוב שכן החיובים והזיכויים בהסכם  שלובים אחד בשני] נוכח ההליך התלוי ועומד להצהיר כי הם בטלים [לכן גם אם היא עומדת מאחורי הבקשה שהגישה לתיק ב3/14 גם עניין זה נכלל בה]. מחד טענה ב"כ החייב כי לשיטתם  החוב של המשכנתא הוא 2.2 מיליון ₪ ומאידך – כי יש חוב שכרגע לא ידוע ואם ימונה מומחה הוא יעשה את התחשיב של ריביות פיגורים שנגבו שלא כדין.  עוד הוסיפה ב"כ החייב כי היא מבינה שהגדלת קרן נעשית בסוף ההליך לפני מכירה אולם זכותו של חייב לשלם את חובו ולשם כך עליו לדעת את סכום החוב בתיק, שלא ידוע עקב התנהלות לקויה של הזוכה באי ביצוע הגדלות והקטנות קרן; שככל ותעשנה היא תגיב עליהן והיא תהיה מוכנה להמתין עם טענת הפרעתי להניח בצד או למשוך אותה וכשיתאפשר - לסלק את החוב. עוד טענה ב"כ החייב כי אין לי סמכות לדון בעניין תוקף הסכמי הפשרה. לשאלתי האם פנתה לב"כ הבנק  בבקשה לקבלת מסמכים של דפי חשבון ולא קיבלה השיבה כי לא פנתה כי הייתה מחלוקת בין ב"כ הצדדים. עוד נטען כי כב' השופטת טל לוי [לפניה מתנהל ההליך התלוי ועומד] שאלה את הזוכה מדוע אינו מסכים למתווה תשלום שהציע החייב והזוכה השיב שלא רצה להכניס גורמים נוספים ואחרים שהוא לא מכיר. נטען כי הבנק מנצל היטב את כוחו הכמעט מוחלט שביטויו בעובדה כי מחזיק  שטרי משכנתא שמבוצעים על פי הוראות חוק ההוצאה לפועל ובעובדה שבמסגרת פשרות הוא קובע את סכומי חוב; כי הבנק מחויב נוכח חובתו לפעול בתום לב, לאפשר לחייב לשלם את החוב גם לפי מתווה של החרגת שעבודים, אולם אלו שאלות של פרשנות הסכמי הפשרה שאינן בסמכותי. כשעלתה אפשרות של הוצאת מכתב כוונות ע"י הבנק בסך חוב עליו יוסכם , טענה ב"כ החייב כי הסכם משולב הוא בלתי אפשרי שכן בשל עניין טכני, הבנק לא מוכן לסכן את עצמו , ואף שהוא גם לא צריך לסכן את עצמו, עליו לתת לחייב לשלם. ב"כ החייב חזרה וטענה כי החייב לא יודע מה קורה בספרי הבנק. לבסוף נטען כי החייב מוכן למען הזהירות למשוך את הבקשה בד בבד עם חיוב הזוכה להגיש בקשות להגדלות קרן והקטנות קרן ותוך שלחייב תינתן  זכות תגובה בעניין הזה , כדי שידע מה סכום החוב הקצוב והסופי ויוכל לשלם אותו. לשאלתי השיבה ב"כ החייב שגם לאחר פסק הדין ב- 2010 לא ביצעו תחשיב כדי לדעת למעשה מה גרסת החייב לגבי  גובה החוב אך יחד עם זאת בוצעו על ידי החייב תשלומים בכל הזמנים לרבות בזמן שהיה הליך עומד ותלוי שטרם הוכרע הגיעו להסדר בדבר תשלומים שהחייב ביצע באופן שוטף; נטען כי החייב שילם לאורך כל הדרך ואחרי כל זה 'אנו מודים ומתוודים לא יודעים מה גובה החוב'.

ב"כ הזוכה הסביר כי לא בוצעו הגדלות קרן מאחר ומאז פתיחת התיק ב- 2004 היו צווי מניעה; בשנת 2012 כשנפרעה הלוואת הבולט היו עדיין הצדדים תחת הסכם הפשרה [שהושג בבית המשפט המחוזי הנכבד]  ולחייב הייתה שהות עד מרץ 2013 להסדרת החוב; במועד זה כבר התנהל הליך בבית המשפט הנכבד לענייני משפחה שבלחצו ניתנה לחייב שהות נוספת להסדרת החוב עד פברואר 2014; במועד זה הוגשה גם לתיק כאן בקשת אורכה לפני פינוי עד אפריל 2014; משם הוגשה תביעה בהליך אזרחי אחר וכדומה. סיבה נוספת לאי הגדלת קרן הינה כי מאחר וטרם בוצע פינוי וטרם הועמד הנכס למכירה סבור הזוכה שטרם באה העת לבקש הגדלת קרן ולשלם תוספת אגרה.

אגרה ממילא חלה על החייב שלא ניזוק מאי הגדלת קרן. יתרת החוב בהלוואה בספרי הזוכה להיום הינה 2,442,000 ש"ח בצירוף כל ההוצאות ושכה"ט. דווח כי בתיק הנוסף לא התנהל הליך בבקשה בטענת 'פרעתי'. נטען כי די בספרי הבנק בכדי להוכיח את קיומו של החוב הפסוק למימוש משכנתא ועל פני שנים כל טענות החייב נדונו ונדחו  לרבות פסק דין של כב' בית המשפט המחוזי שדן בהרכב ב- 2011, שם הודה החייב בחוב כפי ספרי הבנק. כן ניתן פסק דין בו נדחתה תביעת החייב נגד הבנק. כיום חלפו מעל 4 שנים מפסקי הדין לא מובנת טענת החייב כי אינו יודע מה גובה החוב. בפרוטוקול הדיון מיום 25.05.2015 בפני כב' השופטת טל לוי רואים כי עלו בדיוק אותם דברים הנטענים גם כאן; לגבי סכום החוב הבסיסי -  2.2 מיליון ש"ח - אין מחלוקת. גם כב' השופטת טל לוי השקיעה למעלה משעה בדיון כדי לנסות להבין מה הגרסה הכספית של החייב והתוצאה הייתה שבשורה התחתונה אין מחלוקת על קיומו של החוב המחלוקת היחידה היא איך מביא החייב את הכסף לפירעון. למעלה מ- 10 שנים התיק מתנהל בכל הערכאות המשפטיות; לא ברור מדוע מבזבזים זמן ואם רוצה החייב לשלם, שיבוא וישלם. נטען כי הגיע 'יום הדין' ועל החייב לקבל החלטה אם הוא מוסר את החזקה בנכס מרצון או שהוא ממשיך בהליכים המשפטיים. ב"כ הזוכה מפנה לדברי כב' השופט שנלר לחייב בדיון לפני כב' בית המשפט המחוזי כי באם לא ישלם את החוב יהא עליו למסור את המפתחות לכונס הנכסים בלי וויכוחים, וגם בנו הוחתם על ההסדר. זאת ועוד, בשנת 2013 אמר כב' השופט בבית המשפט הנכ' לענייני משפחה לחייב, כי מדובר בדקה ה- 90, כי הוא מוכן ללחוץ על הבנק לתת שהות לחייב, אולם אם לא ישלם החייב, ישלח אותו כב' למאסר. ב"כ הזוכה מזכיר כי הנספח שנחתם בעקבות ההליך בבית המשפט לענייני משפחה מ- 2013, הוגש לתיק ואושר על ידי הרשמת. לא יעלה על הדעת היום, בטח שלא במסגרת טענת פרעתי, לטעון כנגד ההסכמים או כנגד תוקפם או כנגד הסכום שבהם; אין בסיס משפטי לבקשה שנעדרת עילה כי לא קיימת טענה ששולם 2.2 מיליון ש"ח או 2.4 מיליון ש"ח וגם אם יש טענה ששולם חלק מהחוב אותו חלק מהחוב הופחת מספרי הבנק כפי דפי החשבון שמצויים בידי בא כוח החייב. נטען כי הטענה לפירעון חלק מהחוב אינה רלוונטית מאחר והוכח שהחוב הופחת בספרי הבנק וכך או כך קיים סכום מאוד משמעותי שלא שולם, וגם בפרוטוקול הדיון לפני כב' השופטת לוי קיימת הודאה מצד החייב לקיומו של החוב. הבנק מבקש לדחות את הבקשה ולחייב בהוצאות נכבדות בשים לב לחוסר תום הלב בנקיטת ההליך. עוד הוסיף ב"כ הזוכה כי בלא שתהיה מחלוקת על גובה החוב כפי ספרי הבנק, אין כל מניעה להוציא מכתב כוונות לכולי עלמא על מלוא החוב כפי ספרי הבנק פלוס הוצאות ושכ"ט.

 

הכרעה והוראות

תקנה 27א לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם-1979 קובעת כי הדיון בבקשה בטענת 'פרעתי' לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז–1967 יהא בדרך הקבועה בפרק כ' לתקנות סדר הדין התשמ"ד-1984, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל לסטות מסדרי הדין אם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך וכן רשאי הוא לדחות את הבקשה בלי שקיים דיון.

הצדדים הוזמנו לדיון בבקשת הזוכה לסילוק בקשת החייב על הסף. בהתאם לסמכותי לעיל ומשהשתכנעתי כי בכך יהיה כדי להביא להכרעה יעילה וצודקת יותר בסוגיה הנדונה, אפשרתי לצדדים לטעון מלוא טענותיהם לפני, תוך שאין חולק כי על הזוכה הנטל להראות שיש מקום לסילוק בקשת החייב על הסף, ועל החייב הייתה ונשארה חובת ההוכחה כי יש לקבל את בקשתו בטענת פירעון החוב מושא התיק .

הזוכה טוען כי לבקשת החייב אין בסיס, אין עילה, כי הלכה למעשה מושתק החייב מלטעון את טענותיו נוכח פסקי דין, הצהרותיו בדיונים, כי התיק הנוסף מתנהל על אותו חוב ולא הביא החייב ראיה לסתור את דפי החשבון מהבנק, ולא - גרסה חשבונאית משלו. בעניין זה אכן הודתה ב"כ החייב כי לא רק שאין לחייב גרסה חשבונאית בדבר גובה החוב הנטען הנכון שלו לזוכה, אלא שלא פנתה בשמו לבנק לקבלת דפי חשבון, שכן בין הצדדים יש והייתה מחלוקת.

אין מחלוקת בין הצדדים כי המשכנתא על מקרקעי החייב נרשמה להבטחת פירעון הלוואת בולט [בלון]. את קרן ההלוואה היה על החייב להחזיר בתום 10 שנים, ובכל חודש עד אז, היה עליו לפרוע את הרבית שנצברה על הקרן. אין מחלוקת שבשנת 2004 הגיש הבנק לביצוע את המשכנתא והתיק נפתח על החוב לאותה עת שהיה בגין פיגורים בתשלומי הרבית. חוב זה עצמו צבר רבית חריגה ונוכח השנים הרבות שחלפו עומד נכון להיום בסך כ-750 אש"ח. בין לבין בשנת 2012 נפרעה קרן הלוואת הבוליט כולה ומאז כל הסכום [קרן ורביות] צובר רביות חריגות [על הרביות קיימת מחלוקת שאינה בסמכותי העניינית]. הגדלות קרן למלוא החוב כפי ספרי הבנק לא בוצעו בתיק. מנגד גם לא בוצעו הקטנות קרן בגין תשלומים ששילם החייב. הזוכה הסביר מדוע לא ביצע הגדלת קרן ואני מקבלת את ההסבר במלואו וראה עוד להלן.

טענת החייב לפירעון החוב בתיק זה מתבססת על תשלום בסך מצטבר שביצע במשך השנים [1.059 מיליון ₪] העולה על סך החוב האמור. אין החייב טוען כי פרע את מלוא החוב בספרי הזוכה (כפי דפי חשבון ותצהיר נציג הזוכה), שנוצר באי פירעון ההלוואה המובטח במשכנתא.

בתיקים כגון דא, לפי מה יש לקבוע את החוב שלגביו תיטען טענת פירעון; לפי הרשום בספרי הבנק או לפי החוב בתיק, הנמוך משמעותי מהחוב בספרי הבנק?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ