- מונחת לפניי בקשת החייב במסגרתה עותר הוא שאעשה שימוש בסמכות הנתונה לי לפי סעיפים 69 (ד) ו - (ה) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"), ואורה על הפניית בקשתו לפריסת חוב עבר במזונות, העומד על סך של כ - 864,400 ש"ח, לבית המשפט הנכבד לענייני משפחה. במסגרת בקשה זו התקיימו מספר דיונים, האחרון שבהם ביום 03.02.15.
- החייב הוכרז כפושט רגל והוא קיבל צו הפטר מחובותיו במהלך חודש דצמבר 2012. הצדדים הגיעו להסכמה זמנית ביום 15.07.14 או בסמוך לכך, לפיה כל עוד החייב ישלם לזוכה סך של 3,500 ש"ח מידי חודש, יעוכבו כל הליכי ההוצאה לפועל בתיק (להלן: "ההסכם הזמני").
- אין מחלוקת כי החייב עומד בהסכם.
טענות הצדדים
- החייב טוען שלאור מצבו הבריאותי, (החייב סובל מדלקת בגיד בכתף), הוא אינו עובד מזה כשלושה חודשים כקופאי ולכן הכנסתו כיום מסתכמת בסך של כ- 2,000 ש"ח בחודש במסגרת עיסוקו כמורה בבית הספר "א.ד" בתל אביב.
- החייב צירף אישור רופא על-מנת לאשש טענה רפואית זו.
- לטענת החייב, גם במצב בו ישוב למקום עבודתו כקופאי וכן ימשיך לעסוק כמורה, ירוויח לכל היותר סך כולל של כ- 6,000 ש"ח מדי חודש, ולכן אין ביכולתו להמשיך ולשלם 3,500 ש"ח מדי חודש. החייב מדגיש שאמו תומכת בו כספית והיא זו המשלמת את חוב המזונות.
- החייב מעלה טענה נוספת, לפיה יש להבדיל בין חוב לתשלום מזונות שוטפים לבין חוב שהצטבר בשל אי פרעון חוב מזונות עבר, שכן בשעת הצורך הזוכה גבתה את המזונות מביטוח לאומי.
- כמו כן, החייב מבקש להדגיש שכל ילדיו בגרו ולכן אין מדובר בחוב מזונות שוטף שנועד לספק את צרכי הקטינים מידי חודש.
- הזוכה טוענת שלאורך השנים החייב נמנע והשתמט מתשלום מזונות ילדיו ולפיכך אין לו להלין אלא על עצמו. לשיטתה, החייב לא עמד בנטל ההוכחה ולא הוכיח כי אי היעתרות רשם ההוצל"פ לבקשתו תביאו למצב בו לא יוכל לקיים את עצמו.
- לטענת הזוכה, החייב לא גיבה את טענותיו בנוגע למצבו הכלכלי הרעוע באסמכתאות, וכל שעשה החייב במסגרת חקירתו נועד לערפל את עיני רשם ההוצל"פ. לדבריה, תשובותיו העלו תמונה מסועפת, מעורפלת ולא מגובה באסמכתאות. לדוגמה, ככל שהחייב טוען כי אימו מפרנסת אותו, מוטב היה שיצרף תצהיר מטעמה וגם פירוט חשבונותיה.
- נוסף על כך, הזוכה טוענת שעל האב חלה חובה להתאמץ עד קצה גבול יכולתו לשם קיום חובותיו כלפי משפחתו. לדבריה, החייב אדם שכוחו במותניו, רב פעלים, בעל השכלה גבוהה, מורה בבי"ס, לומד להיות טוען רבני, לומד הוראה בכירה, עבד בעבר ועודנו מסוגל לעבוד 14 שעות ביממה - צריך לפרוע את חוב מזונות ילדיו.
- כך, אדם הטוען לחרפת רעב אינו צריך ללמוד שני מקצועות וישלם בגינם שכר לימוד חודשי בסך של 1,000 ש"ח בחודש. הזוכה מוסיפה שלדברי החייב הוא מקבל עזרה מרובה ממשפחתו ולפיכך אין חשש שיגיע לחרפת רעב.
- מעל לכל, מוסיפה הזוכה, החייב עומד בתשלום החודשי על סך 3,500 ש"ח בהתאם להסכם הפשרה הזמני מיום 15.07.14, די בעובדה זו להוכיח את יכולתו הכלכלית להמשיך ולשלם את הסכום האמור.
חקירת היכולת
- לשם בחינת מצבו הכלכלי האמיתי של החייב ולשם בחינת בקשתו כדבעי, החייב הגיש שאלון ומסמכים בתאריך 07.09.14. נוסף על כך, נערכה לחייב בתאריך 03.02.15 חקירת יכולת בנוכחות הזוכה ובאי כח הצדדים.
- מפרטי השאלון שמילא החייב עולה התמונה הבאה:
לחייב שני מקורות פרנסה- האחד מעבודתו כקופאי ברשת "ש.י.ח", שם משכורתו
החודשית עומדת על סך 4,000 ש"ח נטו. מקור הפרנסה השני הוא מעבודתו כמורה לאנגלית
וחשבון בבית הספר "מפי עוללים", שם משכורתו החודשית עומדת על סך 1,800 ש"ח.
סך הוצאות החייב לפי השאלון מסתכמות ב 4,640 ש"ח, מתוכם 1,900 ש"ח עבור שכ"ד, 500
ש"ח עבור לימודים במכללת "ת.ה" ו 1,500 ש"ח עבור כלכלה.
לאור האמור, החייב טוען כי יכולת ההחזר החודשית שלו עומדת על סך של 1,200 ש" בחודש.
כמו כן, לחייב פיקדון על סך 1,750 ש"ח.
- במהלך חקירת היכולת עלתה תמונת המצב הבאה:
החייב טוען שמשנת 2009 עבד ברשת "ש'ש' י.ח" כקופאי והשתכר כ - 4,000 ש"ח (נטו). בתאריך 28.10.2014 התגלו אצל החייב מים בכתף ובעקבות זאת קיבל חופשת מחלה בת 3 חודשים, לדבריו מאז ועד היום חדל מעבודתו כקופאי ואינו יודע אם יוכל לשוב לעבוד שם.
בנוסף, החייב עובד כמורה לאנגלית ולמתמטיקה בבית ספר תורני של חינוך ש"ס ולטענתו משתכר כ- 2,000 ש"ח מדי חודש.
החייב ציין כי הוא מתגורר בדירה שבבעלות אחותו, ואימו, אשר מתגוררת בר.ה, מסייעת לו בכל התשלומים וההוצאות על הבית ובכלל.
כמו כן, במהלך החקירה סיפר החייב שהוא לומד להיות טוען רבני. שכר הלימוד עומד על סך 500 ש"ח לחודש, גם אותו אימו משלמת.
החייב נשאל כמה חשבונות בנק יש לו. לשאלה זו השיב שיש לו חשבון בנק אחד בבנק דיסקונט ב*****, אולם לשם נכנסת רק המשכורת מבתי הספר. את המשכורת מש'ש' היה מקבל לחשבונה של אימו, לטענתו בעקבות הליך פשיטת הרגל בו היה מצוי.
ב"כ הזוכה הציגה בפני החייב את דף החשבון שהגיש, לפיו השתכר סך גבוה יותר ממה שהוא טוען, בין היתר בחודש יולי השתכר מעבודתו כמורה סך של 6,000 ש"ח. החייב השיב ששכרו הממוצע עומד על סך של 2,000 ש"ח בחודש. בנוגע לכספים שהתקבלו במהלך חודש יולי, מקורם בטעות ואת כל הסכומים נדרש להשיב, לדבריו כך עשה והשיב את הכספים במזומן.
החייב טוען שלולא אימו היה נמצא במקום אחר. לטענתו, אימו היא זו שמעבירה סך של 1,900 ש"ח לאחותו עבור שכר הדירה החודשי. את המשכורת מש'ש' שנכנסת לחשבונה של אימו, היא מנהלת, בחלקה משלמת עבור שכר הדירה, בחלקה עבור שכר הלימוד, מיסים, חובותיו של החייב, ואף מוסיפה משלה בין היתר באמצעות נטילת הלוואות.
החייב נשאל בנוגע לפיקדון והשיב שיש לו תכנית חיסכון ובה מצויים כ- 3,000 ש"ח.
- בהתאם לסמכות הנתונה לי, לפי ס' 15א לחוק ההוצאה לפועל, הוריתי לחייב לרוקן את תוכן כיסיו ולהניח את חפציו על השולחן. בכיסיו של החייב נמצאו:
שני כרטיסי אשראי, כרטיס נסיעה, כרטיס ביקור של עו"ד, מכשיר טלפון נייד מסוג "סמסונג גלאקסי 2" וצרור מפתחות.
הפניתי מספר שאלות לחייב, במסגרתן השיב שהוא לומד הוראה בסמינר "א'" בב' במקביל ללימודיו לשמש בעתיד כטוען רבני. את לימודיו אלו הוא צפוי לסיים עוד שנה וחצי.
החייב ביקש להדגיש שאימו מסייעת לו בהתנהלות הכספית היומיומית, כך בחודשים האחרונים לאור ההסכם הזמני משלם החייב לזוכה סך של 3,500 ש"ח מידי חודש, ואימו משלמת עבור שכר הדירה שלו.
לטענתו, הוא אף עשוי להגיש תביעה לביטוח לאומי בגין נכות.
דיון והכרעה
- לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון באסמכתאות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת החייב להידחות.
- בסעיפים 69 (ד) - (ה) לחוק ההוצל"פ נקבע-
"69. .. (ד) נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה
הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש
שינוי השיעורים שנקבעו.
(ה) הורואת סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על מזונות
שנפסקו בשל תקופה שקדמה למתן פסק הדין או על תשלומי
מזונות שהצטברו בשל אי פרעון במועד, והכל מטעמים מיוחדים
שיירשמו" (ההדגשות אינן במקור, ע.א).
- יודגש, כי רשם הוצאה לפועל רשאי, במקרים מסוימים לפי חוק ההוצל"פ, לצוות על תשלום חוב פסוק בשיעורים שיקבע. אולם, לא כך הדבר בחוב מזונות. בתיק מזונות סמכות רשם ההוצאה לפועל מסתכמת בהפנית הצדדים לביהמ"ש מטעמים מיוחדים שיירשמו.
- ברע"א 4905/98, גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נ"ה (3) 360, (להלן: פס"ד גמזו), נקבע מפי כב' השופט א' ברק, כדלקמן:
"...ודוק, נקודת המוצא היא חובתו של החייב לקיים את פסק
הדין ולשלם את המזונות, גם אם הדבר קשה לו. זכותו של
הזוכה ואינטרס הציבור מחייבים תוצאה זו. עם זאת עשויים
להיות מקרים - והנטל להוכיחם מוטל על החייב - שבהם
עמידה על זכות הזוכה ואינטרס הציבור תיפגע במינימום
הקיום האנושי של החייב. זאת על בית המשפט למנוע. ושוב,
מטרת ההליך אינה לשנות את שיעורו של החוב. מטרתו היא
להבטיח כי החוב שנפסק ישולם לנושה לשיעורים, באופן
שלא תיפגע יכולת הקיום הבסיסית של החייב. אכן, השימוש
בסמכות הנתונה לבית המשפט בסעיף 69 (ה) לחוק ההוצאה
לפועל צריך להיות במשורה. זוהי סמכות חריגה. אסור לה
שתיצור אווירה של השתמטות מתשלום חוב המזונות. אסור
ליצור מצב דברים, שבו יעדיפו חייבים להימנע מתשלום חוב
מזונות על מנת להגדילו ולהאדירו, במטרה לזכות לפריסת
תשלומים".
- במסגרת פס"ד גמזו הותוו כללים שתפקידם בחינת יכולתו המעשית של החייב לפרוע את החוב שנצבר לחובתו תוך בחינה ממשית האם אי היעתרות לבקשת החייב תביא בהכרח לפגיעה בכבודו כמי שרעב ללחם, או כמי שמונע מעצמו גישה לטיפול רפואי, או שחייו נהפכו להתקיים בתנאים משפילים.
- מדברי החייב, הן בדיון והן במסגרת כתבי הטענות שהגיש, התרשמתי כי החייב הינו אדם בריא בגופו. מדובר באדם משכיל שלומד שני מקצועות במקביל ועומד בכבוד בתשלומים שהתחייב אליהם במסגרת ההסכם הזמני.
- שכרו של החייב הגיע לסך של 6,500 ש"ח בחודש וגם עתה, בעודו עובד במקום עבודה יחיד לטענתו, החייב עדיין עומד בתשלומים שהתחייב אליהם בהסכם הזמני בין אם בעזרתה של אימו ובין אם בדרך אחרת. בחייב גלום פוטנציאל השתכרותי גבוה. ייתכן שהשינוי שצריך להיעשות הוא בסדר העדיפויות שהחייב מציב לעצמו. על החייב להפנות את מרצו וזמנו לשם פירעון חוב המזונות.
- החוב שעומד לחובת החייב מגיע לסך של למעלה מ 850,000 ש"ח. על פי המוצע על ידי החייב מציע הוא לסיים לפרוע את החוב כאשר יהיה כבן 109 שנים. לעומת זאת, אם ידבוק במתווה ההסכם הזמני וימשיך לשלם סך של 3,500 ש"ח מדי חודש אזי יסתיים פרעון החוב כאשר ימלאו לחייב 70 שנים.
- לא מצאתי טעמים מיוחדים בטיעוני החייב.
- טיעוניו של החייב לפיהם יש לקחת את העובדות שילדיו בגרו והמדובר בחוב עבר כשיקולים לקולא כמו כן הצעתו לפרוס את החוב לסך של 1,200 ש"ח מדי חודש כמוהם כלעג לרש. אילו נתייחס לטיעונים אלו לגופם, מה לו לחייב פלוני כי יתאמץ וישלם את דמי המזונות כסדרם שנים בודדות בטרם יהפוך בנו לבגיר? טוב יהיה לו שימתין עד יהפוך בנו לבגיר, ולאחר מכן יפנה בבקשה מסודרת לרשם ההוצאה לפועל לפריסת חוב העבר על פני שנים רבות.
- במקרה שלפניי, בפי הזוכה טענות רבות כלפי החייב, בין היתר שהשתמט מתשלום מזונות ילדיו לאורך שנים. כאמור, החייב לומד וחי בכבוד מבלי להזדקק לשירותי הרווחה. לאור זאת, לא מצאתי טעמים מיוחדים להיעתר לבקשתו.
- בהתאם להלכת גמזו, אמור אני להשתכנע בטרם אפנה את החייב לבית המשפט, כי נפגעה יכולת הקיום הבסיסית שלו, דומני כי אין זה המקרה שבפניי.
לדידי, ולנוכח ניסיון העבר, באפשרותו של החייב לשלם סך של 3,500 ש"ח כפי שהתחייב במסגרת ההסכם הזמני עם הזוכה.
ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ה
25 מרץ 2015
_____________________
ערן אביטל,
רשם ההוצאה-לפועל