אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תחולת סעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי במצב של הקפאת הליכים

תחולת סעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי במצב של הקפאת הליכים

תאריך פרסום : 24/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1700-05,24176-05
07/11/2007
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
1. רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס
2. בתפקידם כנאמנים של חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ

עו"ד ליפא מאיר ושות'
הנתבע:
1. המוסד לביטוח לאומי - היחידה לפירוקים
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד רחל בן רחמים סובול
עו"ד רות לינקר-מזרחי
החלטה

מונחת בפני מחלוקת עקרונית שהתעוררה בין נאמני קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ (להלן: "הנאמנים" ו"קלאבמרקט", בהתאמה) לבין המוסד לביטוח לאומי. עניינה פרשנות הוראות פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, הנוגעות לזכויותיהם של עובדים במצב של חדלות פרעון. עיקר המחלוקת נטושה בעניין פרשנותו הראויה של סעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי, המזכה עובדים בגמלה במקרה בו נקלע המעביד למצב של פירוק או פשיטת רגל.

הנאמנים סבורים כי פרשנותה הראויה והנכונה של הוראה זו הינה מתן זכאות לגמלה במצב של חדלות פרעון , ואי לכך כולל הסעיף גם מקרים של הקפאת הליכים; מוסיפים הנאמנים וטוענים, כי עניין לנו בפרשנות תכליתית המשתלבת עם ה מדיניות המשפטית הכוללת המעדיפה הסדר על פירוק , ואף מקישה לא פעם מדיני פירוק אל דיני הקפאות הליכים (וזאת נוכח העובדה כי האחרונים טרם הוסדרו בהוראת חוק נפרדת ומפורטת);

כמו כן, טוענים הנאמנים כי התנהלות המוסד לביטוח לאומי מעודדת התנהלות הכנסה מלאכותית של חברות בהסדר לפירוק להלכה, ומחייבת שימוש בפיקציות שאין בהן ממש.

מוסיפים הנאמנים וטוענים, כי התנהלות המוסד לביטוח לאומי אינה ראויה אף מבחינה זו, כי הסדרי הנושים חוסכים לקופתו סכום רב אותו נדרש היה לשלם לגורמים שונים במידה והיתה החברה בהסדר קורסת ונקלעת לפירוק ולחיסול.

הביטוח הלאומי מתנגד באורח נחרץ לפרשנות זו, ועומד על פירוש דווקני של הוראת החוק, לפי פרשנותה המילולית, באורח שתחיל אותו על פירוק ופשיטת רגל בלבד. לטענת המוסד לביטוח לאומי, אין כל עילה להטיל על קופת הציבור נטל נוסף וכבד במקום בו החברה חדלת הפרעון זוכה להסדר נושים ומוסיפה להתקיים, מה גם שהדבר עשוי לסכן את איזונו התקציבי ולהכניס אותו לגרעון כבד, באורח שיביא לפגיעה בקשישים, נכים ומבוטחים חלשים וקשי יום התלויים בו לקיומם. לעניין זה, מצרף המוסד לביטוח לאומי אף מכתב מטעם הממונה על התקציבים באוצר, מר קובי הבר.

בנוסף לאמור לעיל, טוען המוסד לביטוח לאומי כנגד עצם סמכותו של בית המשפט של פירוק לפרש את חוק המוסד לביטוח לאומי, וכמו כן, כי העובדה שסעיף 182 לא תוקן מעולם, חרף התיקונים הרבים שנעשו בחוק המוסד לביטוח לאומי, מעידה כי תכליתו אינה כוללת הקפאות הליכים. עוד טוען המוסד לביטוח לאומי, כי הליכה לפי דרכם של הנאמנים תהווה תמריץ למעסיקים שלא לשלם את חובותיהם ולהקלע במכוון למצב של הקפאת הליכים בכדי להטיל את חיוביהם כלפי העובדים על קופת הציבור, וכי בנסיבות המקרה, כאשר קופת ההסדר נאלצה לפצות את העובדים על חשבונם של נושים אחרים, הרי שחיוב המוסד לביטוח לאומי בתשלום לא יהווה תשלום לעובדים, אלא לנושים הבלתי מובטחים.


לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

גזרת המחלוקת;

1.         הסוגיה המרכזית השנויה במחלוקת בין הצדדים, הינה אורח פרשנותו הראוי של סעיף 182 לחוק המוסד לביטוח לאומי, אשר קובע את התנאים לזכאותו של עובד לגמלה. אין חולק, כי לשון הסעיף מתייחסת למצבים של פירוק מעסיק שהוא חברה, ופשיטת רגל של מעסיק שהינו יחיד.

זאת ואף זאת; אין חולק, כי עניין לנו בסעיף אשר הותקן בשנת 1975 לערך, תקופה בה לא היה מוסד הקפאת ההליכים מקובל כלל ועיקר בדין הישראלי . אף אם סעיפים ישנים כאלו ואחרים בפקודת החברות המנדטורית הקימו אפשרות כזו או אחרת להסדר נושים של חברה, הרי שמן המפורסמות הוא, כי הקפאות הליכים - קל וחומר משמעותיות - היו כמעט בגדר "בל יראה ובל ימצא" במשך תקופה ארוכה מאד. עובדה, אשר החלה להשתנות אך במחצית השניה של שנות השמונים ובעיקר בתקופה שלאחר מכן. קשה, אם כך, לחלוק על העובדה כי בעת התקנת סעיף 182 הנ"ל, לא עמד הרעיון של הקפאת הליכים לנגד עיני המחוקק . מכאן, עולה חיזוק מסויים לגישה, כי המחוקק מנה, למעשה, במסגרת הסעיף, אותם שני מצבי חדלות הפרעון המוכרים לו - פירוק חברה ופשיטת רגל של יחיד.

2.         אלא, שבכך לכשעצמו אין די כדי לקבל עמדת הנאמנים, באשר העובדה כי מוסד הקפאת ההליכים לא היה מוכר אותה עת, אין בה לכשעצמה כדי להכריע כי ראוי להחיל את אותו הסדר על מוסד הקפאת ההליכים. לשם כך, מן הראוי לדון בטענות המהותיות של הצדדים, ובעיקר בעמדת המוסד לביטוח לאומי, לפיו קיימת אבחנה מהותית בין הקפאה לפירוק, באורח המצדיק את מתן הגמלה במקרה האחרון, אך לא במקרה בו מגיעה החברה חדלת הפרעון להסדר נושים, אשר כפועל יוצא ממנו היא מוסיפה להתקיים, ולעיתים אף להעסיק חלק מעובדיה.

לשון אחר, מן הראוי לבדוק ולהכריע, האם הגורם המכריע אשר הביא את המחוקק לזכות עובדים בגמלה לפי פרק ח' של חוק המוסד לביטוח לאומי, נעוצה בעצם חיסולו המוחלט של המעביד (כמשתמע מטענת המוסד לביטוח לאומי), או שמא דווקא במאפיין אחר של דיני חדלות הפרעון.

מצבם של העובדים -הקפאת הליכים לעומת פירוק;

3.         כבר בראשית הדברים, מן הראוי להעיר כי עמדת המוסד לביטוח לאומי, הקושרת בין חיסולו של המעסיק ושלילה מוחלטת של יכולתו להוסיף ולהתקיים (כולל להעסיק עובדים) בעתיד, נתקלת בבעיה מהותית, וזאת מעצם העובדה כי המחוקק בחר, במובהק, לזכות בגמלה אף את עובדיו של מעסיק שנקלע לפשיטת רגל . אין צורך להכביר מילים, כי דיני פשיטת הרגל דהיום אינם דוגלים ב"חיסולו" של החייב, אלא ב מיצוי כושר הפרעון שלו לטובת נושיו , כאשר לאחר מכן, אם זוכה החייב להפטר - או לחלופין מגיש הצעת הסדר נושים - בעקבותיהם יכול החייב, חרף העובדה כי היה חדל פרעון, לחזור לפעילות כלכלית ועסקית , כולל העסקת עובדים במידת הצורך.

נקל לראות, כי מושכלה זו מקשה מאד על קבלת הפרשנות הכורכת בין הגמלה לבין חיסולו של המעביד; לא זאת בלבד, אלא שהדין מכיר אף ביכולת להגיע להסדרי נושים אגב ותוך-כדי פירוק , ואף במקרים בהם אין הפירוק מוביל לחיסול פעילותו הכלכלית של המעסיק חדל הפרעון כ"עסק חי", אלא למכירתה כמקשה אחת למשקיע צד ג', באורח הדומה למדי לאחד הסוגים הנפוצים של הסדרים נשוא הקפאת הליכים.

4.         זאת ואף זאת; אמנם, בפירוקים רבים זוכים הנושים הרגילים לדיבידנד נמוך ביותר, אם בכלל, בעוד שבחלק ניכר מהקפאות ההליכים ניתן דיבידנד משמעותי יותר. אלא שאין עסקינן בכלל נכון לכל מקרה ומקרה , באשר קיימים אף מקרים של פירוק, בהם עולה בידי המפרק לגייס כספים מהם משולם חלק ניכר של החובות. זאת, בעוד מנגד, קיימות הקפאות הליכים מסויימות, בהן עיקר הדיבידנד, ולעיתים כמעט כולו "נבלע" בידי הנושים המובטחים והנושים בדין קדימה - מצב שאינו שפיר ואינו רצוי, אולם בנסיבות מסויימות אין מנוס ממנו.

יוצא, כי אם ניסה המוסד לביטוח לאומי ליצור "דיכוטומיה" בין פירוק להקפאת הליכים, הרי שעמדתו זו רחוקה מלהיות מדוייקת, וזאת הן בעניין גורלה של החברה חדלת הפרעון כעסק חי, והן בכל הנוגע לשיעור הדיבידנד.

5.         משהגענו לכאן, נקל לקבוע, כי לא החיסול הוא "הציר המשותף" העומד ביסודו של סעיף 182, אלא דבר-מה אחר, המצוי ביסודות מצב חדלות הפרעון, ואשר הופך את אותה קבוצת מצבים לשונה באורח מהותי, דרך למשל, ממצבים בהם נתון המעביד בקשיים גרידא, או מן המקרים בהם עסקינן במעביד שהוא סרבן תשלום ומעמיד קשיים או מנסה להתחמק מהליכי הגביה הננקטים נגדו בידי העובדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ