אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תחולת חיוב נושה ליידע ערב על אי קיום החיוב על ערבות שקדמה למועד תחולת החוק

תחולת חיוב נושה ליידע ערב על אי קיום החיוב על ערבות שקדמה למועד תחולת החוק

תאריך פרסום : 18/10/2006 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
4230-04
17/10/2006
בפני השופט:
ר. למלשטריך-לטר

- נגד -
התובע:
בנק טפחות סניף משרד ראשי
עו"ד חלבי נזיה
הנתבע:
1. לוגק לריסה
2. מרכובסקי פטר (פס"ד)
3. נזרנקו איגור
4. לובטון ברונו (פס"ד)
5. פרץ אבלין (פס"ד)
6. לוגק ליאוניד (פס"ד)
7. גבבליט אולג (פס"ד)

עו"ד נור יורם
פסק-דין

1.         הבנק התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעת  1, בשל היותה ערבה  לחוב של אחר.

2.       עובדות הרקע

2.1        בני הזוג ליטבק קבלו הלוואות מהבנק התובע, ולא פרעו חובם לבנק.

2.2        הסכם הלוואה ראשון הינו מיום 16.12.93 על סך נומינלי של 142,000 ש"ח. ההלוואה הובטחה במשכנתא וכן בערבים. אחד הערבים היה בעלה של נתבעת 1. (ת / 2, ב). ביום 29.12.95 נעשה תיקון להסכם הלוואה זה באופן שנתבעת 1 הוחתמה כערבה לחוזה ההלוואה. באותה עת עמד סכום  ההלוואה  על סך של 163,510 ש"ח. (ת / 2, ג').

2.3        ההלוואה השניה הינה מיום 29.12.95 והינה על סכום נוסף של 118,000 ש"ח. ביום 2.1.96 הוחתמה הנתבעת 1 כערבה גם להלוואה זו.

2.4        על נסיבות החתמתה של הנתבעת 1 כערבה, העידה הערבה כי לא הכירה את בני הזוג ליטבק, אלא נפגשו במשרד תיווך. שם סוכם ביניהם כי הם יחתמו לה כערבים על הסכם הלוואה לרכישת דירה, והיא בתמורה תחתום להם כשהם יצטרכו לרכוש דירה. הם אכן חתמו לה בשנת 1990, והיא השיבה להם בחתימתה בשנת 95. (עמ' 8 לפרטיכל). ההלוואה על סך 163,510 מהווה גרירת משכנתא מנכס לנכס. (כך נלמד מגוף התיקון ).

2.5        משלא נפרע החוב על ידי הלווים, פתח הבנק תיק הוצל"פ למימוש הנכס הממושכן ביום 30.12.01.

2.6        ביום 2.4.03 ניתנה החלטה בהוצל"פ על מכירת הנכס הממושכן תמורת הסך של 64,000$. סכומי הכסף שהתקבלו בעבור הדירה לא סלקו את יתרת החוב בהלוואה. ביום 26.5.03 נכנס לחשבון הלווים סכום של 64,000$ ממכירת הדירה, מהם הוריד הכונס הוצאות ושכר טרחתו. (עמ' 6 לפרטיכל, נספח 1 לתצהיר ת/1). הסכום (כדי 45,000 ש"ח ממנו) כיסה סילוק מלא של הלוואה שלישית, שהנתבעת איננה ערבה לה (נספח 3 לתצהיר ת / 1)., ויתרת הסכום הביאה לסילוק חלקי של שתי ההלוואות נשוא הדיון.

2.7        לענין זה טען נציג הבנק כי תחילה נזקף הסכום להלוואה עם שיעור הריבית הגבוה ביותר. (עמ' 6 לפרטיכל).

2.8        הבנק הגיש תביעה כנגד הלווים לגבי יתרת החוב, אך כנגד הנתבעים ניתן צו כינוס נכסים במסגרת תיק פשיטת רגל, ולא ניתן היה לפעול כנגדם. (ס' 7 לכתב התביעה , שלא הוכחש).

2.9        יתרת הסכום  הבלתי נפרע של ההלוואות , לאחר שערב נוסף שלם סכום כלשהו בפשרה, עומד נכון ליום 2.2.05 על סכום של 152,298 ש"ח.

2.10      התובע יכול היה להראות מכתב מיום 16.12.01 אשר נשלח לבני הזוג ליטבק, בו נאמר כי אם לא יוסדר תשלום החוב בתוך 7 ימים, תעמוד ההלוואה לפרעון מידי.  (ת / 3) בשולי המכתב נרשם :"העתק לערבים" ובין שמות הערבים מופיע גם שמה של נתבעת 1. אין כל ראיה על כך שלנתבעת 1 נשלח המכתב הזה, והיא גם מכחישה קבלתו.  (עמ' 7 לפרטיכל).

2.11      הנתבעת הצהירה כי מעולם לא קבלה הודעה כלשהיא מהבנק על פיגור הלווים בפרעון ההלוואה, לא קבלה כל התראה לפני נקיטת הליכים כשלהם, לא ידעה על מכירת הדירה בהליך ההוצל"פ, ולראשונה נודע לה על תביעת הבנק כנגדה, משהוגשה תביעה זו ביום 12.2.04.(ס' 2,3, לתצהיר נ / 1). טענה זו של הנתבעת לא נסתרה.

3.       גדר המחלוקת

3.1        הנתבעת טוענת כי הבנק לא מלא את חובתו בתום לב ולא עמד בחובתו לגילוי נאות, שכן לא מסר לה על כך שההלוואה איננה נפרעת ועל כך שהוא פועל כנגד הלווים, לרבות מימוש המשכנתא. הנתבעת טוענת כי לו היתה יודעת על כך במועד, היתה פועלת  למניעת הנזק.

3.2        הבנק טען מנגד כי טרם התיקון של חוק הערבות (תיקון מס' 2 ) התשנ"ח 1998 , לא היתה עליו החובה למסור הודעה לערב ובנוסף, לא הוכיחה הנתבעת את הנזק שנגרם לה כתוצאה מאי מתן הודעה.

4.       המסגרת הנורמטיבית לדיון

4.1        במועד בו חתמה  נתבעת 1 כערבה על ההלוואות, דצמבר 95, היה בתוקף חוק הערבות התשכ"ז 1967 לאחר תיקונו בשנת 1992. (חוק הערבות (תיקון) תשנ"ב 1992 ) (להלן "תיקון תשנ"ב").

4.2        הנתבעת 1 איננה בן זוג או שותף של חייב ולפיכך עונה להגדרת "ערב יחיד" כפי שכוון אליה תיקון תשנ"ב. סכום החיוב הנערב מורכב משתי ערבויות שונות. לא הוכח כי סכומים אלו באו לרכישת אותה דירה, טענה שהועלתה בסיכומים לראשונה. עובדה היא שנחתמו שתי ערבויות נפרדות. בכל אחת מהערבויות הסכום נמוך מהסכום הנדרש בפרק ההגדרות בתיקון תשנ"ב בהגדרת החיוב של ערב יחיד  כשהחיוב הינו לצורך רכישת זכויות בדירת מגורים. (וראה הצעת המחבר רוי בר קהן בספרו "דיני הגנת הערב" לפיצול ערבויות על מנת לעמוד בהגנת "ערב יחיד" שם עמ' 223 ).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ