אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תחולת התיקון של חוק הגנת הצרכן

תחולת התיקון של חוק הגנת הצרכן

תאריך פרסום : 24/05/2006 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי בנצרת
1653-06
22/05/2006
בפני השופט:
נסים ממן

- נגד -
התובע:
עיטל זילברשלג
עו"ד זילברשלג
הנתבע:
לופטהנזה נתיבי אויר גרמניים א.ג.
עו"ד הרמן מקוב ואח'
החלטה

1.  בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה הייצוגית בעקבות חקיקת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 18), תשס"ו-2005 [להלן - החוק המתקן]. וזה רקע הבקשה: המבקשת, עיטל זילברשלג, רכשה ביום 11.1.95 כרטיס שהנפיקה המשיבה לטיסה מתל אביב למינכן וחזרה. היא יצאה את הארץ בתאריך 21.1.95 ושבה ביום 28.1.95.  בגין רכישת הכרטיס הגישה המבקשת נגד המשיבה תביעה אישית על סך 40.22 ש"ח וכן בקשה להכיר בה כתביעה ייצוגית על מנת לתבוע את המשיבה לשלם סכום של 17,900,103 ש"ח.  המבקשת טענה שהוטעתה ע"י המשיבה בכך שמחירו של הכרטיס חושב במטבע מקומי לפי שער הגבוה משער מכירה להעברות והמחאות של US $ כפי שנקבע לאותו מועד על ידי בנק מסחרי ישראלי. 

2.  התביעה, שהוגשה בשנת 1998, הושתתה על הבסיס הנורמטיבי שעניינו, בין היתר, הטעייה בשלב הטרום-חוזי.  המסגרת הדיונית להגשת התביעה כתביעה ייצוגית היא, בין היתר, פרק ו1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 [להלן - חוק הגנת הצרכן המקורי]. לעניין זה הפסיקה קבעה בשורה של החלטות כי ניתן להגיש תובענות ייצוגיות לפי חוק הגנת הצרכן המקורי בגין הטעייה רק אם נעשתה בשלב הטרום-חוזי.

3.  לאחרונה חוקק החוק המתקן המתייחס להגדרת הביטוי 'הטעייה' שבסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן המקורי. הרישא לסעיף המקורי נוסח כך:

"לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה (להלן - הטעיה)".

            לאחר התיקון הרישא מנוסח כך:

"לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת   לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה - העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה (להלן - הטעייה)"

4.  משנקבע כי הטעייה בשלב ביצוע החוזה נכללת בחוק הגנת הצרכן, פנתה המבקשת בבקשה לתקן את כתב התביעה על מנת לכלול בו טענה של הטעייה שבוצעה כלפיה וכלפי יתר הנוסעים, בתקופת ביצוע החוזה, דהיינו מיום רכישת הכרטיס ועד תום הטיסה. ההטעייה "החוזית" המיוחסת למשיבה היא שבכרטיס הטיסה צויין שהמחיר נקבע לפי שער חליפין פלוני, אך בפועל מכרה המשיבה את הכרטיס למבקשת בשער חליפין גבוה יותר ממה שצוין על גבי כרטיס הטיסה תוך הימנעות מלהודיע למבקשת על ההטעייה.  לבקשה לא צורף נוסח של כתב תביעה מתוקן.

5.  ב"כ המשיבה טוען כי יש לדחות את הבקשה משלושה נימוקים: האחד,  כי החוק המתקן אינו מתאים לחוזה נשוא תביעה זו שכן לדעתו, התיקון נועד להגן על צרכן המתקשר עם ספק בחוזה ארוך טווח או בחוזה שרות מתמשך. במקרה שבפנינו החוזה היה לזמן קצר, הוא כלל פעולה אחת - הטסה - והסתיים עם נחיתת המטוס. לא לחוזים שכאלה נועד התיקון. השני, שבעובדות המעטות שנכללו בבקשה, שכאמור לא צורף אליה נוסח כתב התביעה החדש-המוצע, אין כדי להצביע עובדתית על מעשה [או מחדל] שעניינם הטעייה במהלך ביצוע החוזה.   השלישי, שגם אם יש למבקשת עילת תביעה מכוח חוק הגנת הצרכן שעניינה הטעיה במהלך החוזה, אין להתיר את התיקון שכן התביעה בגין עילה זו התיישנה.

6.  באשר לטענה הראשונה אומר כי לדעתי התיקון אינו מוגבל בתחולתו רק לחוזים ארוכי טווח או לחוזי שירות מתמשכים. נכון הוא שבדברי הסבר להצעת חוק הגנת הצרכן [תיקון מס' 19] [הטעייה לאחר התקשרות עסקה] התשס"ה-2005 ה"ח הכנסת 93 מיום 26.7.05, נאמר כי התיקון האמור נועד להגן על צרכנים המתקשרים בחוזים ארוכי טווח במיוחד בחוזים למתן שירותים בטכנולוגיות משתנות, אך מגמה זו של מציע החוק לא זו בלבד שלא באה לידי ביטוי מפורש בחוק עצמו או בשמו, אלא שמדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת עולה במפורש כי התיקון אינו מוגבל לחוזים כאלה. 

            ישיבה מס' 460 של הועדה מיום 17.7.05 נועדה, בין היתר, לדון בהצעת חוק הקרויה חוק הגנת הצרכן (תיקון-הזכות לתובענה ייצוגית בחוזי התקשרות ארוכי טווח), התשס"ד-2004. במהלך הישיבה הוסכם מטעמים שפורטו שאין מקום להגביל את התיקון רק לחוזים ארוכי טווח. הרעיון אומץ על ידי חברי הועדה ובהצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת שונה שם החוק והושמטו ממנו המגבלות בדבר חוזים ארוכי טווח.

            הטענה השנייה נוגעת לנוסחו המתוקן של כתב התביעה. מאחר והוא לא צורף - לא אדון בטענה.

            7.  בטענה השלישית יש ממש. בכל הנוגע לתביעה האישית של המבקשת, ייתכן שכתב התביעה בחלק האישי שלו כולל טענת הטעייה שנעשתה במהלך ביצוע החוזה, אך ברור כי  הטענה אינה מושתתת על חוק הגנת הצרכן המקורי כיוון שעד לתיקון האחרון הוא לא כלל בסעיף 2 שבו עילת תביעה המושתתת על הטעייה "חוזית". אם מסתמכת המבקשת בחלק האישי של כתב התביעה שלה על עילת תביעה שעניינה הטעייה במהלך ביצוע החוזה - העילה נובעת מדינים  אחרים. מכאן, שבעת כריתת החוזה - ינואר 1995 - כל שכן בשבע השנים שקדמו לכך - לא הייתה למבקשת, וממילא לא לתובעים-בכוח שכמותה, עילת תביעה אישית, כל שכן ייצוגית, של הטעיה במהלך ביצוע החוזה המושתתת על חוק הגנת הצרכן המקורי.

            עתה היא מבקשת לתבוע לא רק עבור עצמה אלא גם ובעיקר עבור עשרות אלפי הנוסעים שרכשו לטענתה כרטיסי טיסה מהמשיבה והוטעו, לא רק בעת המו"מ לקראת כריתת החוזה אלא גם במהלך ביצועו. התביעות האישיות הללו לא הוגשו, כמובן. המבקשת שמשה פה לאותם תובעים-בכוח בכל הנוגע לעילת ההטעיה הטרום חוזית, ועל כן  גם אם לא הגישו תביעה אישית משלהם - הם יוכלו להיתלות בתביעתה האישית של המבקשת. והנה, החוק המתקן מורה לנו כי ניתן להגיש תביעה ייצוגית מכוח חוק הגנת הצרכן המקורי בגין הטעייה שנעשתה במהלך קיום החוזה. השאלה שיש לדון בה היא מהי תחולתו של החוק המתקן?

            8.  לעניין זה ייתכנו כמה אפשרויות:

            א.  החוק המתקן חל על חוזים שנכרתו לפני תחילתו אך ההטעייה צריך שתיעשה לאחר תחילתו של החוק המתקן. זוהי תחולה אקטיבית;

            ב. החוק המתקן חל אך ורק על חוזים שייכרתו לאחר כניסתו לתוקף. זוהי תחולה פרוספקטיבית;

            ג.  החוק המתקן חל על חוזים שנכרתו לפני תחילתו וגם על הפרות שנעשו לפני תחילתו. במקרה כזה לחוק יש תחולה רטרוספקטיבית;

            ד.  החוק חל על חוזים קודמים והטעיות קודמות לרבות הטעיות שעברה עליהן תקופת ההתיישנות.

            מה היקף תחולתו בזמן של החוק המתקן בפרשה שבפנינו? ההבחנה בין סוגי תחולה שונים פורטה בפסק הדין של הנשיא ברק בפרשת עע"א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל, פ"ד מו[2], 765 [להלן - פרשת ארביב] וגם בחיבורו "פרשנות במשפט", כרך שני פרשנות החקיקה, נבו, הוצאה לאור 1994 עמ' 622.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ