אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תחולת העיקרון המצר את ההתערבות ביהמ"ש בהחלטות בעניין בוררות על המדינה

תחולת העיקרון המצר את ההתערבות ביהמ"ש בהחלטות בעניין בוררות על המדינה

תאריך פרסום : 17/01/2007 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
7146-06
15/01/2007
בפני השופט:
א' פרוקצ'יה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - משרד התחבורה
עו"ד לימור פלד
הנתבע:
חברת מטרודן באר שבע בע"מ
עו"ד אורי נוי
עו"ד שאול ציוני
החלטה

1.        זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' הנשיא גורן) בה קיבל את בקשת המשיבה למנות בורר שידון במחלוקת שהתגלעה בינה לבין המבקשת.

2.        הרקע להליך שנפתח בבית המשפט המחוזי קשור בהסכם שנקשר באוקטובר 2003 בין המבקשת (להלן - המדינה) לבין המשיבה (להלן - החברה) בעקבות זכייתה של האחרונה במכרז להפעלת קווי שירות בבאר שבע. ההסכם כלל הוראה ליישוב מחלוקות באמצעות בוררות, שזה נוסחה:

"25.  יישוב מחלוקות ובוררות

 25.1  כל צד רשאי לבקש בכתב כי בעניין מחלוקת כל שהיא בין הצדדים בנוגע לביצועו של הסכם זה או לפרשנותו יתקיים ברור בין המנהל הכללי של מפעיל השירות או יו"ר הדירקטוריון שלו, לבין בא כח הממשלה (להלן - "נציגי הצדדים").

 25.2  לא הגיעו נציגי הצדדים להסכמה תוך 30 ימים מיום הבקשה, רשאי כל צד להעביר את המחלוקת לבוררות של בורר יחיד ששני הצדדים יסכימו עליו.

 25.3  לא הסכימו הצדדים על זהות הבורר בתוך 21 ימים מיום שאחד הצדדים הציע לראשונה בורר, ימנה מנכ"ל משרד התחבורה את הבורר.

 25.4. הבורר ינמק את פסקו. בכל עניין אחר יחולו על הבוררות הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968".

3.        בתחילת 2005 התגלעה מחלוקת בין הצדדים, כאשר החברה דרשה מהמדינה להפחית את תשלומי התמלוגים המשולמים לה, לאור הירידה שחלה במספר הנסיעות בקווי השירות המופעלים על ידי החברה. לטענת החברה, "אירועים חריגים" שונים שאירעו, ואשר פורטו על ידה, מצדיקים על פי סעיף 11 להסכם את הפחתת התמלוגים שהיא נתחייבה בהם כלפי המדינה. מאחר שהמדינה לא נענתה לדרישתה, ביקשה החברה להעביר את הנושא לבוררות על פי סעיף 25 להסכם.

4.        המדינה התנגדה להעברת הענין לבוררות בטענה כי לדרישתה של החברה אין עיגון בהסכם, וכי תניית הבוררות בהסכם אינה חלה על הסכסוך האמור. לגישתה, ההסכם אינו כולל הוראה המזכה את החברה בהפחתת תמלוגים המגיעים ממנה, ולכן, לטענתה, המחלוקת בין הצדדים כלל אינה קשורה "לביצועו של ההסכם או לפרשנותו" כנוסחה של תניית הבוררות שבסעיף 25 להסכם. עוד הוסיפה המדינה, כי הסכסוך בין הצדדים מערב ענין בעל חשיבות ציבורית רבת השלכות, המשפיע על תחומים רבים, ומן הראוי כי יידון, במידת הצורך, בתביעה משפטית ולא בבוררות, תוך הפעלת כללי סדר הדין המקובלים והחלת הדין המהותי.

5.        בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה והורה, כאמור, על מינוי בורר. בנימוקיו, קבע כי, ככלל, פרשנות הסכם בוררות הינה מרחיבה, על רקע המדיניות המבקשת לעודד הסדרים חלופיים להתדיינות בין בעלי דין. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לענין ביצועו או פרשנותו של ההסכם, ולכן היא ראויה לדיון בבוררות. לפיכך, מצא בית המשפט כי נושא הפחתת התמלוגים מצוי במסגרת תנאי הבוררות. עוד הוסיף, כי אכן ייתכנו מקרים בהם אופייה של השאלה שבמחלוקת עשוי אמנם להצדיק הכרעה שיפוטית להבדיל מבוררות, וזאת כאשר הענין מעלה היבטים עקרוניים החורגים מגבולות המקרה הספציפי; אולם אין זה המקרה. שיקול הדעת בענין זה נתון לבית המשפט, ובנסיבות מקרה זה הוא לא ראה להורות כן.

6.        על החלטה זו מתבקשת רשות הערעור.

           עיקר טענת המדינה בבקשה הוא כי הצדדים הסכימו להעביר לבוררות רק מחלוקות בענין ביצועו או פרשנותו של ההסכם, ואילו בקשת החברה להפחית תמלוגים בגין אירועים חיצוניים לחוזה אינה מעוגנת בתחומי החוזה ואינה נכללת בגדר הביצוע או הפרשנות של ההסכם. הדרכים לשינוי התמלוגים מוגדרים בסעיף 14 להסכם, והטעמים להפחתה הנטענים על ידי החברה אינם כלולים בהם. גם סעיף 11 להסכם אינו נוגע, לטענת המדינה, לסוגיית התמלוגים. משאין הוראה חוזית המתייחסת לתמלוגים אותה יש לפרש, ממילא לא עולה שאלה פרשנית של החוזה אותה יש להעביר לבוררות.

           עוד טוענת המדינה כי במתן פרשנות רחבה לתניית הבוררות יש משום פגיעה באומד דעת הצדדים ובחופש ההתקשרות שלהם. מתן פרשנות מצמצמת מתיישבת עם חשיבות זכות הגישה לערכאות, ובמיוחד כך ביחס למדינה, שמתן פרשנות רחבה לסעיף הבוררות אינו מתיישב עם כוונותיה ומטרותיה.

           כן נטען, כי הפחתת התמלוגים אשר היוו שיקול מכריע לזכיית המשיבה במכרז, אינה יכולה להיעשות על ידי בורר שאינו כפוף לדין המהותי, ובכלל זה לדיני המכרזים, ויש בכך משום טעם מיוחד לאי העברת המחלוקת לבוררות. טעם נוסף לכך נעוץ בעניין הציבורי שיש בענייננו לפרשנות המושג "אירוע חריג", העשויה להשליך על גופים רבים שהמדינה קשורה עימם בהסכמים ואשר עניינם חורג ממחלוקת זו.

7.        החברה טוענת בתגובה, כי בבקשת המדינה אין טעם המצדיק מתן רשות ערעור, משאין מדובר בשאלות בעלות אופי משפטי-ציבורי מיוחד החורגות מעניינם של הצדדים למחלוקת. כן, אין הצדקה להתערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין. עוד נטען, כי מניסוחו של סעיף 25.1 להסכם עולה כי סמכות הבורר רחבה ביותר, ונוגעת לכל מחלוקת הקשורה בביצועו או פרשנותו של ההסכם. טענות המדינה ביחס לפרשנות סעיף 11 להסכם ההפעלה בדבר "ארועים חריגים" מקומן בהליך הבוררות עצמו ולא מחוצה לו. ניסיון המדינה להשתחרר מהתחייבויותיה החוזיות עומד בניגוד לעקרון היסוד כי יש לקיים הסכמים, ועל המדינה, ככל צד להסכם, לקיים כלל זה.

8.        דין הבקשה להידחות.

           כלל הוא, כי רשות ערעור על החלטת בית המשפט בענייני בוררות אינה ניתנת כדבר שבשגרה. שמורה היא למקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה מיוחדת בעלת אופי משפטי או ציבורי, החורגת מעניינם המוגדר של הצדדים למחלוקת, או כאשר נדרשת התערבות בית משפט זה משיקולי צדק ומניעת עיוות דין. ריסון שיפוטי זה מגשים את תכליתו של חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, שהצר את הביקורת הערעורית על החלטות בית משפט בענייני בוררות, והגבילן לערעור ברשות בלבד. ריסון זה מתחייב ממהותו של מוסד הבוררות, כמנגנון חלופי להכרעה בסכסוכים בדרך מהירה וצודקת, שאינו כפוף בהכרח לכללי סדר הדין ודיני הראיות, ומושתת על רצון הצדדים (סעיף 38 לחוק הבוררות; ע"א 4886/00 גרוס נ' קידר, פד"י נז(5) 933, 942; רע"א 9041/05 "אמרי חיים" עמותה רשומה נ' ויזל (טרם פורסם); רע"א 1066/06 ארסד נ' רונן (טרם פורסם)). עקרונות אלה חלים גם בתניות בוררות שהמדינה צד להן. אמנם, כעניין של מדיניות, המדינה אינה נוהגת להרבות במתן הסכמה ליישב מחלוקות בבוררות על שום אופי הליכי הבוררות וגמישותם בענייני סדרי דין ודין מהותי. משום כך גם נדרשת בדרך כלל הסכמת היועץ המשפטי לממשלה ליישוב סכסוכים שהמדינה צד להם בבוררות. הסכמה זו ניתנת במקרים חריגים ונדירים (הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 6.1204 מיום 14.9.03 ו-6.1000 מיום 15.5.03; השווה גם רע"א 5114/05 מינהל מקרקעי ישראל נ' חאן מנולי בע"מ, תק-על 2005(3) 2412). עם זאת, מקום שהמדינה חתומה על תניית בוררות, הרי ביחסיה עם הצד האחר לחוזה ההנחה היא כי היא מחויבת לבוררות על פי הכללים הרגילים החלים בסוגיה זו, ובכלל זה, כללי פרשנות תניית הבוררות והיקף פרישתה.

           בעניין שלפנינו לא מתעוררות שאלות בעלות אופי המצדיק מתן רשות ערעור (ע"א 5097/06 ערוצי הזהב ושות' נ' ד.ס.ת. אחזקות בע"מ (טרם פורסם)).

9.        מעבר לנדרש, אוסיף כי נראית לי פרשנותו של בית המשפט המחוזי את תניית הבוררות שבין הצדדים, גם לגופה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ