אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תו"ב 7440-12-13 ועדה מקומית לתכנון רעננה נ' שוקר

תו"ב 7440-12-13 ועדה מקומית לתכנון רעננה נ' שוקר

תאריך פרסום : 20/05/2015 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט לענינים מקומיים כפר סבא
7440-12-13
26/03/2015
בפני השופט:
עמית פרייז

- נגד -
המאשימה:
המאשימה- ועדה מקומית לתו"ב רעננה (באמצעות
עו"ד מיכל סער)
הנאשם:
1. הנאשם- חנן שוקר(באמצעות
2. סנגוריה ציבורית)

עו"ד אבי דובין
הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו עבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה. על פי הנטען, ביום 14/9/00, במסגרת גזר הדין בתיק עמ"ק 6102/00 כפ"ס, הוצא לנאשם צו הריסה ביחס למבנה מחסן פח מאיסכורית בשטח 30 מ"ר. נטען כי כפי שהתגלה בביקורת שנערכה ביום 8/7/13 ועד מועד הגשת כתב האישום בחודש דצמבר 13', הנאשם לא קיים את הצו, למעט פירוק החלק התחתון של הקיר בחזית הדרומית של המבנה, על דרך החלפת לוח הפח איסכורית בקונסטרוקציית ברזל ורשת צל.

על פי תשובת הנאשם לכתב האישום, צו ההריסה בוצע על ידי הנאשם טרם אותה ביקורת, כאשר הצו לא היה ברור והנאשם בצעו כפי שהבינו. בד בבד ההגנה לא חלקה על כך שביצוע זה של הנאשם את הצו, כטענתו, היה במועד שחל לאחר הרשעתו מיום 27/12/12 בעבירה קודמת של אי קיום צו בית משפט, במסגרת תיק תו"ב 49202-06-12. יובהר אף כי במסגרת אותה הרשעה הועמד שטח המחסן על 24 מ"ר.

נוכח גדר כפירת הנאשם, יש להידרש בעיקר למסגרתו של צו ההריסה שניתן בתיק עמ"ק כפ"ס 6102/00. כעולה מת/2, צו זה ניתן בעקבות הודאת הנאשם בכתב האישום, כאשר כתב האישום כלל כנספח שרטוט של המבנה המדובר. שרטוט זה מגלה מבנה שהינו בצורת מלבן אשר בקצהו הדרומי מזרחי "נחתך" ממנו מלבן קטן יותר. השרטוט הינו דו מימדי, כך שאין בו כל התייחסות למימד של גובה. על פי השרטוט, המבנה גובל במזרחו במבנה אחר שמתואר כ"מחסן קיים".

לא היתה כל מחלוקת בין הצדדים שבפועל מבנה זה היה בן שתי קומות, כאשר הקומה העליונה רובצת בחלקה הצפון מזרחי על חלק מאותו מחסן קיים, וזאת כפי שמשתקף בתצלומים ת/1 שנערכו ביום 20/10/99, משמע קודם להגשת כתב האישום. לעניין זה הבהיר העד שיינלנד, שערך הצילומים והשרטוט, כי מכיוון שהשרטוט היה דו מימדי, לא היה באפשרותו לשרטט את אותה רביצה של הקומה העליונה על המחסן הקיים, אך הקפיד לבטא את צורת הקומה העליונה בשרטוט. משכך, הבהיר העד שיינלנד כי אותה צורה הנחזית בשרטוט כגובלת באותו מחסן קיים, לא גבלה בו בפועל, אלא שהקומה התחתונה היא שגבלה בו.

על רקע זאת טוען הנאשם כי הצו התייחס רק לקומה התחתונה של המבנה. הוא נסמך על צמידות המבנה בשרטוט לעיל, ואף על גודלו, שכאמור על אף שמלכתחילה נקבע כ-30 מ"ר, במשפט השני תוקן ל-24 מ"ר. כל זאת כאשר נתונים אלה לדידו של הנאשם ייחודיים לקומה התחתונה, ולא רלבנטים לעליונה.

לכשעצמי, לאחר הבהרותיו של העד שיינלנד, ברור לי כי השרטוט, אליו הפנה הצו, התייחס לשתי קומות המבנה, ועל כן הצו חל על שתיהן. אולם נשאלת השאלה האם בהתעלם מהבהרה זו צודק הנאשם בטענתו. על כך יש להשיב, כפי שאבהיר בהרחבה להלן, שגם ללא הבהרה זו, לא ניתן היה להבין את הצו כמתייחס לקומה התחתונה בלבד, ולמעשה גם הנאשם לא הבינו ככזה, כך שאף לו היה ברור שהצו מתייחס לשתי הקומות.

ראשית יצויין כי על אף שהשרטוט נחזה כמצמיד את המבנה נשוא כתב האישום למבנה המחסן הקיים, הרי שצורת המבנה בשרטוט הינה ייחודית לקומה העליונה דווקא. הדבר נלמד מהשוואת השרטוט לתצלומים ת/1, בהם רואים במפורש כי אותו מלבן חסר בקצה הדרום מזרחי של המבנה הניכר בשרטוט, הינו בקומה העליונה. למעשה, אותה רביצה שתוארה של הקומה העליונה על המחסן הקיים הינה באמצעות החלק הצפון מזרחי של הקומה העליונה, כאשר בקצה הדרום מזרחי של המבנה הרי שהמחסן הקיים כבר לא צמוד אליו; על כן אין צורך בהמשך אותה בליטה רובצת כך שכלל הצד המזרחי ירבוץ על המחסן, וכך נוצר בחלק העליון, ורק בו, אותו מלבן חסר בקצה הדרום מזרחי.

לעניין זה טען הנאשם כי אותו חוסר מלבני בצד הדרום מזרחי של המבנה קיים גם בקומה הראשונה וקשה לראותו באותם תצלומים. אולם בד בבד, הנאשם הגיש שרטוט שלדבריו משקף באופן מדויק את המצב בשתי הקומות, וסומן נ/6. משרטוט זה עולה כי אין כל חוסר מלבני בקומה התחתונה בצד הדרום מזרחי, ובמידת מה אף יש בליטה קלה בצד זה בקומה התחתונה. ודוק, אין ללמוד משרטוט זה דבר לגבי מצב הקומה העליונה בעת הגשת כתב האישום שהוליד את הצו, שכן שרטוט זה נערך לאחר שינויים שחלו לאחר שנים רבות בקומה העליונה. אולם בקומה התחתונה לא חלו שינויים, ולו בצד הדרום מזרחי, ועל כן שרטוט זה משמיט את הקרקע מתחת לטענת הנאשם כי החסר המלבני בצד הדרום מזרחי מתייחס לקומה התחתונה. כך, ובשילוב עם התצלומים ת/1 והשרטוט שבת/2, נותרים אנו עם המסקנה כי חסר זה התייחס לקומה העליונה, ועל כן הצו חל גם עליה.

כאמור, במקביל נדרש הנאשם אף לגודל המבנה נשוא כתב האישום שהוליד את הצו. לדבריו, על פי גודל זה, 30 מ"ר, ולאחר המשפט השני 24 מ"ר, הבין שהמדובר בקומה התחתונה בלבד, שכן הקומה העליונה גדולה יותר- להערכת הנאשם גודלה 47 מ"ר, להערכת העד עו"ד ניר שוקר, אחי הנאשם, 50 מ"ר, ואפילו לדעת העד שיינלנד 41 מ"ר. דא עקא שטענה זו לוקה בשני ליקויים משמעותיים.

ראשית, ההסתמכות על העדים האחרים לגבי גודל הקומה העליונה מטעה. העד שיינלנד אמד את גודל הקומה העליונה ב-41 מ"ר, אבל זאת בעקבות השינויים המאוחרים שבוצעו בה (הרחבה ובהמשך צמצום ההרחבה) כך ששטחה כיום גדול משטחה בעת הגשת כתב האישום שהוליד את הצו. באשר לעד שוקר, הרי כשזה תיאר את המבנה ציין בכלליות ששטחו 50 מ"ר, ולא ברור אם התייחס לשטח הקומה העליונה לאחר השינויים, או אולי אף לצירוף שטחי הקומות בזמן בניית המבנה.

שנית, הרי לטענת הנאשם הבנתו שהצו מתייחס רק לקומה התחתונה התגבשה עוד בזמן המשפט שהוליד את הצו, ועל פי הבנה זו שכנע את התביעה במשפט השני לתקן את שטח המבנה הרשום בכתב האישום השני לשטח הקומה התחתונה שהוא 24 מ"ר. אולם במשפט הראשון, למעלה מעשור טרם התיקון, נאמד שטח המבנה ב-30 מ"ר, ועל כן דווקא ציון שטח זה היה מגבש הבנה שכתב האישום לא מתייחס רק לקומה התחתונה ששטחה קטן מ-30 מ"ר, אלא גם לקומה העליונה, ששטחה כבר אז היה גדול משל שטח הקומה התחתונה. לשון אחר, גודל המבנה במשפט הראשון לא יכול היה לגבש את הבנת הנאשם שמדובר בקומה התחתונה בלבד.

עניין נוסף הינו שבכתב האישום שהוליד את הצו לא היה כל סיוג של תיאור המבנה לקומה התחתונה בלבד. מהתצלומים ת/1 אף ברור שמדובר במבנה שהינו אחיד כך ששתי קומותיו הינן מפח איסכורית. לפיכך, כל מי שבחן את כתב האישום יחד עם התצלומים שקדמו לו, וברור שהנאשם אף ביצע בחינה כזו, חזקה עליו שהיה מגיע למסקנה שבהעדר סיוג כאמור הרי שכתב האישום, והצו שבא בעקבותיו, מתייחס לכלל המבנה, משמע על שתי קומותיו.

דא עקא שכעולה מעדותו ומדבריו בחקירה שבת/14, טוען הנאשם כי המבנה נבנה בשלבים. בשלב מאד מוקדם נבנתה הקומה העליונה, תוך שהיא נשענת כאמור על המחסן הקיים עם עמודי תמיכה בחלקיה האחרים שלא נראים בתצלומים. בשלב מאוחר יותר, בשנת 1992, נבנתה על ידו הקומה התחתונה, באמצעות סגירת החלל התחתון בקיר דרומי וקיר צפוני, כאשר קיר מזרחי לא היה נדרש נוכח קיומו של המחסן הקיים, וקיר מערבי לא היה נדרש נוכח מכולה גובלת בצד זה. בהמשך, בשנת 1999 הנאשם ביצע קירוי חדש אחיד של שתי הקומות באמצעות ציפוי אסכורית.

במצב זה, לדידו של הנאשם לא היה צורך בסיוג כאמור, שכן ממילא הבניה החדשה יחסית לאותו כתב אישום היתה רק זו שבקומה התחתונה. באופן משלים אף טען הנאשם כי בעת הדיון בכתב האישום השני, עת עמד על תיקון גודל המבנה ל-24 מ"ר, לא עמד על אותו סיוג לקומה התחתונה, שכן עדיין סבר, כפי שסובר עד היום, שהצו היה רלבנטי לקומה התחתונה שהיתה חדשה יחסית, ולא לקומה העליונה הישנה.

טענה זו בדבר בניית המבנה בשלבים התביעה לא היתה מסוגלת להזים באמצעות העד שיינלד, שכן הביקורת המוקדמת ביותר שלו נערכה לאחר המועד בו נבנתה כבר הקומה התחתונה. אולם התביעה השכילה להביא עד אחר, המכיר היטב את המקום, והוא אחיו של הנאשם, עו"ד ניר שוקר, שהבהיר כי כלל המבנה נבנה על ידי הנאשם סמוך לשנת 2000, ככל הנראה בשנת 1999 שכן אז התקיים הליך של צו הריסה מנהלי כנגד הבניה הטריה.

ההגנה יוצאת חוצץ כנגד עד זה בציינה את הסכסוך המר, שאינו מוכחש, בין הנאשם לעד, כחלק מסכסוך ירושה כולל בין הנאשם לבין בני משפחתו. אין ספק שהדבר מצריך בחינה זהירה של דברי העד, אך אין מקום לבטלם אפריורי. ההגנה אף מנסה ליצור בקע נוסף בעדות העד באמצעות הצבעה על תצהיר בו נאמר לכאורה מפי העד כי הבניה היתה בשנת 1991. אולם תצהיר זה לא הוגש, באשר היה חלקי, מה עוד שהעד הבהיר שבתצהיר נאמר שהמבנה נבנה לאחר פטירת האב בשנת 1991, כאשר שנה זו התייחסה למועד פטירת האב ולא למועד הבניה שהיה לאחר מכן.

דא עקא שמסתבר כי דבריו של העד לגבי מועד בניית כלל המבנה בסמוך לפני שנת 2000 ובניגוד לטענת הנאשם אודות בניה בשלבים שנים קודם לכן, אומתו ממקור קרוב לנאשם לא קרבת דם אלא קרבת אינטרס. המדובר בדברי עו"ד רעות אליהו שייצגה את הנאשם בבקשה לביטול צו הריסה מנהלי- תיק בב"נ 28124-03-12. כפי שעולה מת/3, במקרה זה דובר בצו הריסה מנהלי שהוצא בעקבות הרחבה טריה באותה עת של הבניה בקומה העליונה. באת כוח הנאשם, בעמ' 3 ש' 9 לפרוטוקול, מתייחסת לאותה הרחבה, ומבהירה שהחלק שלא הורחב בקומה העליונה היה קיים משנת 1998. כשעומת עם כך הנאשם בעדותו במשפט הנוכחי, מסר כי היא טעתה, ואולם למרות שבאותו הליך נטל חלק פעיל מאד בדיון, ואף נשא דברים מייד לאחר אמירתה זו, לא תיקן דבריה אלה בזמן אמת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ