אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תו"ב 68472-12-14 עירית קרית גת נ' מגידיש

תו"ב 68472-12-14 עירית קרית גת נ' מגידיש

תאריך פרסום : 31/01/2017 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום קריית גת
68472-12-14
24/01/2017
בפני השופט:
משה הולצמן

- נגד -
מאשימה:
עיריית קרית גת
נאשם:
ישראל מגידיש
עו"ד אירית ג'ולי שר
החלטה

  1. בגדרו של הליך זה הוגש כתב אישום מתוקן כנגד הנאשם בגין אי ביצוע צו הריסה, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה"), על פי גזר דין שניתן ביום 27.5.2008, בתיק עמ"ק 10001/07, במסגרתו חויב הנאשם להרוס בנייה חריגה, בגודל של 119 מ"ר, במבנה ברחוב משעול פז 5/10, בקריית גת (חלקה 25, בגוש 1909)(להלן: "הנכס").

  2. בדיון שנערך ביום 28.6.2015, בפני כב' המותב הקודם, ולמען הסדר יצוין כי הנאשם לא היה מיוצג בדיון זה על ידי עורך דין מטעמו, הנאשם הודה בעובדות שנטענו בכתב האישום המתוקן, ונקבע כי יש מקום לשמוע ראיות נוכח טענות הגנה מן הצדק שהועלו על ידו.

  3. בדיון שנערך בפניי ביום 3.5.2016, הנאשם, באמצעות באת כוחו, ביקש לחזור בו מהודייתו בעובדות שנטענו בכתב האישום, מטעמים שפורטו לפרוטוקול הדיון. מטעמי הבקשה, ונוכח עמדתו של באת כוח המאשימה, הותר לנאשם לחזור בו מהודייתו בדיון הקודם, הועלו מטעמו טענות מקדמיות שונות, נערכה הקראה נוספת, וניתן מענה לכתב האישום המתוקן.

  4. טענותיו המקדמיות של הנאשם בדיון הנ"ל, בעיקרי הדברים, הינן כדלקמן- א. לא היה מקום להגשת כתב אישום, מכיוון שהנאשם נקט בפעולות לבצוע תיקון בתב"ע, על מנת להכשיר את הבנייה החריגה, ומטעם זה, המאשימה הסכימה להאריך את המועד לביצוע צו ההריסה עד לשנת 2012. המאשימה ידעה כי הכשרת הבנייה החריגה מתעכבת, מכיוון שמחלקת ההנדסה/מחלקת הגבייה לא הנפיקה לנאשם שוברים לתשלום בגין החריגות, דבר שהוביל לכך שרשות מקרקעי ישראל לא הוציאה אישור לביצוע שינויים בתב"ע, למרות שהוועדה המקומית לתכנון ובניה בקרית גת אישרה את השינוי המבוקש. ב. הנאשם השקיע כ- 170,000 ₪ (לפני כן נטען כ- 80,000 ₪) לצורך השינוי המיוחל בתב"ע, ולא עלה בידו לקדם את ההליכים בעניין זה, מכיוון שלא הונפק לו אישור לתשלום ממחלקת ההנדסה. ג. נפלה שגיאה לגבי פרטיו של הנאשם בכתב האישום, ולגבי פרטי החלקה, ולכן לא ברור לנאשם מה עליו להרוס. ד. הנאשם לא נחקר באזהרה טרם הגשת כתב האישום, ואין להוציא מכלל אפשרות שאם היו נשמעות טענותיו לגבי אי קבלת שוברי התשלום, יכול שהמאשימה לא הייתה מגישה את כתב האישום. ה. ההליכים בעניינו של הנאשם התנהלו בפני מספר מותבים, והיו מעורבים מספר תובעים, והנאשם חש שנגרם לו אי צדק, ואי הבנה של המקרה הנדון.

  5. המאשימה, בתגובה מטעמה, טענה, בעיקרי הדברים, כדלקמן- א. הטענות שהעלה הנאשם הינן בבחינת ניסיון בחוסר תום לב לדחות את הקץ ולהמשיך להפיק רווחים מהעסק, תוך הפרת צו שיפוטי שניתן ביום 27.5.2008, להרוס בניה בלתי חוקית בנכס. ב. הנאשם הודה בהליך הנ"ל שהינו הבעלים של הנכס ו/או המחזיק ו/או המשתמש בפועל בנכס, והוא מנוע מלטעון כיום אחרת נוכח השתק פלוגתא. לא רק זאת, אלא שהנאשם החל להכשיר את הנכס לצורך שינוי תב"ע, ומכאן שידע היטב מהי חריגת הבנייה שלגביה ניתן צו הריסה. בפרוטוקול הדיון מיום 28.6.2015 (ע' 1, ש' 17-19) הנאשם הצהיר שרכש את הנכס מאהוד יצחקי, כאשר חריגת הבניה הייתה כבר בנמצא ובהמשך טען כי ברצונו להכשיר את החריגה. ג. על מנת להסיר אי בהירות ביקשה המאשימה לתקן את סעיף 1 לכתב האישום המתוקן, כך שיאמר בו כי "הנאשם הינו בעל זכויות בנכס הנמצא בתחום מרחב התכנון המקומי קריית גת, שכתובתו משעול פז 5/10, והידוע כגוש 1909, חלקה 25 על פי תב"ע 6/122/03/9 (להלן: "הנכס") וכן המחזיק בנכס, המשתמש בו בפועל, ומי שמוטלת עליו חובה להשיג היתר בניה ושימוש בנכס". ד. על פי המרשם המתנהל באגף לרישום והסדר מקרקעין שבמשרד המשפטים ומבחינת תצ"א בשנת 2016, המדובר בגוש 1909, חלקה 25, כפי שצוין בגזר הדין. ה. בכתב האישום בתיק עמ"ק 10001/07 צוין המען של הנכס, וחלק מכתב האישום הינו תשריט המפרט באופן גרפי את המבנה הטעון הריסה. הנאשם נסמך, ככל הנראה, על מספר החלקה המופיע בהסכם מכר מחודש מרץ 2015 בין אהוד יצחקי לבין דפנה מגידיש, שבו נרשם כי הנכס נמצא בגוש 1909 חלקה 2, אלא שמספר החלקה הנכון הוא 25, כאמור בגזר הדין. ו. הנאשם לא הגיש ערעור על גזר הדין ולפיכך הוא מנוע מלטעון כנגד קביעותיו. ז. באת כוח הנאשם ביקשה רק ביום 13.8.2015 לקבל עותק של חומר חקירה וזה הועבר אליה ביום 18.8.2015. ח. הנאשם לא ביצע עד למועד הגשת התגובה את צו ההריסה. ט. הוועדה המקומית לתכנון ובניה אינה מוגבלת בזמן לצורך ביצוע צו הריסה, כך כעולה מההלכה הפסוקה, בעוד שהנאשם היה חייב לבצע את צו ההריסה בתוך המועד שנקבע לכך. י. אין מקום לטענת התיישנות ושיהוי בביצוע צו הריסה, מכיוון שתקופת התיישנות של עונש בעבירת עוון היא 10 שנים, ותקופה זו טרם חלפה בענייננו, ומכיוון שצו הריסה אינו בגדר עונש, הרי שיכול שגם מגבלה זו אינה חלה על צו הריסה. יא. טרם הגשת כתב האישום הומצא מכתב התראה לנאשם בדואר רשום. יב. השימוש העסקי שהנאשם עושה בנכס הינו רלבנטי לעניין קביעת מתחם הענישה ההולם. יג. עצם חילופי שופטים ותובעים המטפלים בעניינו של הנאשם לא גרם לכל תקלה בניהול ההליכים המשפטיים. יד. אין ממש בטענת הנאשם בדבר העדר חקירה באזהרה טרם הגשת כתב האישום בהליך זה, מכיוון שהוראת סעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי הקובע את חובת הידוע וזכות השימוע של חשוד בטרם יוגש נגדו כתב אישום בעבירות מסוג פשע, ואין תכולה לדבר חקיקה זה לגבי עבירות מסוג עוון כבענייננו. טו. באשר לטענות ההגנה מן הצדק, על בית המשפט לבחון מה הם הפגמים שנתגלו בהליך המשפטי, ולגבי עוצמתם והאם ניתן לקיים את ההליך הפלילי בצורה הוגנת וצודקת חרף פגמיו, וככל שבית המשפט השתכנע כי ההליך נוהל באופן מהותי את עקרונות הצדק וההגינות, האם ניתן לנקוט באמצעים מתונים יותר מאשר ביטול כתב האישום על מנת לרפא את הפגמים. טז. בענייננו, המאשימה לא הקימה שימוע פורמאלי לנאשם, אולם התקיימו שיחות ופגישות עמו טרם הגשת כתב האישום, שבהן העלה הנאשם טענות שניתן היה להציגם במסגרת הליך השימוע, ואלה נבחנו ונשקלו בנפש חפצה ולא נמצא כי יש בהן כדי לשנות את עמדת המאשימה, ודי בכך כדי לדחות את טענות הנאשם בעניין זה, מה גם שבאפשרותו לשטוח את טענותיו בהליך המשפטי, ולא ניתן לומר שנגרמה פגיעה של ממש בתחושת הצדק וההגינות. יז. אין מקום לטענת השיהוי, בשים לב לכך שהמאשימה הסכימה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה לפי בקשתו עד תחילת 2012, ולאחר מכן, בהעדר אופק תכנוני למתן היתר בניה ומשלא הוגשה כל בקשה נוספת למתן אורכה לביצוע צו הריסה, הרי שהוגש כתב אישום בגין אי קיום צו שיפוטי. יח. טענתו של הנאשם לפיה לא קיבל שוברי תשלום אינה ידועה למאשימה ועל הנאשם להוכיחה. יט. הנאשם לא השלים את כל הדרישות שהציגו בפניו בוועדה המקומית לתכנון ובניה בהחלטתה מיום 26.10.2011, ובכלל זה לא החתים את רשות מקרקעי ישראל, לא הושלמה תכנית התנועה ולפיכך התוכנית המפורטת לא התקדמה, ואין לנאשם אלא להלין על עצמו.

  6. הנאשם טען בתשובה מטעמו, בעיקרי הדברים, כדלקמן- א. תגובת המאשימה הוגשה באיחור של מספר ימים. ב. הנאשם מתנגד לתיקון כתב האישום, בשים לב לכך שהמדובר בפעם השנייה שהמאשימה חפצה לתקן את כתב האישום, והבקשה הוגשה לאחר הקראת כתב האישום ומתן מענה מטעם הנאשם ואין מקום למקצה שיפורים. ג. היה מקום לזמן את הנאשם לחקירה תחת אזהרה טרם הגשת כתב האישום. ד. הנאשם לא כיוון בטענתו לעריכת שימוע, מכיוון שאין המדובר בעבירה המוגדרת כפשע, אלא לחקירה על ידי הפיקוח על הבניה. ה. חומר החקירה לא עבר לעיונו של הנאשם. ו. כתב האישום כולל חלופות רבות של "תפקיד" הנאשם והוראות החיקוק אינן מגלות עבירה, מלבד סעיף 210 לחוק תכנון ובניה תשכ"ה – 1965. ז. הנאשם לא טען כי שלא הוטל עליו לבצע את צו ההריסה, אלא שנפלו פגמים רבים בהליך הקודם. ח. ככל שהוועדה המקומית לתכנון ובניה בחרה שלא לבצע את הצו במועדו והסכימה למתן אורכה עד לשנת 2012, היה מצופה שלא תגיש את כתב האישום בגין אי קיומו. ט. המאשימה ידעה כבר בעת הדיון בהליך המקורי כי הגב' מגידיש היא רוכשת הנכס ולא הנאשם. י. המאשימה ידעה כי הליך הכשרת החריגה לא צלח עקב מחדלים של מחלקת הנדסה עירונית שלא הנפיקה שוברי תשלום. יא. הנאשם שכר את שירותיו של אדריכל שהגיש לוועדה לתכנון ובניה בקשה לשינוי תב"ע, והוועדה אישרה את בקשתו של הנאשם לקבלת היתר, אולם רשות מקרקעי ישראל לא חתמה על בקשת ההיתר, מכיוון שלא ניתן אישור על ידי מחלקת הנדסה לצורך העברת הזכויות, משמו של אהוד יצחקי המוכר, לשמה של הגב' דפנה מגידיש, הרוכשת. יב. הכספים הרבים ששילם הנאשם לצורך הסדרת החריגה ירדו לטמיון עקב מחדליה של המאשימה.

  7. באשר לטענותיו המקדמיות של הנאשם, הנשענות על עניינים שבעובדה, כגון- הפעולות שננקטו על ידו לצורך ביצוע התיקון בתב"ע, המחדלים השונים המיוחסים על ידו למאשימה, למחלקת ההנדסה, או למחלקת הגבייה, של עיריית קריית גת, לגבי התנהלותן בנוגע להעברת הזכויות בנכס, ולתיקון בתב"ע, המצג שלפי הטענה נעשה כלפיו באשר לשינוי בתב"ע, השיהוי שנפל בהגשת כתב האישום, הפגמים שנפלו, לפי הטענה, בכתב האישום, לגבי מעמדו בנכס, ופרטי החלקה- סבורני כי למרות שהמדובר בטענות בעלות אופי מקדמי, הבאות, ברובן, תחת הכותרת של "טענות הגנה מן הצדק", הרי שלא ניתן בשלב זה של ההליך המשפטי, ובטרם הונחה תשתית ראייתית של ממש בפני בית המשפט, להידרש למתן החלטה מושכלת בעניינים אלה, ויש לברר טענות אלה לגופן, במסגרת שמיעת ראיות, ובשים לב לנטלי הבאת הראיה וההוכחה המוטלים על מי מהצדדים.

    לעניין זה נקבע בסעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), באשר לבירורן של טענת מקדמיות, בין היתר, כי "... בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט ... ". בעניין שנדון בע"פ 4855/02‏ מדינת ישראל נ' בורוביץ (31.3.2005; פסקה 21, עמוד 809), נקבע, בין היתר, כי "... אם מצא בית-המשפט כי בירורה של הטענה מצריך שמיעת ראיות, עשוי הוא להשהות את הכרעתו בטענה עד לסיומו של המשפט".

  8. הנאשם טען כי עניינו עבר גלגולים שונים, היה בטיפולם של מספר תובעים, ונדון בפני מספר מותבים, באופן שנוצרה אצלו תחושה של חסר צדק, אלא שלא מצאתי שעניינו של הנאשם נדון בבית המשפט באופן חריג ביחס להליכים דומים, ולטענה זו, בכל הכבוד הראוי, אין על מה לסמוך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ