אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תו"ב 5566-09-13 ועדה מקומית לתכנון ובנייה לב הגליל נ' נסאר

תו"ב 5566-09-13 ועדה מקומית לתכנון ובנייה לב הגליל נ' נסאר

תאריך פרסום : 27/01/2015 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום קריות
5566-09-13
14/09/2014
בפני השופט:
מוחמד עלי

- נגד -
המאשימה:
ועדה מקומית לתכנון ובנייה לב הגליל
הנאשם:
יחיא נסאר
החלטה
 

 

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום בו יוחסו לו עבירות של ביצוע עבודות בניה ללא היתר, שימוש חורג ללא היתר ואי קיום צו הפסקה שיפוטי – הכל לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965. בכתב האישום נטען כי הנאשם בנה ללא היתר מבנה בן שתי קומות בשטח כולל של 336 מ"ר, תוך חדירה לכביש מס' 43; וכי גם לאחר שניתן צו הפסקה שיפוטי ונמסר לו, לא ציית להוראותיו והמשך בביצוע עבודות בניה הכוללות: יציקת עמודים וטפסנות לקומת קרקע.

 

2.בדיון שנערך ביום 20.5.2014 הודיע הסנגור כי לנאשם טענה של הגנה מן הצדק, בתום הדיון הוריתי כי הנאשם יגיש את טענותיו בכתב ולאחר מכן תוגש תגובת המאשימה. בקשת הנאשם שהוכתרה כ"סיכומים" ותגובת המאשימה הונחו בפניי.

 

3.בכתב טענותיו טוען הנאשם כי בבעלותו חלקת אדמה עליה מבנה שהוקם ללא היתר, בשלב מסוים הופקע חלק מהחלקה לטובת כביש שעובר בחלקה ו"חוצה" חלק מהבניין הקיים, הוא פנה לרשויות התכנון ולמועצה המקומית בהצעה להסיט את תוואי הכביש כדי לצמצם את הפגיעה בו, אך אלה סירבו לכל פתרון. הנאשם טוען כי הוא פנה בעתירה מנהלית נגד רשויות התכנון שבמסגרתה ניתן עוד בשנת 2009 פסק דין לפיו מונה מומחה שלם מתן חוות דעת לגבי מספר עניינים, אלא שההליכים שהיו לאחר פסק הדין במסגרתם הוצעו תכניות חלופיות שפגיעתם בו פחותה, לא הניבו עד כה תכנית מאושרת (יצוין כי בהחלטתי מיום 31.8.2014 הוריתי על צירוף עותק פסק הדין תוך 7 ימים משלא צורף לבקשה, אך פסק הדין לא צורף עד למתן החלטה זו). מנגד להליכים אלה שנמשכו כ- 14 שנים, עמד – כך לטענת הנאשם – הצורך לבנות מבנה לצורך מגוריו בניו, שדחק בו לבנות את המבנה. הנאשם טוען כי התנהלות רשויות התכנון בכך שלא קידמת תכנית מתאר היא התנהגות שמצמיחה טענה של הגנה מן הצדק שבכוחה להביא לביטול כתב האישום נגדו.

 

4.המאשימה מבקשת בתגובתה לדחות את הבקשה. היא טוענת כי מקומן של טענות בדבר התנהלות רשויות התכנון אינו במסגרת ההליכים כאן, כי עומדת לה חזקת התקינות, ומכל מקום לא היה מקום כי הנאשם יבנה מבנה ללא היתר. אשר להליכי התכנון ציינה המאשימה כי בוצעה הפקעה מחלקתו של הנאשם שבעקבותיה הוגשה תביעה לפיצויי הפקעה ועל מנת להקטין את סכום הפיצויים יזמה הועדה לתכנון ולבניה, בעקבות הליך משפטי שהתנהל, תכנית מתקנת שבין יתר מטרותיה להסיט את הכביד מחלקת המבקש ולתקן את תוואי הדרך. נטען כי רשויות התכנון פעלו לקידום התכנית אך משגילתה שהנאשם ביצע עבודות בניה בהיקף גדול, הגישה התנגדות לתנכית (שהיא עצמה יזמה) – והתנגדותה התקבלה בדיון שהתקיים ביום 18.6.2014.

 

5.דין הבקשה, ככל שהיא מכוונת להביא לביטול האישום – להידחות.

 

6.גדרי הטענה של הגנה מן הצדק ברורים ואין צורך להאריך. אזכיר בקיצור נמרץ את ע"א 2910/94 ארנסט נגד יפת, פ"ד נ (2) 22; את ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נגד בורוביץ, פ"ד נט(6) 776; ואת סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי, שם עוגנה הדוקטרינה בחוק. עוד אזכיר את פסיקת בתי המשפט, שחזרה וקבעה כי דוקטרינת ההגנה מן הצדק תיושם רק במקרים יוצאי דופן ולא על נקלה ימחק בית המשפט כתב האישום עקב טענה של הגנה מן הצדק; ואת המבחן המשולש שנקבע בפרשת בפרשת בורוביץ' על פיו: בשלב הראשון יש לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו של הנאשם, בשלב השני, יש לבחון אם יש בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים שבו משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ויש לערוך איזון בין הערכים השונים התומכים בניהול ההליך לעומת אלה הנוגדים לכך. בשלב השלישי, יש לבדוק אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטול כתב האישום.

 

7.במקרה שלפנינו טענותיו של הנאשם לגבי הליכי התכנון טענות בירור עובדתי, בדבר השאלה מדוע נתעכבו הליכי התכנון תקופה כה ארוכה, ובוודאי שאין בהחלטה זו הניתנת, בטרם יובא ראיות, כדי לקבוע ממצאים לגבי עניין לרבות השפעתו על ההליכים כאן.

 

8.גם אם נפלו עיכובים בטיפול רשויות התכנון, אין הדבר מצדיק נטילת החוק לידיים וביצוע עבירות בניה חמורות ובהיקף רב. כפי שהנאשם מציין בעצמו הוא החל בהליך משפטי מסוים, שקיווה כי יביא לתכנון חדש שיסיט את תוואי הדרך שאושרו על פי דין, והיה עליו לפעול בדרכים חוקיות כדי להביא למצב המיוחל מבחינתו.

 

לגבי טענה דומה צוינו ברע"פ 2463/09 שוורצמן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חוף הכרמל ([פורסם בנבו], 8.9.2009), דברים אלו:

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ