אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תו"ב 4408-11-15 ועדה מקומית לתכנון מרום הגליל נ' חבאג'

תו"ב 4408-11-15 ועדה מקומית לתכנון מרום הגליל נ' חבאג'

תאריך פרסום : 05/02/2017 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום צפת
4408-11-15
01/02/2017
בפני השופטת:
רבקה איזנברג

- נגד -
מאשימה:
ועדה מקומית לתכנון מרום הגליל
נאשם:
משהור חבאג'
החלטה
 

  1. לפניי בקשת הנאשם לביטול הסדר טיעון מיום 6.12.16 במסגרתו הורשע בעובדות כתב האישום ונגזר דינו. לטענת הנאשם, המאשימה הייתה אמורה לתקן את כתב האישום על דרך מחיקת המשפט שבסעיף 4 לכתב האישום: "וכן תוספת מבנה מקורה בבניה קלה בשטח של כ 60 מ"ר, על גג מבנה קיים" ואולם, רק לאחר הדיון הבחין כי כתב האישום לא תוקן.

    הנאשם טען כי בדיון מיום 11.2.16 טען להיקף הבניה והוסכם כי פקח יבצע מדידה וכי למרות רצונו שאיש טכני ממשרדו ינכח בביקור ויציג מפות המעידות כי חלק מהבניה אינה חדשה,לא זומן גם הוא לביקור. לטענת ב"כ הנאשם, בטרם התחיל הדיון ביום 6.12.16,פגש את ב"כ המאשימה והתכוון להראות לה את המפות שברשותו כאמור ואולם,באת כח המאשימה מיהרה לאולם, תוך שהיא מודיעה כי מקובלות עליה טענות האיש הטכני ומסכימה להסדר.

    לטענת הנאשם, הוא סמך בעיניים עצומות על ב"כ המאשימה ונעלמה ממנו העובדה כי סעיף זה לא נשמט מכתב האישום.

     

    2. המאשימה טענה כי יש לדחות את הבקשה. המאשימה הדגישה כי אין המדובר בתיקון טכני אלא בתיקון מהותי שמשמעותו פתיחת המשפט מחדש. עוד נטען כי הבקשה רצופה טענות עובדתיות מוכחשות בדבר הסכמה לכאורה לתיקון כתב האישום, הסכמה שלא הייתה. המאשימה הפנתה לכך שפסק הדין ניתן והוקרא לצדדים במעמד הנאשם ובא כוחו שנכחו בעת הודעת ב"כ המאשימה על אודות הסדר הטיעון, שמעו את ההודעה, שתקו ולא העירו דבר גם לאחר שבית המשפט הזהיר והבהיר כי אינו מחויב להסדר הטיעון שהוצג.

     

    הכרעה:

     

    3.סעיף 153 (א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי נאשם רשאי לחזור בו מהודייתו אם הרשה זאת בית המשפט "מנימוקים מיוחדים שיירשמו".

    לא מצאתי כי במקרה דנן התקיימו נימוקים מיוחדים המצדיקים חזרה מהודאה.

     

    בע"פ 3165/08, 3914/08 עאמר עאסלה נ' מדינת ישראל, סקר בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט א. רובינשטיין, את הפסיקה הרלוונטית לעניין חזרה מהודיה ונקבע:

     

    "(2) הנושא עלה פעמים אחדות בפסיקתו של בית משפט זה גם בשנים האחרונות, כפי שיפורט בתמצית להלן, ובסופו של יום נראה, כי ההכרעות נסבות בעיקר על עובדותיו של כל מקרה; זאת, משלא קבע המחוקק אמות מידה לנימוקים המיוחדים. בע"פ 5561/03 מדינת ישראל נ' פלוני [פורסם בנבו] - מקרה בו אושרה חזרה מהודיה - ציין השופט גרוניס, כי לענין הנימוקים המיוחדים "לא נקבעו מסמרות... ככלל, נפסק כי היתר כאמור יהא מוצדק רק בנסיבות חריגות. אלו מתקיימות למשל כאשר מתוך מכלול הנסיבות מתעורר חשש ממשי שהנאשם הודה באשמה בניגוד לרצונו החופשי, או תוך שהוא אינו מבין את משמעות הודאתו"; תוארה גם הגישה המקלה מפרשת סמחאת, ונאמר כי הדבר יתכן יותר "כאשר הבקשה מוגשת לפני מתן גזר הדין. מובן שאף במקרה זה אין להיעתר לבקשה באופן אוטומטי, אלא יש להתחשב ביתר הנסיבות". באותו מקרה היו למערער טענות קשות נגד עורכי דינו, ועניינם שיקולים זרים בייעוץ שניתן על ידיהם. בע"פ 4988/07 רחמינוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ציינה השופטת פרוקצ'יה, כי הנסיבות לאישור חזרה מהודיה "שמורות למצבים חריגים, כגון מקום בו נפל פגם בהודיה מבחינת רצונו החופשי של הנאשם, או כאשר חל ליקוי בהבנתו את משמעותה המלאה של הודאתו. ניתן גם משקל למועד הגשת הבקשה...". בע"פ 10518/06 מירון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] נאמר (מפי השופט ד' חשין), כי "המקרים בהם מתאפשר לנאשמים לחזור בהם מהודאתם הם חריגים ונדירים... דוגמאות מתייחסות לטעות בדבר הבנת ההודיה על הנאשם..." או "רצונו הכן והנחוש... לנסות להוציא לאור את צדקתו" (פרשת סמחאת, עמ' 803-802). בע"פ 635/05 דענא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (השופט ד' חשין) אופשרה חזרה מהודיה לאחר גזר הדין בשל אינטרס זר שעמד בהמלצת סניגור בפני אחד משני אחים, שהיו מיוצגים בידי אותו סניגור, להודות - כדי להביא להקלה בעונשו של אחיו. סוף דבר, חזרה מהודיה אפשרית במקרים חריגים, וכמובן ככל שהמדובר בשלב מוקדם יותר תהא הנטיה ליברלית יותר. אך עינינו הרואות, כי כחוט שני עיקרי עוברת, בראש וראשונה, שאלת רצונו החופשי והבנתו של הנאשם בשעת ההודיה. עלינו להידרש עתה לענייננו שלנו בהקשרים אלה". (הדגשות שלי ר.א).

     

    עוד אציין כי כבר נקבע שהודאה של נאשם בביה"מ משפט היא ראיה בעלת כוח רב וכי ההנחה היא שהודאה הניתנת בין כותלי בית המשפט ותחת עינם הפקוחה של השופטים ,ניתנת מרצון חופשי ומתוך הבנת תוכנה ומשמעותה (ע"פ 556/80 עלי נ. מדינת ישראל, פ"ד לז(3) 169, 182 (1983)).

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ