אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תו"ב 41621-09-12 ועדה מקומית לתכנון צפת נ' בייסה

תו"ב 41621-09-12 ועדה מקומית לתכנון צפת נ' בייסה

תאריך פרסום : 18/06/2015 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום צפת
41621-09-12
10/06/2015
בפני השופט:
דניאל קירס

- נגד -
מאשימה:
ועדה מקומית לתכנון צפת
נאשמים:
שלמה בייסה
הכרעת דין
 

 

1.על-פי כתב האישום המקורי בתיק זה, ביום 21.4.2010 הרשיע בית משפט זה את הנאשם בבניית "מטבחון בגודל 2 מ"ר ושינוי חזית ביתו + פרגולה מעץ בגודל 10 מ"ר ללא היתר" (תו"ב (צפת) 43890-02-10, כבוד השופט מ' נדל ז"ל). בית המשפט גזר על הנאשם באותו תיק עונשים, לרבות קנס, תשלום אגרה וצו הריסה המורה לנאשם להשיב את המצב לקדמותו ו/או להוציא היתר תוך 6 חודשים (להלן: התיק הראשון). בכתב האישום בתיק זה שבפני נטען כי על אף חלוף 24 חודשים מהמועד האחרון שנקבע לקיום הוראות פסק הדין בתיק הראשון, הנאשם לא קיים את הוראות פסק הדין.

 

2.בהקראה ביום 18.4.2013 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום; הוא טען כי שילם את הקנס וביצע את ההריסה.

 

3.ביום 11.6.2013 הודיעה המאשימה כי בדיקה העלתה כי הנאשם הרס את המבנים מושא התיק הראשון, למעט הפרגולה, אשר עדיין עומדת על כנה. המאשימה צירפה להודעתה תמונה של הפרגולה. באותו יום ביקשה המאשימה לתקן את כתב האישום, והגישה כתב אישום מתוקן אשר מייחס לנאשם אי תשלום האגרה ואי הריסת הפרגולה (צוין גם אי תשלום קנס, אך בכתב האישום המתוקן הושמטה הטענה העובדתית בענין הטלת קנס ובענין שיעור הקנס). ביום 2.2.2014 ביקשה המאשימה לקבוע את התיק להוכחות.

 

4.בישיבת ההוכחות ביום 10.7.2014 העיד הנאשם כי "זה לא פרגולה יש מרחק של מטר מהם. הורדתי את הכל ובסוכות נשאר לי המוטות. זה לא פרגולה. המוטות נשלפים, אני מרים אותם ומוציא אותם בשניה וחצי זה לא קבוע ולא כלום. אין לזה אפילו ברגים" (ע' 5). בא כוח המאשימה ביקש "לאפשר לנאשם להוריד את המוטות ולקיים את פסק הדין" (שם, בע' 6). בשלב זה נקבעה הפסקה בת חצי שעה לשם נסיעה למקרקעין מושא כתב האישום. בשובם של הצדדים לאולם בית המשפט, הודיע המפקח אבירם גלולה "היינו במקום יש את הקורה באזור של הקיר היא בלבד רתומה. אין לקורות ברגים שתופסים את הקרשים. היינו בשטח והרמנו את הקרשים והם לא רתומים לפרופילים". בא כוח המאשימה מסר כי "בנסיבות אלה, קוים למעשה פסק הדין. אבקש שהות קצרה לבקש חזרה מהאישום". לאור בקשת המאשימה דחיתי את שלב הסיכומים על מנת לאפשר למאשימה לשקול עמדתה נוכח סיור במקום שבוצע בהפסקה לאחר העדויות.

 

5.חלף הגשת בקשה לביטול כתב האישום, בתחילת הדיון ביום 8.2.2015 הודיע ב"כ המאשימה כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון. דא עקא, בירור עם הנאשם העלה כי הוא אינו מסכים להסדר. על כן נשמעו הסיכומים.

 

6.בסיכומיה ביקשה המאשימה להרשיע את הנאשם. הנאשם טען כי לא מדובר בפרגולה, שכן נציגי המאשימה באו וראו שיש שבעה קרשים שעומדים מהסורגים לקיר אשר מתפרקים. "זה שבעה קרשים שאני שם בסוכות שאוכל לשים סכך וזה הכל. זה לא דבר קבוע סך הכל אני מרים את הקרשים האלה – זה לא דבר קבוע בכלל" (שם, ע' 11). כן טען הנאשם כי כיום יש "רפורמה שלא צריך היתר לפרגולה".

 

7.הגעתי למסקנה שיש להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו, וזאת בגין אי-הריסת הפרגולה (המאשימה לא הביאה ראיות כלשהן לענין אי-תשלום האגרה).

 

8.ראשית יובהר כי השאלה אם המבנה מושא כתב האישום שבפני הוא פרגולה אם לאו, אינה שאלה הניצבת בפני לשם הכרעתי; זו אינה שאלה "פתוחה", אלא שאלה שהוכרעה בתיק הראשון, עת הורשע הנאשם, במסגרת הסדר טיעון לפיו יודה בעובדות ויורשע בעבירה המיוחסת לו (ראו את פרוטוקול התיק הראשון אשר צורף כנספח לכתב האישום בתיק זה). העובדות שיוחסו לנאשם בכתב האישום בתיק הראשון כללו בניית פרגולה ללא היתר, והסכמת הנאשם להיות מורשע בעבירה שיוחסו לו בגין עובדות אלה בתיק הראשון – ביצוע עבודה ושימוש במקרקעין ללא קבלת היתר כדין, עבירה לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבניה – משמעה ויתור הנאשם, כבר לפני שהורשע בתיק הראשון, על טענה שלא מדובר בפרגולה או לא מדובר במבנה המצריך היתר.

 

9.למעלה מן הצורך בלבד על מנת להפיס את דעתו של הנאשם אבהיר, כי מהראיות שבפני עולה כי אם הייתי נדרש לשאלה אם מדובר במבנה המצריך היתר על-פי דין, התשובה היתה חיובית. מבנה אינו חייב להיות מקובע על מנת להוות מבנה המצריך היתר בניה (ראו ע"פ 31/50 מלצקי נ' היועץ המשפטי, פ"ד ד 555, 557 (1950)). על מנת שתתקיים היסוד בדבר "הקמה" בסעיף 145 לחוק התכנון והבניה יש צורך במידה מסוימת של קביעוּת; ואמנם מבנה המוקם לצורך סוכה בחג הסוכות בלבד, עשוי להיחשב כמבנה שאינו מצריך היתר. כפי שקבע השופט י' מלץ ב-ע"פ 697/85 גולדשטיין נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לוד, פ"ד מ(4) 57, 61 (1986),

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ