אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תו"ב 39465-07-16 ועדה מקומית לתכנון מעלה חרמון נ' בריק

תו"ב 39465-07-16 ועדה מקומית לתכנון מעלה חרמון נ' בריק

תאריך פרסום : 20/07/2017 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום קצרין
39465-07-16
16/07/2017
בפני השופטת:
רבקה איזנברג

- נגד -
מאשימה:
ועדה מקומית לתכנון מעלה חרמון
נאשמים:
ג'מאל ג'מיל בריק
החלטה

1.כתב האישום בתיק זה הוגש בגין עבירות של ביצוע עבודות בניה טעונות היתר ללא היתר-עבירה לפי סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה (להלן:"החוק") וכן עבירה של ביצוע עבודות בסטייה מתכנית-עבירה לפי סעיף 204 (ב). המדובר בעבודות של הכשרת קרקע בשטח של 2,600 מ"ר, סלילת דרך גישה בשטח של כ 340 מ"ר, יציקת משטח בטון בשטח של 60 מ"ר, הקמת מבנה מבניה קשיחה בשטח של כ 30 מ"ר מעל משטח הבטון, הקמת תוספת מבניה קלה למבנה בניה קשיחה בשטח של כ 5 מ"ר, הקמת קיר אבנים באורך של כ-80 מ"ר ובגובה של 4 מ'.

ביום 23.02.17 התייצב הנאשם לדיון. כתב האישום הוקרא והוסבר לו והוא הודה בעובדות כתב האישום. לאחר שהנאשם הורשע ומאחר שביקש שהות לפנות לעו"ד, נדחה הדיון לשמיעת הטיעונים לעונש.

2.בבקשתו לחזרה מהודיה טען הנאשם כי הידע שלו בשפה העברית הינו בסיסי ואינו כולל מושגים משפטיים. הנאשם טען כי לא ניתן לו הסבר אודות זכותו להיות מיוצג ,זכות שהייתה לו,לטענתו, לאור ריבוי העובדות והעבירות המיוחסות לנאשם וכן לא ניתן לו הסבר על משמעות הודאתו. הנאשם טען כי ההודאה לא ניתנה מתוך הבנה מלאה שכן הנאשם לא הבין מהי הנ.צ בה מצוי המבנה נשוא האישום ,מה התכניות החלות במקרקעין וכן את סכום האגרה הגבוה ביותר המצוין בכתב האישום. הנאשם הפנה לכך שמדובר בהודאה שניתנה כשהנאשם לא הבין את משמעות הודאתו ,כתב האישום לא הוקרא לו בשפתו והודאתו הייתה מעורפלת וניתנה בטעות.

3.המאשימה התנגדה לבקשה וטענה כי מפרוטוקול הדיון עולה שהנאשם הועמד היטב ע"י ביה"מ על כל עובדות כתב האישום שהוקרא והוסבר לו. המאשימה הוסיפה כי מאחר שלא עתרה למאסר בפועל ,לא קמה לנאשם זכות להיות מיוצג ולכן לא נפל פגם בכך שלא הוסבר לו על זכות שכלל לא עמדה לו. המאשימה הוסיפה כי בבקשה לא הועלתה כל טענה לעיוות דין ולכן טענה כי דין הבקשה להידחות.

דיון

4.סעיף 153 (א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי נאשם רשאי לחזור בו מהודייתו אם הרשה זאת בית המשפט "מנימוקים מיוחדים שיירשמו".

בע"פ 3165/08, 3914/08 עאמר עאסלה נ' מדינת ישראל, סקר בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט א. רובינשטיין את הפסיקה הרלוונטית לעניין חזרה מהודיה ונקבע:

"(2) הנושא עלה פעמים אחדות בפסיקתו של בית משפט זה גם בשנים האחרונות, כפי שיפורט בתמצית להלן, ובסופו של יום נראה, כי ההכרעות נסבות בעיקר על עובדותיו של כל מקרה; זאת, משלא קבע המחוקק אמות מידה לנימוקים המיוחדים. בע"פ 5561/03 מדינת ישראל נ' פלוני [פורסם בנבו] - מקרה בו אושרה חזרה מהודיה - ציין השופט גרוניס, כי לענין הנימוקים המיוחדים "לא נקבעו מסמרות... ככלל, נפסק כי היתר כאמור יהא מוצדק רק בנסיבות חריגות. אלו מתקיימות למשל כאשר מתוך מכלול הנסיבות מתעורר חשש ממשי שהנאשם הודה באשמה בניגוד לרצונו החופשי, או תוך שהוא אינו מבין את משמעות הודאתו"; תוארה גם הגישה המקלה מפרשת סמחאת, ונאמר כי הדבר יתכן יותר "כאשר הבקשה מוגשת לפני מתן גזר הדין. מובן שאף במקרה זה אין להיעתר לבקשה באופן אוטומטי, אלא יש להתחשב ביתר הנסיבות". באותו מקרה היו למערער טענות קשות נגד עורכי דינו, ועניינם שיקולים זרים בייעוץ שניתן על ידיהם. בע"פ 4988/07 רחמינוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ציינה השופטת פרוקצ'יה, כי הנסיבות לאישור חזרה מהודיה "שמורות למצבים חריגים, כגון מקום בו נפל פגם בהודיה מבחינת רצונו החופשי של הנאשם, או כאשר חל ליקוי בהבנתו את משמעותה המלאה של הודאתו. ניתן גם משקל למועד הגשת הבקשה...". בע"פ 10518/06 מירון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] נאמר (מפי השופט ד' חשין), כי "המקרים בהם מתאפשר לנאשמים לחזור בהם מהודאתם הם חריגים ונדירים... דוגמאות מתייחסות לטעות בדבר הבנת ההודיה על הנאשם..." או "רצונו הכן והנחוש... לנסות להוציא לאור את צדקתו" (פרשת סמחאת, עמ' 803-802). בע"פ 635/05 דענא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (השופט ד' חשין) אופשרה חזרה מהודיה לאחר גזר הדין בשל אינטרס זר שעמד בהמלצת סניגור בפני אחד משני אחים, שהיו מיוצגים בידי אותו סניגור, להודות - כדי להביא להקלה בעונשו של אחיו. סוף דבר, חזרה מהודיה אפשרית במקרים חריגים, וכמובן ככל שהמדובר בשלב מוקדם יותר תהא הנטיה ליברלית יותר. אך עינינו הרואות, כי כחוט שני עיקרי עוברת, בראש וראשונה, שאלת רצונו החופשי והבנתו של הנאשם בשעת ההודיה. עלינו להידרש עתה לענייננו שלנו בהקשרים אלה". (הדגשות שלי ר.א).

עוד אציין כי כבר נקבע שהודאה של נאשם בביה"מ משפט היא ראיה בעלת כוח רב וכי ההנחה היא שהודאה הניתנת בין כותלי בית המשפט ותחת עינם הפקוחה של השופטים ,ניתנת מרצון חופשי ומתוך הבנת תוכנה ומשמעותה (ע"פ 556/80 עלי נ. מדינת ישראל, פ"ד לז(3) 169, 182 (1983)). המקרים בהם יינתן לפיכך, לנאשם לחזור בו מהודאתו, הם אותם מקרים שבהם קיים חשש של ממש כי הנאשם הודה באשמה מתוך לחץ חיצוני או ,או במקרים שבהם יש יסוד לכך שלא הבין את תוכן הודייתו ומשמעותה.

4.הנאשם במקרה דנן לא היה מיוצג בעת מתן הודאתו. בעניין חזרה מהודאה בשל העדר ייצוג, נפסק ברע"פ 5978/04 פלוני נגד מדינת ישראל בפסקה 16 לפסק הדין כי -

"מעשה שבכל יום בערכאות הדיוניות הוא שלאחר הודאה, ובטרם מתן גזר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ