אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תו"ב 28060-02-12 ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי נ' סלאמה

תו"ב 28060-02-12 ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי נ' סלאמה

תאריך פרסום : 01/07/2015 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום בית שאן
28060-02-12
09/07/2014
בפני השופטת:
אינעאם דחלה-שרקאוי

- נגד -
מאשימה:
ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי
נאשם:
נאסר סלאמה
גזר דין
 

 

 

 

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי קיום צו בית משפט, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") ועבירה של שימוש במבנה ללא היתר עבירה לפי סעיפים 204 ו- 208 לחוק.

 

2.הנאשם הורשע במסגרת תיק תכנון ובניה מס' 14590-01-09 בבית משפט זה בעבירות של בניה במקרקעין הטעונים היתר ללא היתר, ושימוש במקרקעין הטעון היתר ללא היתר.

 

3.בתאריך 08.06.10 הורשע הנאשם והצטווה בין היתר להרוס בתוך 12 חודשים בניית בית מגורים בשטח של כ- 100 מ"ר.

 

4.הנאשם השיב לכתב האישום בגין אי קיום צו בית משפט והודה כי לא הוציא היתר כדין, ואף לא ביצע את צו בית משפט, לא הרס את המבנה והמשיך לעשות בו שימוש, ועל פי הודאתו של הנאשם הורשע כמפורט לעיל.

 

5.בטיעונים לעונש, טענה ב"כ המאשימה כי כנגד הנאשם תלוי מאסר על תנאי בגין עבירה על חוק התכנון והבניה, הן בעבירה לפי סעיף 204 והן לפי סעיף 210 לחוק, כאשר כל עבירה לכשעצמה, מפעילה את המאסר המותנה שהינו חב הפעלה. לטענתה, הנאשם לא פעל להכשרת הבניה, כאשר בכתב האישום המקורי אשר הוגש נגדו, הורשע הנאשם בהפרת צו מנהלי, ובכך לא מדובר במקרה ראשון של אי קיום צו.

 

6.המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם מאסר בפועל של בין 2 ל- 3 חודשים, קנס כספי שבין 50,000 ₪ ל- 70,000 ₪, מאסר על תנאי והתחייבות. כמו כן בקשה המאשימה להפעיל את המאסר המותנה בן 4 חודשים במצטבר לכל מאסר שיוטל והתחייבות כספית על סך 40,000 ₪ מהתיק הקודם.

 

7.הנאשם ביקש מבית משפט להתחשב במצבו האישי והמשפחתי, לרבות במצבה הרפואי של אשתו. לטענת הנאשם מדובר בבניה של בית מגורים המשמשת קורת גג לנאשם ומשפחתו.

 

8.לטענת ב"כ הנאשם, בגזר הדין הקודם לא נתן בית המשפט צו איסור שימוש במבנה, כאשר העובדה בגין השימוש הייתה ידועה לבית המשפט. לטענתו, לצורך בחינת תוקפו של המאסר המותנה, יש להבין באם מדובר במעשים נפרדים, או ברצף התנהגות, ואם בית המשפט מגיע למסקנה שמדובר ברצף התנהגות, אז המאסר הינו בר הפעלה. לטענת ב"כ הנאשם, במקרה דנן מדובר ברצף התנהגות והמסקנה הינה כי המדובר במאסר בר הפעלה, וניתן להאריך אותו משיקולי צדק, כאשר נסיבותיו האישיות של הנאשם מצדיקים הארכת הצו.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ