אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תורג'מן נ' עיריית ירושלים

תורג'מן נ' עיריית ירושלים

תאריך פרסום : 20/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום בית שמש
1211-08
19/07/2010
בפני השופט:
חגית מאק-קלמנוביץ

- נגד -
התובע:
דינה תורג'מן
הנתבע:
עיריית ירושלים
פסק-דין

פסק דין

העובדות:

1. התובעת הגישה תביעה נגד עיריית ירושלים לאחר שכשלה ונפלה בסמוך לבית מספר 7 ברחוב סורוצקין בירושלים. לטענת התובעת, במדרכה מול הבית הנ"ל "נפער בור משמעותי ועל כן רגלה של התובעת נכלאה בתוך הבור והתובעת מעדה ונפלה" (מתוך סעיף 3 לכתב התביעה). בתצהירה של התובעת נכתב "מיד כאשר הנחתי את הרגל על הבור המצולם בתמונות המצ"ב, מעדתי ונפלתי וכתוצאה מכך עקמתי את רגלי. הכל קרה בעקבות הבור המסומן בבירור בתמונה..." (סעיף 7 לתצהיר).

2.הנתבעת מכחישה את אחריותה לתאונה, וטוענת לחילופין כי לתובעת אשם תורם ניכר. התיק נקבע בשלב הראשון לדיון בשאלת החבות.

3.מטעם התובעת העידו היא ובעלה שנכח במקום, ומטעם הנתבעת – האחראי על האזור באגף שפ"ע של העיריה, וכן מוקדן במוקד העירוני שהעיד על כך שלא התקבלו תלונות בגין המפגע נשוא התביעה.

דיון והכרעה:

4. שאלת אחריותן של רשויות מקומיות למפגעים בדרך נדונה תכופות בבתי המשפט, בערכאות השונות. בשורה ארוכה של פסקי דין נקבעו העקרונות החלים במצבים אלה, כאשר מחד גיסא נקבע כי "רחובות ומדרכות עיר אינם משטח סטרילי ואין להתיחס אליהם כאל מקום שאין בו סדקים, בליטות ו'גלים' של שיפועים ולא כל סטיה מ'יושר מתמטי' של מפלס דרך הוא מפגע" (ת"א (ים) 556/92, בוסקילה נגד עיריית ירושלים; ע"א (ים) 4344/97, ג'ני כהן נגד עירית רמת גן).

מאידך גיסא נקבע כי "אין לצפות כי עוברי אורח בערים יהלכו כשראשיהם מושפלים ועיניהם בקרקע כדי להימנע ממהמורות ומכשולים ברחובה של עיר..." (ע"א 2004/92, עירית קרית אונו נגד שחם. וראו גם: ע"א (ת"א יפו) 2203/03, הדר בע"מ נגד משולם לאה.

5.מחובתה של רשות מקומית לדאוג לתקינות הדרכים בה. אולם טיבן של דרכים שהן נתונות לפגעי הטבע, מזג האויר ולעיתים גם יד אדם. אחריותה של הרשות אינה יכולה להיות מוחלטת, וככל שרף האחריות שיוטל עליה יהיה גבוה, כך יגבה גם היקף ההוצאות המוטל על הציבור. על כן השאלה היא, בסופו של דבר, מקומה של נקודת האיזון בין השיקולים השונים.

במקרה זה שבפני, לאחר שמיעת ראיות הצדדים הגעתי למסקנות כדלקמן:

6.אני דוחה את הטענות הנוגעות למסלול הליכתה של התובעת, דרך הליכתה וכיוצ"ב. אדם רשאי ללכת גם בצד הדרך ולא רק במרכזה. התובעת רשאית היתה להגיע למכוניתה שחנתה בסמוך גם במסלול שאינו דווקא הקצר ביותר (ומדובר בכל מקרה בהארכת הדרך במרחק קצר מאוד, של מטרים ספורים לכל היותר). לא הוכח שהתובעת פעלה באופן בלתי סביר בכל הנוגע למסלול הליכתה ולדרך הילוכה.

7.בנוגע למצבו של המכשול אשר על פי הנטען גרם לנפילה, המצב אינו ברור. בתמונות שצורפו לתצהיר הנתבעת נראה חלק עליון חשוף של צינור. בתמונות שצולמו מאוחר יותר, ת/1 – ת/4, הצינור אינו נראה כלל וכל שניתן להבחין בו הוא סדק באספלט.

המסקנה המתבקשת מכך היא שהמקום כוסה באספלט לאחר האירוע נשוא התביעה. אמנם מסקנה זו מעוררת קושי, כיוון שלא נראה כתם או "טלאי" של אספלט חדש יחסית המעיד על תיקון שנעשה. המדרכה כולה נראית דהויה ושחוקה, ואיננה נראית כאזור שנסלל זמן קצר לפני הצילום.

יצויין כי מועד התאונה הנטענת הוא 11.1.2007, והתביעה הוגשה ביום 29.10.2008. לטענת התובעת התמונות צולמו לאחר פנייתם ליעוץ משפטי, דהיינו לפני הגשת התביעה. כך שהתמונות צולמו לכל המאוחר כשנה וחצי לאחר הסלילה.

על אף הקושי הנובע מכך שהאספלט איננו נראה ישן, אני סבורה שהעובדה המכרעת בנושא זה היא שהצינור כוסה ואינו נראה בתמונות המאוחרות. עובדה זו מביאה למסקנה שהאזור נסלל מחדש וכוסה באספלט לאחר התאונה, וכך אני קובעת. על כן התמונות ת/1-ת/4 אינן משקפות את מצב המכשול בעת התאונה.

8.בכתב התביעה נטען כי התאונה התרחשה כאשר מול הבית נפער בור משמעותי, רגלה של התובעת נלכדה בו והיא מעדה ונפלה (סעיף 3 לכתב התביעה).

גם בתצהיר התובעת מופיע תיאור דומה, לפיו התובעת הניחה את רגלה על הבור המצולם בתמונות, מעדה ונפלה, אם כי בנוסח שבסעיף 7 לתצהיר קיימות שתי גרסאות: הראשונה מתארת כי התובעת מעדה ונפלה וכתוצאה מכך עיקמה את רגלה. ואילו הגירסה השניה מתארת בשלב הראשון את עיקום הרגל, ולאחריה את המעידה והנפילה.

בחקירה בבית המשפט חזרה התובעת על הגרסה לפיה בשלב הראשון התעקמה הרגל, וכתוצאה מכך נפלה (עמ' 3 שורה 27). בהמשך החקירה תיארה פעם נוספת את רגלה שנקלעה לבור, התעקמה וגרמה לנפילתה (עמ' 4 שורות 12-14).

9.התיאור החוזר על עצמו כולל, איפוא, לכידה של הרגל בבור, עיקומה ונפילה של התובעת. אולם התמונות שהוצגו על ידי התובעת במצורף לתצהירה (המתיחסות למקום כפי שהיה בסמוך לאחר התאונה) אינן מראות כלל בור. כל שניתן לראות הוא פער באספלט שבו נראה חלקו העליון של צינור, שהמשכו נמצא מן הסתם מתחת לאספלט. מסביב לצינור, בשטח המצומצם שאינו מכוסה באספלט, קיים כיסוי של עפר או לכלוך. פני השטח במקום אינם נראים שונים באופן מהותי מפני המדרכה כולה, ואם קיים פער נראה שהוא נמדד לכל היותר בסנטימטר אחד או שניים. במצב כזה לא ברור כיצד יכלה רגלה של התובעת להילכד ב"בור" ולהתעקם.

יצויין כי התובעת העידה שנעלה נעלי ספורט שטוחות, והיא אינה נועלת נעלי עקב אף פעם (פרוטוקול עמ' 4 שורה 24).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ