אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תוקפה של החלטת בית הדין הרבני שניתנה בהרכב של שני דיינים

תוקפה של החלטת בית הדין הרבני שניתנה בהרכב של שני דיינים

תאריך פרסום : 23/10/2006 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
7593-06
22/10/2006
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
פלונית
הנתבע:
פלוני
החלטה

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת שטופמן) מיום 18.5.06 בתיק ע"מ 1133/05, בו נדחה ערעור המבקשת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (השופט שוחט) מיום 26.1.05 בתיק בש"א 12150/02.

רקע והליכים קודמים

ב.        הצדדים - בני זוג נשואים. ביום 27.6.01 הגיש המשיב תביעת גירושין לבית הדין האזורי בתל אביב, וכרך עמה את ענייני המזונות, הרכוש והחזקת ילדים. ביום 23.8.01 הגישה המשיבה תביעה לחלוקת רכוש לבית המשפט לענייני משפחה; ביום 20.9.01 הוגשה תביעה נוספת למזונותיה ומזונות הילדים. ביום 11.11.02 התקיים דיון בבית הדין הרבני בסוגיית הכריכה. בהסכמת הצדדים התקיים הדיון בפני שני דיינים, ובסופו קבע בית הדין כי מדובר בתביעת גירושין ובכריכה כנה, ולפיכך הכריע כי יש לבית הדין סמכות לדון בתביעות שהגיש המשיב. ביום 23.12.04 דן בית המשפט לענייני משפחה בבקשות המשיב לדחות את התביעות שהגישה המשיבה, בטענה שהסמכות לדון בהן מסורה לבית הדין הרבני. ביום 18.5.06 הכריע בית המשפט לענייני משפחה כי בהתאם לעקרונות שנקבעו בהלכת פלמן (בג"צ 8497/00 אירה פייג-פלמן נ' גאורג פלמן, פ"ד נז(2) 118), מאחר שבית הדין הרבני הכריע כי לו סמכות לדון בתביעות הבעל, יש להפסיק את הדיון בתביעות המשיבה. בית המשפט דחה את טענת המשיבה לפיה החלטת בית הדין הרבני שניתנה בהרכב שנים ניתנה בחוסר סמכות.

ג.        בית המשפט התייחס לשני אופנים בהם רכש ההרכב סמכות. הראשון מכוח סעיף 8(ה1) לחוק הדיינים, תשט"ו - 1955 הקובע כי "ליושב ראש בית הדין... הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות... ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור חבר אחר של בית-הדין". האופן השני הוא באמצעות סעיף 8(ה)(3) לחוק הדיינים הקובע סמכות לדון בדן יחיד בכל "ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד". במקרה שלפנינו נקבע כי הצדדים הסכימו במפורש לקיים את הדיון בפני הרכב השניים, והסכמה זו נרשמה בפרוטוקול ובהחלטה. עוד התייחס בית המשפט לטענות המבקשת ביחס לכנות התביעה והכריכה ודחה אותן לגופן. יצוין כי כלפי החלטת בית הדין האזורי הגישה המשיבה ערעור לבית הדין הרבני הגדול. ברם, בעקבות קביעת בית המשפט לענייני משפחה מיום 23.9.03 לפיה לא ידון בתביעותיה עד להכרעת בית הדין הרבני הגדול, בחרה המבקשת למשוך את ערעורה.

ד.        על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. ביום 18.5.06 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. נקבע כי בנסיבות, הסכמת הצדדים, הקנתה לבית הדין סמכות לדון בתביעות המשיב בדן יחיד, וקל וחומר בשני דיינים. כן אושרו קביעות בית המשפט לענייני משפחה ביחס לכנות התביעה והכריכה.

ה.        כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שבפנינו. עיקרה של הבקשה בטענה כי החלטת בית הדין הרבני ניתנה בחוסר סמכות, ומסיבה זו, בהתאם להלכת פלמן, היה על בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה. נטען כי אף אם קיימת סמכות לדון בסוגיית הסמכות בדן יחיד, אין סמכות לדון - בשום מקרה שהוא - בהרכב שניים. עוד נטען לגבי החלטת בית הדין הרבני לגופה, וכן כי לא נומקה כדבעי.

דיון

ו.        (1) לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. אכן דומני כי צודקת המבקשת בכך שחוק הדיינים לא התכוון לאשר דיון במותב שניים. החוק התייחס להרכב שלושה, ולהרכב של דן יחיד בלבד. עם זאת, אציין כי בהקשרים אחרים הכיר המחוקק בהרכבים של שני דיינים: סעיף 6א(א) לחוק הקאדים, תשכ"א - 1961 קובע "בית הדין השרעי לערעורים ידון בשלושה, ואולם אם מספר הקאדים המכהנים בו פחת משלושה או שנבצר מאחד מהם לשבת בדין, רשאי בית הדין לערעורים לדון בשניים"; סעיף 8(א) לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג - 1962קובע "בית דין ידון בשלושה, אולם אם מספר הקאדים מד'הב המכהנים בו פחת משלושה, או שנבצר מאחד משניים מהם למלא תפקידם, רשאי בית הדין לדון באחד"; סעיף 22 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 קובע "(א) נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו... (ב) נשאר המותב במספר זוגי והיו הדעות שקולות, תכריע דעתו של אב בית הדין". המציאות של דיון בשני דיינים אינה מופרכת איפוא כליל. זה לא כבר הועלתה הצעה, כדי לצמצם עומס, לאפשר דיון בשניים בערעורים בבתי משפט מחוזיים, אף כי סבורני שלא לכך התכוון המחוקק, שכן ההרכב ה"גנרי" אינו זוגי, מטעמים ידועים. בכל מקרה, לא זה המקום לדון בסוגיה זו.

           (2) במקרה שלפנינו, נתנה המבקשת (שהיתה מיוצגת) את הסכמתה במפורש שסוגיית הסמכות תתברר בפני ההרכב. אכן, עמדה בפניה האפשרות להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול ולברר שם את סוגיית הסמכות והיא עשתה כן - אך בחרה למשוך את ערעורה, על מנת שתוכל להעלות את טענותיה נגד בית הדין בבית המשפט לענייני משפחה. אין זו פעם ראשונה בה יארע, כי אדם נותן הסכמתו בהליך, אך משלא נחה דעתו מהחלטה שיפוטית מבקש הוא להיסוג. המבקשת נתנה את הסכמתה לדיון בפני הרכב השניים, ולאחר שניתנה הכרעה שלא נשאה חן בעיניה בחרה לכפור בסמכותו. ועוד, בנסיבות היה עליה למצות את טענות הסמכות במסגרת ערעור לבית הדין הרבני הגדול, אך היא בחרה לנסות ולבטל את סמכות בית הדין באמצעות פניה לבית המשפט לענייני משפחה - שם יתכן שציפתה לגישה נוחה יותר. בנסיבות אלה סבורני כי המשיבה מושתקת מלהעלות טענות כלפי סמכות בית הדין. לא למותר לציין כי בעקבות ההחלטה למשוך את הערעור משמעות קבלת הבקשה היא יצירת מצב בו שתי הערכאות ממשיכות לדון בסוגיה.

ז.        ביחס למערכת המשפט האזרחית "מקובל היה שטענה של חוסר סמכות עניינית היורדת לשורשו של ההליך המשפטי, ניתן להעלותה בכל שלב של הדיון, אולם לאחרונה מתחזקת והולכת בפסיקת בתי המשפט המגמה, שלא להיזקק לטענת העדר סמכות עניינית הנטענת באיחור" (רע"א 11183/02 אבנר כלפה נ' רזיה זהבי, פ"ד נח(3) 49 - השופט טירקל; ראו גם ע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חאג' אחמד סמיר, פ"ד נ(5) 820). "גישה זו איננה מצטמצמת לשיקולים מעשיים של יעילות המערכת הדיונית בלבד, אלא שורשיה נובעים מתפיסה רחבה יותר של מניעות שיסודה בחובת תום לב ומניעת שימוש לרעה בהליכי בית המשפט על ידי צד המפסיד במשפט, המעלה לראשונה בערעור טענת העדר סמכות ענינית של הערכאה הדיונית" (ע"א 1662/99 חזקיהו חיים נ' אליהו חיים, פ"ד נו(6) 295 - השופטת פרוקצ'יה; רע"א 11220/04 אמיר מוקלד (קטין) נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)). דומה כי דברים אלה יפים בקל וחומר כאשר המבקשת הסכימה מפורשות לסמכות ההרכב, כשהיא מיוצגת ומודעת לבעייתיות.

ח.        (1) בנסיבות אלה החלטתי שלא לקבל את הבקשה ולשנות מהחלטות בתי המשפט הקודמים. אציין כי סוגיית הסמכות, למצער, אינה פשוטה; וכאמור, בהינתן סמכות לדון בדן יחיד, יכול היה דן יחיד לדון לפי סמכותו. המבקשת הפנתה בקשתה לפסק דין של בית הדין הרבני הגדול אשר מתח ביקורת על הרכב בית הדין הרבני האזורי דנא שדן באופן קבוע בהרכב שניים, "ושהמתדיינים בפניו נאלצים להסכים להרכב חסר, שאם לא כן ייגרר עניינם תקופה ארוכה" (תיק 052823655-21-1, החלטה מיום י"ג אדר א' תשס"ה - 22.2.05 בהרכב הדיינים הרבניים ש"מ עמאר (נשיא), ש' דייכובסקי וע' בר-שלום). דומה אפוא כי קיימת תמימות דעים שיש  לתקן מצב זה. אף בהקשרים אחרים נלמד כי נוצר מצב בלתי נסבל בהקשר זה בתל אביב, שנומק במחסור בדיינים. לא למותר לציין כי גם במשפט העברי "אין בית דין שקול" (ראו בין היתר בבלי יבמות, קא א'), וכן "אף על פי שאין בית דין פחות משלשה מותר לאחד לדון מן התורה שנאמר בצדק תשפוט עמיתך ומדברי סופרים עד שיהיו שלשה, ושנים שדנו אין דיניהן דין" (רמב"ם סנהדרין, ב, י; ההדגשה הוספה - א"ר). כמובן שאין בכך הבעת עמדה ביחס לתקפות ההלכתית של החלטות ההרכב, אך רוח הדברים מדברת בעדה. כשלעצמי סבורני כי אמון הציבור בבתי הדין מצריך הקפדה על הרכבים, ובצדק העירה לענין זה נציבת התלונות השופטת שטרסברג-כהן בחוות דעת מיום י' בסיון תשס"ו (6.6.06).

           (2) לא מצאתי מקום להידרש לטענות המבקשת ביחס לכנות הכריכה. המדובר בממצאי עובדה שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן, כל שכן בגלגול ערעורי שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 מ"מ הנשיא - כתארו אז - שמגר), וזאת מה גם שהיה מקום לערער לבית הדין הגדול. הוא הדין באשר להנמקה שככלל חשובה היא, אך אף בענין זה היתה אפשרות לערער ולא נעשה בה שימוש.

ט.        לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה. המזכירות תביא החלטה זו לידיעת היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים.

           ניתנה היום ל' בתשרי התשס"ז (22.10.06).

                                                                                      ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עש + הג

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ